לראיון הפעם נסעתי שעה. כלומר אם לא מחשבים את הזמן שלקח לי למצוא חנייה. היה ראיון מעולה. נכון שאף פעם אי אפשר לדעת, אבל בכל זאת יודעים.

כשסיפרה לי המראיינת איך מקבלים עובדים אצלם התפלאתי; היה נראה שהם עובדים באופן מסודר ומחושב. "מעולם לא עשו לי תהליך כניסה לעבודה", חייכתי. "זה בגלל שכל המקומות שעבדת בהם הם לא טובים. הפעם הגעת למקום טוב", היא הכריזה בגאווה. המשכנו לשוחח והרגשתי שהשלפוחית שלי מתפוצצת. מבט קצר לשעון הבהיר לי שהמראיינת ואני ביחד כבר שעתיים וחצי. וואו. סימן טוב.

תוך כמה ימים קראו לי לראיון נוסף, הפעם עם מנהלת משאבי האנוש. הפעם היה קצר אבל קולע. אפילו דיברנו על תאריך התחלה אפשרי. יצאתי מעודדת והורדתי הילוך בתהליכים האחרים. אבל מאז, דום שתיקה.

חיכיתי את מספר הימים המקובל, אפילו שבוע, וכשלא היה כל סימן שלחתי מייל מנומס וביקשתי לקבל עדכון. עברו יום, יומיים, ושום תגובה על המייל. זה לא יכול להיות שהאינטואיציה שלי הייתה כל כך רחוקה מהמציאות, חשבתי לעצמי. והפעם, בניגוד למקרים אחרים, פניתי ישירות במייל גם למראיינת איתה היה לי חיבור - שלחתי מייל נחמד וקצר וחיכיתי. חיכיתי וחיכיתי, ואני עדיין מחכה.

נכון, זו לא פעם ראשונה שזה קרה לי או קרה לחברים שלי שמחפשים עבודה. אבל עדיין תחושת הצריבה היא כל כך חזקה. אני לא תמימה, אני מבינה שבעצם אף אחד לא חייב לי כלום ושיש עוד הרבה כמוני שמחפשים עבודה, ואולי אותה מראיינת פגשה מאז מישהי אחרת שהיא התחברה אליה יותר ואיתה ישבה אפילו לשיחה של 4 שעות? זה בסדר, חוקי המשחק הם ברורים, אבל למה הפער הזה בין יחס מקסים בראיון לבין חוסר תגובה לאחר מכן? האם אני מצפה למשהו שהוא יותר מהגינות בסיסית?

נניח שהתהליך עדיין נמשך ולא החלטתם עדיין? מצוין - כתבו לי שאתם עדיין מתלבטים. החלטתם שאני לא מתאימה? סבבה - רק תגידו. מייל שלכם ייקח דקה אחת לכתוב, יסגור לי שעות של מתח, כסיסת אצבעות ועוגמת נפש.

האמת? אני לא בטוחה שהייתי רוצה לעבוד במקום בו מנהלי משאבי האנוש והמגייסים לא יודעים לשים את עצמם בנעלי הצד השני, ולנהוג בכבוד בסיסי כפי שהיו רוצים שינהגו בהם. אל תשכחו שהרבה פעמים אנחנו משקיעים מזמננו גם במבחני בית, בהגעה פיזית לראיונות, בנסיעות ובנוסף גם משקיעים מכספנו על חניה או תחבורה ציבורית.

זה נכון שיש כאלו שהם מסודרים ונוהגים להודיע ולעדכן בשלבי התהליך, אבל לצערי עדיין הם נדירים בנוף.
צריך לזכור תמיד שבחיים הגלגל מסתובב; יום אחד גם אותם מגייסים יחפשו עבודה. אולי אז, כאשר תרצו לבדוק אם ואיך התהליך מתקדם ולא יענו לכם למייל, תיזכרו בכל אלו שלא היה לכם מספיק חשוב להקדיש להם דקה של יחס. אחרי שתחוו זה, אני כבר בטוחה שתסתכלו אחרת על כל העניין.