בינה מלאכותית (או אינטליגנציה מלאכותית, ובקיצור AI) היא שם כולל לתחום במדעי המחשב שעוסק ביכולתם של מחשבים לפעול באופן המציג יכולות של בינה אנושית. או במילים פשוטות: מדע שמטרתו לגרום למחשבים לפעול כמו בני אדם, בערך.

אם קראתם "בינה מלאכותית" והמחשבה הראשונה שעלתה לכם לראש היא על רובוטים מתוחכמים שמאיימים להחליף אתכם ולהשאיר אתכם ללא עבודה, אתם כנראה לא לבד. בשנים האחרונות השיח העתידני סביב אינטליגנציה מלאכותית לגמרי הולך לכיוון הזה, ואפילו תוכניות טלוויזיה, כמו 2025, אימצו בחום את הרעיון ומציגות עולם בו רובוטים מגישים לנו משקה בבר או מנהלים עבורנו את חשבון הבנק. אבל, כמו שאומרים, תכניות לחוד ומציאות לחוד. נראה שבינתיים אין ממש סיבה לדאגה, כי הרובוטים, אינטליגנטיים ככל שיהיו, עוד רחוקים מלהחליף אותנו - כמו שאפשר ללמוד ממלון אחד ביפן, שכבר ב-2015 החליט להעסיק רק רובוטים ודיי מהר חזר בו ושכר עובדים אנושיים במקומם.

מה כן עושים עם אינטליגנציה מלאכותית ב-2019? אז כנראה שבעתיד הקרוב כן נפגוש יותר רובוטים, אבל הם בעיקר הולכים לעזור לכם באימונים או לבדר את חיות המחמד שלכם, לצידם הולכים ומתפתחים הרכבים האוטונומיים - מכוניות שידעו לנהוג בעצמן ללא התערבות אנושית, אבל נכון לכרגע הן עוד לא ממש יודעות להפעיל שיקול דעת מול גורמי הפתעה בכביש. התחום העיקרי שבו כן ניתן לפגוש כבר היום בינה מלאכותית הוא עולם העבודה, אבל לא ממש כמו שחשבתם.

חברות רבות בעולם, וגם כאן בארץ, כבר משלבות בינה מלאכותית בעבודה היומיומית, אבל לא כדי להחליף את עובדיהן האנושיים אלא דווקא כדי לשפר אותם ולהפוך אותם למעין "עובדי על", באמצעות שילוב מנצח בין בינה מלאכותית לבינה אנושית.

המחשב שיודע למכור לכם

אחד התחומים בהם שימוש בבינה מלאכותית כבר נפוץ הוא שירות לקוחות. מי מאיתנו לא נתקל בצ'אט עם רובוט שמנסה לפתור לנו את הבעיות באמצעות תשובות מתוכנתות מראש. אבל בניגוד לצ'אטים בהם אנחנו מצליחים עדיין לזהות לרוב דיי בקלות האם העומד בצידו השני של המסך הוא מחשב או אדם בשר ודם, כשמדובר בשיחות מכירה טלפוניות העניין נעשה מתוחכם יותר. חברות רבות כיום משתמשות במערכות מבוססות בינה מלאכותית שיודעת לנתח שיחות מכירה ולגלות לנציג האנושי בזמן אמת מה עובד ומה לא וכיצד עליו לנהוג בכל רגע נתון. המערכת, שפותחה על ידי חברת Chorus.ai, מצליחה להגדיל את קצב הכשרת העובדים במוקדי מכירות בכ-30 אחוזים בזכות למידת המאפיינים עליהם מצביעה המערכת, וכן להביא לגידול של עד 50 אחוזים בהשגת יעדי מכירות.

מוקדי המכירות ממש לא לבד והתחומים בהם ניתן לפגוש את הבינה המלאכותית הולכים ומתרחבים כל הזמן. כך למשל היא נכנסה לבתי המשפט בארצות הברית, שם כבר החלו לעבוד עם מערכות תמלול אוטומטיות מבוססות AI, שפיתחה חברת הסטארט אפ verbit. בעזרת מתמללים אנושיים שמדייקים את תמלולי המערכת כל הזמן, היא יכולה להגיע לרמת דיוק של 99 אחוזים ובעתיד תוכל להשתלב גם בתחום הבריאות ולייעל את עבודתם של רופאים.

צוות קורוס AI (צילום: קרן בן ציון- גפני)
צוות קורוס AI | צילום: קרן בן ציון- גפני

באפליקציית המוניות של Gett השימוש ב-AI אמנם לא מציל חיים, אבל הוא בהחלט יכול להציל אתכם מהמתנה ארוכה למונית בשעת לילה מאוחרת. כך למשל, המערכות שלהם יודעות כבר היום לזהות תוך כדי נסיעה את המיקום והזמן בו הנהג יתפנה שוב ויכולות להציע לו נסיעה חדשה בקרבת מקום. המפות החמות של גט גם יודעות להציג לנהג בזמן אמת באילו איזורים יש כרגע דרישה גבוהה ומעט מוניות, מה שמאפשר לו להגיע לשם, להרוויח עוד עבודה וכמובן גם לעזור לנוסעים לחכות פחות.

לאבחן את הגידול בזמן אמת

יהלי אדמתי, יועצת אסטרטגית חוקרת עתידים המסייעת לארגונים בהערכות לעתיד, מעדיפה בכלל לכנות את אותה בינה ממוחשבת "בינה טכנולגית". "המונח בינה מלאכותית כבר נשמע שלילי", היא אומרת, "מלאכותי הוא ההפך מאמיתי. יש כאן בעיה של טרמינולוגיה. הבינה שאנחנו מדברים עליה היא לא אנושית, זה סיפור אחר – לבני אדם יש בינה ביולוגית ולמחשבים יש בינה שהיא טכנולוגית, אבל זה לא הופך אותה לפחות אמיתית".

לתפיסתה של אדמתי הבינה המלאכותית (או הטכנולוגית לשיטתה) היא כלי עזר חשוב ורצוי. "מהיום שבני אדם החלו לחשוב, הם חיפשו כלים שיעזרו להם להגיע למה שהם לא מסוגלים להגיע אליו", היא מסבירה, "אם אני רוצה לקטוף תפוח מעץ ולא מגיעה אליו - אני אשתמש במקל כהארכה ליד. אותו דבר עם הבינה הטכנולוגית, זה כלי שאנחנו יצרנו כדי לשפר את היכולות שלנו".

לאדמתי חשוב להבהיר כי מחשבי על לא חושבים כמו בני אדם: "הם לא מחליפים אותנו הם משלימים אותנו", היא מרגיעה, "אם לדוגמה ניתן לרופא לעבור על מיליוני צילומים של גידולים שונים, גם הרופא הכי טוב שיש יתעייף ויפסיק להיות מרוכז. לעומת זאת אם ניתן למחשב לעשות את זה - ככל שהוא יראה יותר תמונות הוא יהפוך ליותר מדויק. אף רופא לא יכול לעבור על מיליון דוגמאות כדי להבין איזו מהן הכי דומה לגידול שעומד מולו עכשיו, אבל המחשב יכול לעשות את זה ומהר".

רפואה היא אחד התחומים שבו לשילוב הבינה המלאכותית באמת יש משמעות קריטית ואפילו משנת חיים, ואדמתי מרבה להשתמש בדוגמאות מהעולם הזה. "בכל יום מתפרסמים כ-2,500 מאמרים חדשים, רק בתחום הסרטן, הרי אף רופא לא יכול לקרוא את כולם ולהבין אותם ובטח שלא להספיק גם לטפל במטופלים שלו תוך כדי", היא אומרת, "תארו לעצמכם שיש מחשב-על שיודע לקרוא ולנתח אותם, ואז אני כרופאה מנתחת ארכיב בזמן ניתוח משקפי גוגל, בעזרתם אוכל לקבל בזמן אמת תשובות ואינפורמציה על הניתוח, על אותו גידול שעומד כרגע מולי". גם בדברים הקטנים יותר הבינה הטכנולוגית יכולה לשנות את האופן בו אנו מכירים רפואה, כן למשל מחשב שיודע להפוך קול למלל כתוב ומאורגן, יחסוך מרופא המשפחה שלנו את הצורך להקליד לאורך הביקור ויאפשר לו להיות נוכח יותר, "פתאום הרופא יוכל להסתכל למטופל בעיניים, להחזיק לו את היד ובאמת להיות איתו", אומרת אדמתי.

אדמתי מדגישה כי הטכנולוגיה רחוקה מלהחליף את הרופאים, אבל היא תאפשר להם לשפר ביצועים - הרופא שלא עסוק בלאבחן או בלהקליד יוכל להתמקד בלהגדיר מה הטיפול הנכון והמתאים ביותר לכל מטופל ספציפי, בראייה הוליסטית, מה שהמחשב לעולם לא יוכל לעשות.

בינה מלאכותית היום היא כמו חשמל לפני 100 שנה

בנוגע לשאלה האם הבינה הטכנולוגית עלולה להחליף את העבודה האנושית, התשובה של אדמתי דיי מרגיעה: "גם מחשבי העל הגדולים ביותר יכולים לעשות רק אותה משימה מוגדרת לשמה הם נועדו. לכן הפחד שמחשבים יחליפו אותנו הוא אפילו מגוחך, אנחנו רחוקים משם מאוד.  זה לא יקרה ב-100 שנים הקרובות."

מה כן יקרה? ליהלי אדמתי התשובה ברורה לחלוטין: הבינה המלאכותית הולכת להיכנס לכל מקום, ממש כמו חשמל. "אם לפני 100 שנה היינו אומרים לכל הכובסות שבעוד כמה שנים כבר לא יהיה מקצוע כזה, שבו נשים שהולכות לכבס בנהר כי לאנשים תהיה מכונת כביסה בבית והם יכבסו בעצמם ואז יעבירו למכונה אחרת שגם תוציא את הכביסה יבשה תוך שעה, ובזמן הזה אתן תוכלו לעסוק במקצועות חדשים - כנראה שהן היו מתקשות להאמין". לפי אדמתי, לבינה המלאכותית יש אותו אפקט: "קשה לנו להבין את ההשפעה של טכנולוגיות, לכן אנחנו נבהלים. אנחנו אוהבים את המוכר והידוע ומפחדים משינויים".

"בעשור הקרוב נוסיף לכל דבר בינה טכנולוגית, לא יהיה מקצוע שלא נראה בו שילוב של בינה מלאכותית, וצריך לחשוב על זה בדיוק כמו על הוספת החשמל לפני מאה שנה. זה יהיה מופלא ונהדר כי זה יאפשר לנו לשחרר את עצמנו מדברים שמוטבעים בנו ולהתפנות לדברים אחרים. בדרך כנראה יהיו אנשים שיאבדו את עבודתם, למשל כנראה שבעוד עשור או שניים לא יהיו יותר נהגי משאית, או נהגים בכלל כי כל הרכבים יהיו אוטונומיים. טכנולוגיה משחררת אותנו ממטלות משעממות, רפטטיביות ומסוכנות, אבל הטכנולוגיה גם תמיד יצרה מקצועות חדשים".

ומה יהיה על העובדים עצמם?

ואיך התהליך הזה עתיד להשפיע על יחסי העובד- מנהל? פנינו אל היועצת הארגונית יעל מהודר כדי לנסות להבין. "כבר היום תהליכי הגיוס של עובדים חדשים משתנים כל הזמן. אחת הדוגמאות שיכולות לקרות בעתיד הוא שארגונים יבחרו לעשות אותם באמצעות תוכנות, כך שהמגע האנושי כבר לא יהיה נוכח. המערכות הללו אמורות לשווק את הארגון טוב יותר לעובדים, או לזהות בשלב מוקדם יותר שינויים בביצועי עובד המצביעים על בעיית מוטיבציה". לכאורה נשמע מצב אידיאלי, אך מהודר מתריעה גם מפני הבעיות: "החשש הוא שמרוב שהמנהלים יסמכו על התוכנה שתנטר ותעשה עבורם את העבודה, יכולת המנהיגות שלהם תידרדר".

לפי מהודר, אם התופעה הזאת אכן תקרה בעתיד הלא רחוק, היא עלולה להשפיע לא רק בשלב המיון והגיוס, אלא באינטראקציה הכללית שבין העובד למעסיק: "הדאגה היא שהמעסיקים לא ישימו לב למתרחש בליבו של כל עובד ועובד, ולא 'יהיו שם' עבורם. תרחיש האימה הוא שבמקום זה הם ישבו ספונים מול המחשב שלהם, ובטוחים שהתוכנות יעשו את עבודת המנהיגות בעבורם. מה גם שהם עצמם, המנהלים, וגם עובדיהם צפויים להיות בעלי כישורים לא מפותחים בכל הנודע ליחסי אנוש, לאור העובדה שגם הם גדלו מנותקים מהסביבה, שקועים מגיל קטן במסך הדיגיטלי, ולכן לא למדו לזהות סימני מצוקה אצל עובדים", היא מסבירה ומוסיפה: "בעתיד יכולת התקשורת הבין-אישית עלולה להיפגע עוד בשל השנים שבהן תקשרנו כולנו רק דרך מסכים".