הפגנת נכי צה"ל. ארכיון (צילום: חדשות 2)
המדיניות של משרדי הממשלה לא אחידה, ופעמים רבות מלאה בסתירות | צילום: חדשות 2
בזמן שהמשק משווע לכסף כדי לעמוד בדרישות התקציב הבלתי אפשריות, מתבזבזים להם כמעט 5 מיליארד שקל ברחובות, כשאיש לא עושה דבר. המדובר בבזבוז של מיליארדים שבקצבאות שנוצר כתוצאה מאבטלה של אנשים בעלי מוגבלויות, שרוצים לעבוד,  אבל לא מקבלים הזדמנות ראויה.

קבוצת פייסבוק חדשה בשם "סיכוי שווה" מנסה להילחם בתופעה, ואחרי שבעה ימי פעילות היא כבר מתגאה ב-3,500 לייקים. את הקבוצה הקים אורן הלמן, סמנכ"ל חטיבת רגולציה, קשרי ממשל ותקשורת בחברת החשמל ואב לילדה בעלת צרכים מיוחדים. הקמת הקהילה הייתה צעד משלים לקמפיין שמוביל הלמן למען קידום העסקת אנשים עם מוגבלויות. שיאו של הקמפיין בהסכם תקדימי בין ההסתדרות והמעסיקים  להעסקת 3 אחוזים מהעובדים במגזר הפרטי מקרב בעלי המוגבלויות. בנוסף, אושרה בקריאה טרומית ברוב של 81 חברי כנסת הצעת חוק לפיה 3 אחוזים מהעובדים בגופים ממשלתיים יהיו אנשים עם מוגבלויות.

אם יש הסכם, ויש חוק, לשם מה דרושה קבוצה בפייסבוק? "לאחר שהבנו שיש בין 150 ל- 200 עמותות שמטפלות באנשים עם מוגבלות בישראל, וחלקן גם בשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה, החלטנו שאין צורך בעמותה נוספת", מסביר הלמן. "יש צורך במאבק ציבורי גדול לסיכוי שווה לאנשים עם מוגבלות. ללא מנגנון, בירוקרטיה, מקבלי משכורות ופוליטיקה ארגונית. עם הרבה רצון טוב ואידאולוגיה. בבחינת "סור מרע ועשה טוב". יש צורך בגיוס עשרות אלפי אנשים שיגידו: די! עד כאן! אנחנו רוצים לחיות בחברה בריאה. כזו שמשלבת את השונה".

לדבריו של הלמן, הסיבה העיקרית בגללה אנשים בעלי מוגבלויות לא מועסקים אינה בגלל חוסר יכולת לבצע את תפקידם, אלא בעקבות פחד של "האנשים הרגילים" להעסיק אותם. שיעור התעסוקה בקרב בעלי המוגבלויות עומד על 40 אחוז בלבד. כיוון שאין הסכמה בין משרדי הממשלה לגבי מספר בעלי המוגבלויות בגיל העבודה (18 עד 64), ניתן להעריך שכחצי מיליון איש נותרים "שקופים". "כל אדם שני או שלישי בישראל קשור לתופעה", טוען הלמן. "בין אם באופן ישיר ובין אם בעקיפין. ובכל זאת, מגיל 21 בעלי המוגבלויות נמצאים למעשה לבדם, ללא תמיכה למעט קצבאות והוסטלים".

לדבריו של הלמן, המדינה סובלת מ"סכיזופרניה רגולטורית" בכל מה שקשור לשילוב אנשים עם מוגבלויות. לפחות שמונה משרדי ממשלה מטפלים בנושא, ללא תיאום או מדיניות אחידה. פעמים רבות המדיניות שלהם סותרת. שלל הרגולטורים האלה פועלים מול עשרות ארגוני נכים שונים בגישה אותה מתאר הלמן כ"הפרד ומשול".

"בשורה התחתונה, בישראל  מעודדים במגרשי כדורסל וכדורגל", אומר הלמן. "כבר 66 שנים מאז הוקמה המדינה. כל הזמן מעודדים העסקה של אנשים עם מוגבלות. וראו איזה פלא - לא קורה כלום. בוודאי שלא בשירות המדינה. איך בדיוק ניתן לעודד מנכ"ל משרד ממשלתי או מנהל אגף או מנכ"ל חברה ממשלתית להעסיק עובדים עם מוגבלויות? נמחא לו כפיים?! ניתן לו בונוס?! הרי אין בממשלה אחריות תאגידית או אחריות חברתית.

"מטרת הקהילה בפייסבוק", הוא מסכם. "היא להשאיר את הנושא על סדר היום. נאלץ את המערכות השונות לקבל את הדרישות שלנו לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה".

>>לעמוד של "סיכוי שווה"