לא פשוט למצוא עבודה ללא ניסיון, בפרט בשוק שספג את מכת הקורונה. משלוח קורות חיים 'על עיוור' כבר לא מספיק ועל הצעירים שמסיימים תואר ומחפשים להתברג במקצוע להיות הרבה יותר מתוחכמים ומדוייקים כדי לפצוח בקריירה שלהם.
על פי סקר שערך אתר 'לימודים בישראל'  בקרב 470 בוגרי תואר ראשון שסיימו את לימודיהם בשנת 2019 עולה כי כמחציתם הזדקקו לחמישה ראיונות עבודה ויותר עד שמצאו את המשרה הראשונה כאשר חמישית מהם עברו למעלה מעשרה ראיונות עבודה.
עוד נמצא כי רק כחמישית מהבוגרים מצאו עבודה תוך פחות מחודש לעומת כ 40% שמצאו עבודה לאחר חצי שנה בקירוב.
נתון מעניין נוסף הוא שפחות מרבע מבוגרי תואר ראשון מצאו את משרתם הראשונה באתרי הדרושים לעומת 29% שמצאו אותה באמצעות הרשתות החברתיות.

אם אלה הנתונים לתקופה של לפני הקורונה הרי שהמצב העכשווי קשה בהרבה עבור מחפשי עבודה שזה עתה סיימו את לימודיהם. כיום יותר מבעבר עולה הצורך במיקוד המשאבים על מנת למצוא את המשרה המיוחלת ולהתברג במקום עבודה רצוי.
להלן מספר עצות שיכולות לקצר את הדרך למשרה הראשונה בקריירה שלכם.

  1. חיפוש עבודה פרו-אקטיבי - רוב מחפשי העבודה לאחר תואר ראשון מחפשים את העבודה באתרים המיועדים לכך. זהו חיפוש ריאקטיבי- כלומר חיפוש בו המחפש מגיב להצעות עבודה קיימות. הבעיה היא שכשם שהוא צופה במודעות אלו כך צופים בהם אלפים רבים של מחפשי עבודה, חלקם אולי מתאימים יותר למשרה ממנו.
    בחיפוש פרואקטיבי, המחפש בוגר התואר הראשון עובד בשיטה קצת אחרת: הוא מגדיר לעצמו מהן החברות בהן הוא מעוניין לעבוד ושולח אליהם קורות חיים המלווים במכתב מקדים המסביר מדוע הוא מעוניין בתפקיד ומה הופך אותו מתאים לו.
    בצורה זו של חיפוש קיימת הזדמנות לתפוס את התפקיד בחברה, עוד בטרם פרסמו אותו. זהו בהחלט יתרון.
  2. קורות חיים שהם מחוץ לקופסא- אנשי גיוס, השמה ומשאבי אנוש קוראים אלפי קורות חיים. הדבר גורם לכך שהם מרפרפים על קורות החיים ולא באמת קוראים אותם. כדי שקורות החיים שלכם יתפסו את העין שלהם, עליהם להיות שונים, מיוחדים.
    אז איך לגרום לקורות החיים שלכם להיות מיוחדים? ישנן מגוון דרכים לכך. דרך אחת היא לצרף תמונה שתתפוס את העין, כמו שאומרים "תמונה אחת שווה אלף מילים". דרך אחרת היא להבליט התנדבות ייחודית בה עסקתם, למשל, ריצה עם עיוורים בעמותת אתגרים. את ההתנדבות יש לרשום בסוף קורות החיים, שכן הדברים שכתובים בהתחלה ובסוף תופסים את העין יותר מאל שכתובים בגוף הטקסט.
    ניתן להוסיף הישגים מיוחדים או פעילויות מיוחדות הרלוונטיות לתעסוקה כגון חברות באגודות מקצועיות, התנדבות או תחביב שלטעמכם רלוונטית לכישורים הנדרשים למשרה.
  3. פיתוח קשרים שיכולים להוביל למשרה- הכוונה היא הן לקשרים במציאות והן לקשרים וירטואליים, כמו למשל דרך הלינקדאין או הפייסבוק. רוב האנשים פונים למעגל הקרוב של החברים או של חברי ההורים כדי להפיץ דרכו את קורות החיים שלהם. אחר כך הם פונים לעובדים בחברות בהן הם מעוניינים לעבוד, פנייה דרך הרשתות החברתיות.
    עוד פניות שכדאי לשקול ובדרך כלל לא נעשות הן למשל פנייה למרצה אצלו עשיתם עבודה סמינריונית שזכתה לציון גבוה, כדאי לשאול אותו אם יש מקום עבודה שכדאי להשתלב בו ואם הוא יכול לעזור לכם להשתלב שם. פניה נוספת היא פניה רגשית למישהו שהרשים אתכם במקום עבודה כלשהו, דרך פוסט שכתב או סרט, פנייה כזו צריכה להיות כנה ולהסביר ממה התרשמתם, למה אתם מתחברים ושתשמחו לעבוד איתו, גם בהתנדבות.
  4. רגל בדלת- אחת השיטות להתברג למקום העבודה היא שיטת ה'רגל בדלת'. בשיטה זו נכנסים פנימה, אפילו לא לתפקיד שרציתם, למשל לעבודה משרדית, לתפקיד של שומר או דרך פרויקט התנדבותי. ברגע שאתם כבר בפנים, הסיכוי שלכם להיות מועסקים בתפקיד יותר אטרקטיבי, גבוה יותר מאשר למישהו מבחוץ. כשאתם בתוך הארגון לומדים להכיר אתכם ואת יתרונותיכם, מה שמגביר את סיכוייכם. בנוסף, הסיכוי שלכם לדעת שמחפשים עובד בתפקיד מסוים גבוה יותר מהסיכוי של מישהו שנמצא בחוץ - אתם יכולים לשמוע על כך עוד בטרם פרסמו את המשרה ולהציע את מועמדותכם לפני שתפורסם.
  5. אימון בראיון אישי תעסוקתי ובשיווק עצמי- בדרך כלל לבוגרי תואר אין ניסיון רב בראיון התעסוקתי ובשיווק עצמי, כיוון שלא עבדו במגוון עבודות. הם לא מכירים את כללי המשחק ועלולים לעשות טעויות שיכשילו אותם במהלך הראיון. לכל מועמד לעבודה מומלץ לעשות רשימה של היתרונות שהוא מביא עימו ולחשוב כיצד הוא משווק את עצמו בעזרת הרשימה. כדאי לצורך כך להיעזר במומחה ולהתאמן בראיון התעסוקתי. ישנן שאלות שמופיעות לעיתים תכופות בראיונות, כמו למשל "ספר לי על עצמך", שחשוב לדעת כיצד להיערך להם ומה המראיין מצפה לשמוע. ככל שהמועמד לחיפוש עבודה יתאמן יותר, כך הוא יצליח יותר. לכן בסוף כל ראיון עבודה כדאי לשחזר לעצמכם ורשום את השאלות, במיוחד אלו שהיו קשות, כדי לדעת כיצד לענות עליהן בעתיד.
הכותבת היא ד"ר ענת רפופורט. פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, ויועצת לאתר 'לימודים בישראל' (universities-colleges)