חג פורים נחשב לאחד החגים האהובים בלוח השנה שלנו - ובצדק. שכן אין חג צבעוני, משמח ומבדח ממנו. עם השנים פורים הפך גם ל"חג המסיבות", לכל הגילאים ובכל הסגנונות; ילדים ומבוגרים מנצלים את החג להתחפש ולהשתתף בתהלוכות, מסיבות רחוב, קריאת המגילה, "רייבים" עד שעות הבוקר, אירועים ועוד. כמה שיותר רועש והמוני - מה טוב, העיקר לחגוג "עד לא ידע".

עם זאת, חשוב שתדעו, שחג הפורים אינו מוגדר כ"יום חג" על פי החוק, ואינו נחשב כאחד מ"מועדי ישראל" שהם ימי מנוחה כלליים במדינה – כך שלמעשה אין חופש מהעבודה.

אז מה עושה מי שרוצה חופש כדי לחגוג עד אור הבוקר? או מי שרוצה חופש כדי להיות עם הילדים שנמצאים בחופשה ממוסדות החינוך? פנינו לעו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, סמנכ"ל חשבונתון (המרכז לחשבי שכר ומנהלי חשבונות), כדי להבין מה אומר החוק וכיצד ניתן בכל זאת לשמור על רוח החג, למרות הכל.

האם אנו זכאים ליום חופש בפורים?

"אולי תתאכזבו לשמוע, אבל לפי החוק חג פורים אינו אחד ימי החג שבהם העובד זכאי לחופשה על חשבון המעסיק. כלומר, אלה ימי עבודה רגילים, אין "חופש כללי" מהעבודה ואתם לא זכאים ליום חופשת חג בתשלום". אומר עו"ד רטנר, ומיד מוסיף גם סיבה לנחמה: "עם זאת, שלושת הימים של פורים (תענית אסתר; פורים; שושן פורים) הינם "ימי בחירה" כמשמעותם בחוק חופשה שנתית. למה הכוונה? בחוק חופשה שנתית נקבע כי בכל שנה ישנם מועדים ספציפיים, שייקראו "ימי בחירה", בהם כל עובד או עובדת יכולים לבקש חופש (היעדרות) מהעבודה – והמעסיק לא יכול לסרב לבקשה או להתנגד לה. הימים הללו נגרעים כמובן ממכסת החופשה השנתית. אלא אם כן אתם חתומים על הסכמים קיבוציים או הסכמים אישיים בהם נכתב במפורש כי יום הבחירה לא ירד ממכסת ימי החופשה של העובד".

רגע, כולם יכולים לבקש ימי בחירה?

"זוהי זכות שקיימת לכלל ציבור העובדים בישראל, בכל המגזרים - כל עובד זכאי 'לנצל' יום בחירה אחד בשנה, מתוך מגוון הימים העומדים לרשותו. בניגוד לבקשה ליום חופש רגיל מהעבודה, שהמעסיק יכול להתנגד לה, המעסיק לא יכול להתנגד לבקשתכם לנצל 'יום בחירה' – אבל אתם חייבים לבקש את הבקשה לפחות 30 יום מראש".

אם לא ביקשתם "יום בחירה מראש"? עכשיו לצערנו כבר מאוחר מדי לגבי פורים, ואתם כמובן יכולים לבקש "יום חופש" רגיל מהמעסיק (שלא חייב להיענות לבקשתכם). אגב, כדי שלא תפספסו גם את המועדים הבאים – מומלץ שתסתכלו על רשימת ימי הבחירה הצפויים להמשך השנה.

מהו השכר המגיע למי שעובד בחג?

"כיוון שחג פורים אינו נחשב חג בהתאם לחוק שעות העבודה והמנוחה, התשלום בחג פורים הוא בדיוק כמו יום עבודה רגיל".

אני רוצה להיות עם הילדים או לצאת לחגוג במסיבה. האם אפשר לצאת מוקדם יותר בערב החג מהעבודה?

"במקרה הזה כדאי לעשות הפרדה בין מה שנכתב בחוק לבין מה שנהוג - כלומר, הנורמה במקומות עבודה רבים", מסביר עו"ד רנטר, "לפי החוק, המעסיק לא חייב לשחרר את העובדים מוקדם יותר במהלך החג. אמנם, בחוק שעות העבודה והמנוחה וצווי הרחבה נקבע כי בערבי חג ניתן לסיים את יום העבודה שעה אחת מוקדם יותר (למי שעובד 5 ימים בשבוע) או שיום העבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות (למי שעובד 6 ימים בשבוע). אבל – פורים, כאמור, אינו נחשב לחג בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, ולכן העובד לא זכאי לסיים מוקדם יותר. ישנם עובדים שחתומים על הסכמים קיבוציים או הסכמים אישיים בהם נקבע שהעובד זכאי לצאת מוקדם יותר – ואז הולכים לפי ההסכם".

"עם זאת, ולמרות שהם לא מחוייבים לכך בחוק, בשנים האחרונות מקומות עבודה רבים באים לקראת העובדים ומגלים גמישות גדולה יותר לצרכי העובדים שמבקשים לסיים לעבוד מוקדם יותר בחג הפורים. במקומות מסוימים נוהג זה אף התפתח עד כדי נורמה של ממש. מעסיקים רבים כיום כבר מבינים שהם לא ירוויחו דבר מעובד מתוסכל, ושעדיף עובד מרוצה שירגיש מחויב יותר למקום העבודה".

במקומות עבודה רבים נהוג לארגן מסיבות פורים לעובדים – חייבים להגיע אליהן?

"ככלל, מעסיק אינו יכול לחייב עובד להגיע על חשבונו (כלומר - ללא קבלת תשלום ומחוץ לשעות העבודה) למסיבת פורים. עם זאת, מרבית העובדים בוחרים להגיע מתוך הבנה כי זו פעילות כיפית ומגבשת ויש חשיבות ליציאה משגרה. אגב, מעניין לדעת כי בהתאם לפקודת מס הכנסה, מסיבת פורים נחשבת להטבה שניתנת בידי העובד, לכן המעסיק צריך לזקוף שווי לעובד בשל המסיבה. אך אל דאגה, במרבית המקרים המעסיק סופג את המס".

ומה אם אני חושש להגיע כדי לא להידבק בוירוס הקורונה. האם יכולים להכריח אותי להגיע?

"אמנם מקומות עבודה ומעסיקים רבים מתייחסים לאירועים כאלה כאירועי "חובה", ומסתכלים בעין עקומה על עובדים שבוחרים לא להגיע אליהם. אך במקרה של חשש להידבקות בוירוס הקורונה, כנראה שכל היעדרות של עובד תתקבל בהבנה, וייתכן שאף תהיינה לא מעט מסיבות שתבוטלנה בעקבות כך. החשש כמובן גובר במקומות עבודה בהן עובדים טסים הרבה לחו"ל."

בהרבה מסיבות כאלה מוענקות מתנות בעלות שווי כספי לא מבוטל (למשל – כרטיסי טיסה, חופשות וכו'). אם זכיתי בפרס בתחרות התחפושות של המשרד, צריך לשלם עליה מס?

עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, מנכ"ל לשכת מומחי שכר (צילום: תמר מצפי)
עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, מנכ"ל לשכת מומחי שכר | צילום: תמר מצפי
"כן. אם זכיתם בפרס בתחרות התחפושות של המשרד, המעסיק צריך לזקוף לכם שווי על הפרס שזכיתם. עם זאת, רוב מקומות העבודה כיום מבינים שיש אבסורד בכך שהמעסיק מחייב עובד בתשלום על מתנה בה זכה, ולכן הם מגלמים (סופגים) את העלות במקומו".

ואם כבר החלטתם ללכת מחופשים, אז כדאי שתקפידו על טעם טוב ולא תחצו את הגבול עם תחפושות שלא ראויות לעבודה, או בכלל.

האם המעסיק מחויב לתת לנו או לילדינו - מתנה לחג? והאם אני משלם על זה מס כלשהו?

"אין חובה בדיני עבודה להעניק שי בחגים, אולם ישנם מקומות עבודה שבהם קיים נוהג לתת שי קטן לילדי העובדים בפורים, בעיקר משלוחי מנות. לפי החוק, מתנה כזו של המעסיק לעובד מחייבת את העובד במס, אבל גם כאן – לרוב המעסיקים משלמים את המס עבור העובדים".

יש מקומות עבודה ש"מנצלים" את החג לחופשה מרוכזת, ומודיעים לכל העובדים שמקום העבודה יהיה סגור במהלך החג (על חשבון ימי החופשה הצבורים של העובדים). האם זה חוקי? האם המעסיק יכול להכריח את העובדים שלו לצאת לחופש?

"בגדול, אין בעיה עם זה. לפי חוק חופשה שנתית, מעסיק יכול להחליט מתי עובדיו ייצאו לחופשה, והוא יכול לקבוע על סגירת מקום העבודה בחג וכך ליצור חופשה מרוכזת. אגב, ברגע שמספר ימי החופשה המרוכזת גבוה מ-7 ימים, המעסיק חייב לעדכן את העובדים על החופשה לפחות 14 יום מראש".