משבר הקורונה מביא עסקים רבים לקשיים כלכליים גדולים, ויש אף לסגירת העסק ולפשיטת רגל. יש מעסיקים שסגרו את העסק ופטרו את עובדיהם. חלק אחר, סגר דה-פקטו מבלי שנקט צעדים פורמליים מבלי שפיטר את עובדיו או מבלי שהודיע להם דבר – הם מגלים זאת בדיעבד. מה זכויות העובדים בסיטואציה שכזו, ומה חשוב לדעת כדי למזער נזקים. עו"ד אריאל שמר, שותף מייסד במשרד אריאל שמר ושות' המתמחה בדיני עבודה, מסביר את הסוגיה.
מה זכויותיו של עובד שלא הוחזר למקום העבודה לאחר חל"ת?
יחסי עובד ומעסיק אינם מסתיימים מאליהם. יחסים אלה צריכים להסתיים בדרך של פיטורים - אז העובד זכאי לפיצויי פיטורים ולתנאים הנלווים לסיום עבודה, או בדרך של התפטרות – התפטרות שבדרך כלל אינה מזכה כשלעצמה בפיצויי פיטורים, אך בנסיבות המיוחדות יש לראות בהתפטרות שכזו התפטרות שדינה כדין פיטורים – גם התפטרות כזו מחייבת אקט פורמלי של הודעה למעסיק. דרך נוספת שבה יגיעו היחסים לידי סיום, היא עם פשיטת רגל של המעסיק או פירוקו.
המעסיק נקלע לחובות בזמן משבר הקורונה ולא משלם שכר. איזה אמצעים ניתן לנקוט?
אפשר לנקוט בהליכי פירוק, באופן תאורטי. יחד עם זאת, בזמן משבר הקורונה קיבלה הממשלה החלטה על החלת "תקנות חרום", לפיהן בתי המשפט ובתי הדין ידונו בעניינים דחופים בלבד. על פניו בקשה לצו לפתיחת הליכים לא נמנית עם ההליכים שהוחרגו בתקנות החירום. יחד עם זאת, לאחר הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ניתן להגיש גם בקשה לסעד זמני נגד המעסיק שאז ייתכן ויהיה בכך כדי לקדם את הדיון גם בבקשה גופה.
במהלך חודש מרץ 2018 נכנס לתוקפו חוק 'חדלות פירעון ושיקום כלכלי' שמסדיר בין היתר, את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים בחוק חדש ועדכני. על פי החוק, ככל ונושה מבקש לנקוט בצעדים משפטיים נגד חייב עליו להגיש בקשה הנקראת 'בקשה לצו לפתיחת הליכים'. הוגשה בקשה ובית המשפט נוכח כי אין אפשרות לשקם את התאגיד ולהבריא אותו הוא עשוי להורות על פירוק התאגיד. במקרה כזה ימונה נאמן על ידי בית המשפט שתפקידו, בין היתר, לפעול בהקדם למימוש נכסי החברה המצויים בקופת הנשייה ולחלוקתם לנושים בהתאם לסדר הפירעון הקבוע בחוק, עד לחיסול סופי של החברה.
מי יכול להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים?
לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בקשה יכולה להיות מוגשת על ידי המעסיק (תאגיד או עוסק מורשה יחיד) והן על ידי העובד. אם מדובר בתאגיד - בקשה יכולה להיות מוגשת על ידי תאגיד ככל שחובותיו עולים על סך 25,076 ₪, והן על ידי העובד בתנאי שהוכחה חדלות פירעון - מצב כלכלי שבו חייב (עסק, או תאגיד) אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו- לפי התנאים המנויים בחוק. מגיש הבקשה רשאי לציין אם הוא מעדיף ללכת במסלול של "פירוק" או שיקום כלכלי . בית המשפט שלו נתונה הסמכות העניינית יקיים דיון בבקשה וייתן החלטה בהקדם האפשרי, לפירוק התאגיד או הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי.
אם מדובר במעסיק יחיד (עוסק מורשה, שאינו תאגיד) - בקשה יכולה להיות מוגשת או על ידי המעסיק לממונה על הליכי חדלות פירעון, בתנאי שסך חובותיו עולה על סך של 150,455 ₪ (או ללשכת ההוצאה לפעול במידה וסך חובותיו נמוך מכך), או על ידי העובד לבית המשפט המוסמך בתנאי שהוכחה חדלות פירעון של המעסיק לפי התנאים המנויים בחוק. לאחר הגשת הבקשה יוחלט בהקדם האפשרי (המומנה ייתן החלטתו בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה) אם להיעתר לבקשה לצו פתיחת הליכים או לדחותה. נציין כי במידה ומדובר במעסיק שחובותיו נמוכים ינסה רשם ההוצאה לפועל לגבש הסדר תשלומים בין החייב לנושים תחילה ובמידה והדבר לא יצלח יינתן צו לפתיחת הליכים.
לאחר שניתן צו לפירוק עסקו של המעסיק האם העובדים נחשבים כ"נושים"?
כן. כאשר ניתן צו ל"פירוק", ממונה נאמן לעסקי המעסיק (תאגיד או יחיד) שתפקידו לחסל את עסקו של המעסיק לרכז את נכסיו למכור אותם ולחלק את התמורה לנושים. בד בבד עם מתן הצו נחשבים העובדים מפוטרים והופכים לנושים ב"דין קדימה" קרי לאחר תשלום לנושים מובטחים והוצאות הליכי חדלות הפירעון.
על מנת למשש את זכותם, על העובדים לפנות לנאמן שמונה על ידי בית המשפט בתוך פרק זמן שנקבע בחוק (6 חודשים) ב'תביעת חוב', (או ישירות לביטוח לאומי במקרים מסוימים) ולכלול בה את חובות המעסיק כלפיהם במסגרת יחסי העבודה ולצרף אסמכתאות. בנוסף, עובד בתאגיד שהתפרק, או שמעסיקו פשט את הרגל זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי תשלומים שהמעסיק נשאר חייב לו (עד לתקרה הקבועה בחוק).
מהן זכויות העובד בסיטואציה כזו?
בעיקרון דינו התיאורטי – ככל עובד אחר שפוטר. מצב חדלות פירעון יוצר מציאות שונה ומיוחדת המחייבת את העובד בצעדים שונים להיפרע המגיע לו. חלק מן החובות בגין שכר עבודה, חופשה והבראה עד לתקרה מסוימים, ניתן לתבוע ולקבל מן המוסד לביטוח לאומי במקרה של פירוק. לעניין זה בדרך כלל מתארגנים העובדים ומגישים תביעה משותפת מרוכזת נגד המוסד באמצעות בא כוח הממונה על ידם.
חלק מן הכסף נמצא על פי דין בקופות הפנסיה וביטוחי המנהלים וחלק מן הכסף ניתן לתבוע מן הנאמן שיתמנה לטפל בפירוק.
המעסיק שנקלע לחובות לא הפריש לקופות הגמל, מה עושים?
ככל שהמעסיק ניכה הסכומים מהעובד ולא העביר אותם לקופות הגמל הוא עובר עבירה פלילית שאף עלולה בנסיבות העניין להטיל אחריות ישירה על המעסיק/ בעלי המניות.
ככל שמדובר בתאגיד שהתפרק, או שמעסיקו פשט את הרגל, יעביר המוסד לביטוח לאומי סכומים שהמעסיק היה צריך להעביר לקופות גמל, לקרנות פנסיה או לביטוח מנהלים, בכפוף להגשת תביעת חוב מתאימה ועד לסכומים הקבועים בחוק. במקביל לניהול הליך תביעת החוב יכול העובד בנסיבות גם לשקול להגיש תביעה אישית נגד בעלי המניות.
מעסיק הוציא את עובדיו לחל"ת. למרות זאת, הוא נקלע לחובות והגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לפירוק החברה/ פשיטת רגל. מה המשמעות של מהלך כזה כלפי העובדים?
בתקופת החל"ת זכאים העובדים לקבלת דמי אבטלה מהביטוח הלאומי בתנאים הרלוונטיים באותה עת. כאשר ניתן צו לפירוק או צו לפשיטת רגל העובדים מפוטרים באופן אוטומטי והם זכאים להמשך קבלת דמי אבטלה בהתאם לזכאותם.
בזמן משבר הקורונה, ניתן צו לפירוק החברה או לפשיטת רגל של המעסיק. האם תינתן לעובדים "הודעה מוקדמת" לפני פיטורים?
כאמור עם מתן צו פירוק לחברה העובדים מפוטרים. העובדים רשאים לכלול במסגרת תביעת החוב את החובות שלטענתם המעסיק חייב להם, במסגרת יחסי העבודה, לרבות בגין הודעה מוקדמת.
בזמן תקופת משבר הקורונה ניתן צו לפירוק החברה או לפשיטת רגל של המעסיק, האם ניתן לפטר במקרה כזה גם אישה בהריון/חופשת לידה?
חוק עבודת נשים (סעיף 9ב) מפרט שורה של מקרים ייחודיים שבהם יינתן היתר רטרואקטיבי של הממונה במשרד העבודה לפיטורי עובדת בהריון/ חופשת לידה, ביניהם, כאשר המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז כפושט-רגל או כי ניתן צו פירוק. היתר כזה יהיה מוגבל לתקופה שהחל ממתן צו הפירוק פשיטת הרגל לפי העניין.