רק לפני קצת יותר משנה, נתבשרנו כולנו על מדיניות דמי האבטלה של משרד האוצר, שעתידה להתקיים לפחות עד יוני הקרוב. אלא שבפועל, מה שהתחיל כתמיכה וגב עבור מי שהזדעזע עולמם הכלכלי והתעסוקתי, הפך להיות כר פורה למי שמוצאים את החזרה לעבודה כלא משתלמת, גם כשהמשק כבר חוזר אט אט לשגרה.
אין ספק כי הארכת תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה אוטומטיים עד יולי 2021 הייתה רשת ביטחון נחוצה בשעתה, שסייעה למאות אלפי משפחות שנשבר מטה לחמן לצלוח את התקופה. אולם כעת, ולאור מבצע החיסונים המוצלח ופתיחתו המלאה של המשק, יתכן והפכה רשת הביטחון לתמריץ שלילי בפני חזרה לעבודה לחלק מדורשי העבודה, בפרט בקרב מרוויחי שכר נמוך.
כחלק מהניסיונות לתיקון המצב בו אנשים מעדיפים להישאר בבית ולקבל את דמי האבטלה המובטחים להם, הכריזה לאחרונה המדינה שהיא תיתן מענקי חזרה לעבודה, במשך ארבעה חודשים, למי שחזרו לעבוד בשכר נמוך ממה שהרוויחו לפני הקורונה.
וכיאה לשיטת המקל והגזר, לפני כחודשיים השיק שירות התעסוקה מנגנון מקוון, פרי עבודה משותפת שלו עם התאחדות התעשיינים, המאפשר למעסיקים הנתקלים בסירובי עובדים לחזור מחל"ת - לדווח על כך לשירות, ולהיעזר בכליו על מנת להחזיר עובדים אלו לעבודה. במקרה הצורך הבהיר השירות כי לא יהסס להפעיל את החוק ולשלול קצבה לתקופה מוגדרת, כנגד אלו שלא נמצאה סיבה מוצדקת לסירובם לשוב לעבודה. מנגנון זה למעשה גובש עוד קודם לסגר האחרון, והשקתו נדחתה רק נוכח הכניסה לסגר. למרות הצפייה לאלפי פניות למנגנון, בפועל התברר כי מספר העובדים שבאמת "מתפנקים" ומסרבים לחזור לעבוד מסיבות שאינן מוצדקות – נמוך בהרבה מהצפוי, ועל זה עוד בהמשך.
המנגנון הזה לא נוצר בחלל ריק, שכן חברות רבות מענפים רבים במשק, מספרות על הקושי שבגיוס עובדים בתקופה זו. בין הענפים השונים ניתן למצוא את ענף המסעדנות וענף התיירות, באופן מתבקש, אך התופעה מוכרת גם במחוזות אחרים.
מפוליסת בריאות מורחבת ועד רחפנים ואוזניות גוגל
לאור המצב, ניכרת מגמה בה החברות עצמן עושות מאמצים כבירים על מנת לגייס עובדים ומציעות תגמול, מתנות, תנאים, קורסי הכשרה ופינוקים, כדי לפתות את העובדים הפוטנציאליים להיפרד לשלום מהספה בבית ולצאת לעבוד. בין הצ'ופרים המפתיעים ניתן למצוא מענקים כספיים כמו למשל בחברת סלקום, שמציעה תוספת של 8,000 שקלים לכל עובד חדש.
ישנם מענקים שווי כסף כמו בחברת intuit, חברת מוצרי ופלטפורמות ענן, שיצאה במהלך ייחודי המציע בנוסף לשלל ההטבות בחברה גם פוליסת ביטוח בריאותית מורחבת לעובדים ולמשפחות, הכוללת כיסוי בלעדי של ניתוחים לשינוי מין, על אף שמדובר בצעד שמייקר את הפרמיה ב-10 אחוזים. אריק בן עזרא, מנכ"ל חברת הייעוץ פרש קונספט שניהלה את המכרז עבור intuit, מוסיף: "הכיסוי יוצא הדופן לטרנסג'נדרים מאפשר לכל עובד שרוצה לעבור ניתוח לשינוי מין לעשות כן ולקבל החזר כולל של עד 180,000 ש"ח". לדברי בן עזרא, לאור התחרות הקשה על עובדי ההייטק, במקביל לביטוח הבריאות המורחב, ארגנו לכל עובדי החברה ולבני משפחותיהם גם שירות אישי של רופא אונליין במגוון תחומים.
גם בחברת DSP Group הוותיקה, המתמחה בפיתוח שבבים מורכבים ליישומי תקשורת שונים, חוו את אתגר הגיוס והחלו לנקוט בצעדים נוצצים במיוחד עבור המועסקים הפוטנציאליים. כדי להצליח ולהגיע אליהם, שכבר רגילים לתנאים הטובים ומצפים להרבה יותר, החליטו בחברה להציע לעובדים - כבר מהיום הראשון לעבודה - רחפנים, אוזניות גוגל, מענקים כספיים של אלפי דולרים ואפילו טיסות נופש לחו"ל – לפי דרגת העובד. "אנחנו רואים יותר ויותר מועמדים שמעדיפים להישאר בבית ומסתמכים על החל"ת, ובינתיים התחרות בין החברות על גיוס עובדים הולכת וגדלה", אומרים בחברה, "כמו שקורה בעולם המסעדות, כך גם בעולם ההייטק - חברות הייטק מתקשות לגייס עובדים חדשים, שכבר רגילים לתנאים טובים ומצפים לקבל הרבה יותר. לכן, מתוך הצורך והחשיבות שבגיוס עובדים לשורות החברה ובמטרה לצמצם את אחוז האבטלה, החלטנו לפתח מסלולים חדשים לגיוס עובדים ותמריצים, שאותם הם יקבלו כבר מהיום הראשון לעבודתם".
ישנן גם חברות הייטק שכחלק ממאמצי הגיוס הנרחבים, מציעות הכשרות וקורסים שעלותם בשוק הפרטי מגיעה לאלפי שקלים, והם כולם על חשבון החברה. חברת הדאטה Eternity למשל, מציעה תכנית הכשרה למי שמעוניין להשתלב בהייטק ויש לו הכשרה טכנית ולו המינימלית ביותר- החל מתואר רלוונטי, דרך ניסיון טכני בצבא, קורס מקצועי ואפילו מגמת מדעי מחשב בתיכון. בחברת וריפיקציית השבבים Veriest משלבים בוגרי תואר רלוונטי לתחום השבבים, באמצעות הכשרה בת 200 שעות. גם חברת AllCloud השיקה לאחרונה תכנית הכשרה בה כ-20 צעירים ללא ניסיון ורקע בהייטק הוסמכו לתפקיד מפעילי מערכות Salesforce המקנה להם כרטיס כניסה לתחומי הענן.
בנוסף, חברות רבות מציעות לעובדיהן ימי מנוחה וסידורים על חשבונן; בחברת Forter, המתמחה במניעת הונאות סחר מקוון, העובדים מקבלים חופש ביום ראשון אחת לשבועיים, ב- Gett למשל הושקה תכנית "Gett Flexi" המציעה לעובדיה את האפשרות לבחור האם ברצונם לקחת 13 ימי חופש או 53 ימים בשנה (בהתאם להיקף המשרה), זאת בנוסף לימי החופש אותם מקבל כל עובד. בנוסף, העובדים יכולים לבחור אם הם מעוניינים לעבוד מהבית, מהמשרד או לשלב בין השניים. בחברת Autodesk (ענקית התוכנה בתחומי ההנדסה, הבנייה והעיצוב), העובדים מקבלים תקציב התפתחות אישי של עד 2,500 ש"ח בשנה, שיכול להיות מנוצל לטובת קורסים להתפתחות אישית, מפגשי קואוצ'ינג, חוגים, אימוני כושר ועוד. בנוסף, החברה מציעה לעובדיה יום חופש על חשבונה לטובת התפתחות מקצועית, כגון לימוד כישורים טכניים חדשים או קידום יוזמה הקשורה למוצר בחברה.
לא מחפשים רק צ'ופרים - אלא יציבות
ואם כבר מדברים על הייטק, אמנם הענף לא נפגע ממשבר הקורונה ואף צמח בתקופה הזו, אולם ניתן לראות כמה היבטים הקשורים במגיפה, ששינו והחריפו עוד יותר את התחרות בין החברות על גיוס העובדים.
הראשון הוא העובדה שככל שמשבר הקורונה נמשך, יותר ויותר חברות עברו לאונליין – מה שהוביל לביקוש עצום לאנשי טכנולוגיה, שיסייעו במעבר לנכסים דיגיטליים ולתחזוק שלהם. עניין נוסף הוא הסגרים התכופים בבית עם הילדים, שמקשים על העובדים להתחיל עבודה במקום חדש. כמו כן, ישנו חוסר רצון כללי להתחיל עבודה חדשה מהבית, מבלי להכיר "פנים אל פנים" את חברי הצוות ולהיטמע חברתית בארגון.
בסקר שנערך על ידי מרכז הפיתוח והחדשנות של Just Eat Takeaway, חברת משלוחי המזון מהגדולות בעולם, בקרב מפתחים בני 25-40 מאזור המרכז, בעלי לפחות 3 שנות ניסיון – עלה כי אצל 56 אחוזים מהם ירדה המוטיבציה לחפש עבודה בעקבות משבר הקורונה. הסקר נערך כחלק מהמאמץ של החברה להבין את צרכיהם ורצונותיהם של מועסקים פוטנציאליים.
עוד העלה הסקר שלעובדי ההייטק השתנו העדיפויות לגבי מה חשוב להם בעבודה: 84 אחוזים מהנשאלים ענו כי החשיבות של יציבות החברה, המעניקה ביטחון תעסוקתי, עלתה בעיניהם בעת חיפוש עבודה. חלק מהמרואיינים אף ציינו כי מציאת עבודה שיש בה ביטחון תעסוקתי, חשובה להם אף יותר מגובה השכר. לעומת זאת, כשליש מהמשיבים אמרו שחשיבותם של "תנאים מפנקים" ירדה בעיניהם, והשיקול שחשיבותו ירדה הכי הרבה הוא "קרבה גיאוגרפית למקום העבודה".
צביה קרן, אחראית מיתוג מעסיק ב-Just Eat Takeaway, אומרת כי "כל אלה דורשים היום יותר מאמצי מיתוג-מעסיק מצד החברות עצמן. השוק הפך תחרותי יותר, עם דגשים חדשים ומאמץ כפול: קודם כל צריך לשכנע את העובד שבכלל ששווה לו לעבור, למעשה מדובר פה בתחרות מול המעסיק הנוכחי שלו, ואם הוא מחליט לעבור, אז מתחרים עם מגייסים מחברות אחרות".
"גם מציאות גיוס העובדים השתנתה לחלוטין", היא מוסיפה, "מפתחים שיש להם כבר כמה שנות ניסיון, כבר לא שולחים קו"ח או מחפשים משרות פנויות. הם הורגלו שהחברה המגייסת פונה אליהם, בעיקר בלינקדאין. מחקר מלפני תקופת הקורונה העלה כי מפתח שמסמן בלינקדאין שלו שהוא פתוח להצעות, מקבל בין 7 ל-12 הצעות בשבוע. בעקבות המגיפה המצב רק החריף".
"ישנם מאות אלפי דורשי עבודה המשוועים לעבודה"
ועדיין, למרות הנהי המורגש מבין השורות, חשוב לציין כי היקף תופעת "סרבני התעסוקה" אינו רחב כפי שבהכרח מציגים אותו. אם נחזור לרגע למנגנון הדיווח למעסיקים של שירות התעסוקה עליו כתבנו קודם, כחודש לאחר השקת המנגנון מסתבר שרק 56 מעסיקים עשו בו שימוש ודיווחו לשירות התעסוקה על 93 עובדים המסרבים לשוב מחל"ת. יצוין כי עובדי שירות התעסוקה דיברו עם כל אחת ואחד מדורשי העבודה הללו, ומתוך 93 דורשי העבודה המדווחים, נמצאו 15 בלבד שלא הייתה להם סיבה מוצדקת שלא לחזור לעבודה ונוכח זאת שירות התעסוקה הקפיא את קצבתם לתקופה קצובה, בכפוף לחוק.
"שירות התעסוקה עומד בחזית להשבת דורשי העבודה למעגל העבודה ולחזרת המשק לשגרה", מסביר רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, "במסגרת מאמציו אלו, השירות אינו מתעלם מתופעת יוצאי החל"ת המסרבים לשוב לעבודה. עם זאת, לא מדובר בתופעה גורפת ויעיד המספר הנמוך יחסית של דיווחים שהגיעו לפתחנו. כך או כך, ישנם מאות אלפי דורשי עבודה המשוועים לעבודה. אני שב וקורא למעסיקים המתקשים לגייס עובדים להיעזר בשירות התעסוקה, אם באיוש המשרות ואם בשלל מגוון של שירותים וכלים תומכי השמה. מדובר במשבר התעסוקתי הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל מאז היווסדה, ממשבר כזה נוכל לצאת רק בכוחות משותפים של המדינה, המעסיקים והעובדים".