כמעט מחצית מהמועסקים עובדים מהבית לפחות חלק מהזמן, ורובם מדווחים שיהיו מעוניינים לשלב עבודה מהבית גם בעתיד, לאחר תקופת הקורונה, כך עולה ממחקר חדש שערך מכון שריד בשיתוף חברת BDO ישראל וחושף קווים לדמותה של העבודה מהבית בעבר, בהווה ובעתיד.

במסגרת המחקר שנערך החודש (אוגוסט 2020), נדגמו 433 משיבים העובדים כעת במשרה מלאה או חלקית. בין השאלות שעלו: כיצד עובדים תופסים את העבודה מהבית, מהן ההעדפות שלהם לעתיד, האם יש הבדל בין גברים לנשים, מנהלים לעובדים, ועובדים בגילים שונים, איפה העבודה יעילה יותר, ומהם היתרונות והחסרונות של עבוד מהבית.

מהמחקר עולה כי טרום תקופת הקורונה, כ-23% בלבד מהעובדים שילבו עבודה מהבית, ואילו כעת שיעור זה עומד על 47%. מתוך אלו העובדים מהבית, היקף העובדים המדווחים על פעילות משמעותית מהבית לעומת המשרד (מעל 50% מזמן העבודה מתבצע מהבית) עלה מ-5% לפני הקורונה, לכ- 17% בימים אלו.

לדברי ד"ר יוסי שריד, מנכ"ל מכון שריד, אנו עדים לשינוי משמעותי ויסודי באופן העבודה, בעיקר בתחומים של צווארון לבן, פעילות משרדית, שירותי ייעוץ והייטק, אך לא רק. "מעסיקים נדרשים כבר כיום למצוא דרכים יצירתיות לאפשר עבודה מהבית תוך מזעור הפגיעה ברציפות הארגון ויעילותו. מגיפת הקורונה נתנה 'תנופה' למגמת העבודה מהבית, אך מגמה זו עשויה להימשך גם לאחר דעיכתה של הקורונה. בצד האתגרים חבוי פוטנציאל גדול לעסקים שישכיל למנף את האפשרות להפעיל עובדים בשילוב עבודה מהבית ומהמשרד."

ואכן, 16% מהעובדים הנשאלים העידו כי הם מעוניינים להמשיך ולעבוד בהיקף משמעותי מהבית גם לאחר הקורונה, כאשר נשים מעידות על עניין גבוה יותר לעבוד מהבית (21%) לעומת גברים (12%).

יעילים גם מהבית

69% מהמשתתפים במחקר, דיווחו שהספק העבודה שלהם בבית דומה להספק העבודה במשרד, או טוב ממנו. גם כאן, שיעור הנשים המדווחות על יעילות גבוהה יותר בבית עולה על השיעור המקביל אצל גברים.

מעבר ליעילות שאינה נפגעת, הצביעו הנשאלים על יתרונות נוספים בעבודה מהבית, כאשר המשמעותיים בהם הם- גמישות בזמן (56%), נוחות (52%), וחיסכון בזמן נסיעה (51%).

עם זאת, 43% מהעובדים שנשאלו, לא יהיו מוכנים לוותר על תוספת בשכר בהיקף של 5% על מנת שיתאפשר להם לעבוד מהבית, עוד 29% לא יודעים כיצד יגיבו להצעה כזו, ו-28% יסכימו לוותר על תוספת כדי להמשיך בעבודה מהבית.

החסרונות המשמעותיים של עבודה מהבית עליהם הצביעו הנשאלים הם- מחסור בחברה ואינטראקציה או בדידות (59%), וחוסר מסגרת מחייבת/הסחות דעת/התברברות (48%). חסרונות נוספים אליהם התייחסו הם שהבית לא ערוך לעבודה, וכן הקושי להפריד בין הבית לעבודה.

עבודה מהבית (אילוסטרציה: Shutterstock)
הסחות דעת וחוסר הפרדה בין הבית לעבודה מהווים חסרונות | אילוסטרציה: Shutterstock

לדברי ד"ר גיא יוגב, מנהל שותף ב-BDO, הסקר מגלה רצון רב בקרב העובדים לשלב עבודה מהבית ומהמשרד גם לאחר תקופת הקורונה, בעיקר במגזרים שחשובים לארגונים של נשים, צעירים ומנהלים זוטרים ובדרגי הביניים. חלקם גם מוכנים להורדה בשכר כחלק ממודל העבודה המשולב. על הנהלות החברות והארגונים לקחת בחשבון רצון זה ולהיערך לקראתו כפתרון קבע לתעסוקה.

ד"ר שריד מסביר, "בעת הנוכחית חובת ההוכחה 'מוטלת' על העובדים, ועל כן, ניכר מאמץ לבצע את העבודה בצורה יעילה, גם אם מהבית. את נושא היעילות מהבית לעומת מהמשרד יש לבחון לאורך זמן ולהתחשב גם ב'גורמי שחיקה' שונים שעשויים לבוא לידי ביטוי בחודשים הקרובים. למעשה, ארגונים ידרשו לנטר ולמדוד תפוקות ותשומות באופן שוטף, לבצע סקרי שביעות רצון וסקרי ממשקים פנים ארגוניים, תוך שהם מסתגלים למציאות החדשה ומוצאים פתרונות שונים."