הבחירות הקרובות באחד בנובמבר הן יום שבתון בו מרבית המשק לא עובד פרט לשירותים חיוניים. ישנם עובדים רבים שבוחרים כן לעבוד ביום זה אף שאינם חיוניים, ועולות שאלות רבות לגבי הזכויות ותנאי השכר המגיעים להם. כדי להסביר את החובות של המעסיק ואת הזכויות של העובד, שוחחנו עם עורכי הדין יעל דולב ועידן פפר ממשרד גרוס ואת עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, סמנכ"ל חשבונתון.
מה זכויות העובד ביום הבחירות?
האם עובד שרוצה לעבוד מרצונו רשאי לעבוד?
יום הבחירות נקבע בחוק כיום שבתון, שזה אומר יום היעדרות בשכר, על חשבון המעסיק. עם זאת, נקבע בחוק כי שירותי התחבורה ושאר השירותים הציבוריים יפעלו כסדרם. אין קביעה בחוק האם משמעות המונח "שבתון" היא כי חל איסור מוחלט לעבוד, בדומה לעבודה בשבת המצריכה אישור מהשר, או האם הדבר נתון להסכמתם החופשית של הצדדים ליחסי העבודה. בכל מקרה שבו יועסק עובד ביום הבחירות, הרי שמוטלת חובה על המעסיק לוודא כי לאותו עובד יתאפשר לממש את זכותו הדמוקרטית להצביע.
נציין כי וועדת הבחירות המרכזית פרסמה ביום 18.9.2022 את רשימת סוגי השירותים הציבוריים אשר יפעלו כסדרם ביום הבחירות.
האם כל העובדים זכאים לשבתון ביום הבחירות?
בהתאם לסעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969, השבתון חל על העובדים הבאים:
- עובד שעבד אצל מעביד לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות.
- עובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החודשיים שקדמו ליום הבחירות.
לעובדים העומדים בתנאים האמורים, המעסיק מחויב לשלם את השכר הרגיל לו היו מתייצבים לעבודה. עובד שאינו עומד בתנאים האמורים, זכאי שלא לעבוד ביום הבחירות, אך אינו זכאי לקבל שכר בגין יום זה.
נציין כי במספר פסקי דין נקבע כי התשלום בגין הבחירות הינו חלק משכר העובד לצורכי הפרשות סוציאליות.
עובד שנדרש להתייצב לעבודה, מה השכר שצריך לשלם לו?
החוק לא מפרט מה לגבי שכרם של העובדים שעובדים בפועל ביום הבחירות. יום הבחירות (או יום השבתון ככלל) אינו נמנה תחת ימי "המנוחה השבועית" הקבועים בחקיקה, ולכן הפסיקה בנושא אינה אחידה באשר לגובה התגמול.
עם זאת, השתרש במשק הנוהג לפיו עובד המועסק ביום הבחירות לכנסת זכאי לשכר של 200%, קרי שווי יום העבודה הרגיל ושווי יום השבתון לו היה זכאי העובד. כמו כן, ישנם מעסיקים שבמקום שווי יום השבתון מעניקים לעובד יום חופשה חלופי.
נוהג זה הוא תוצאה של הפרשנות שהעניקו בתי הדין האזוריים למונח "שבתון" ובהתאמה - המלצה מצד ארגוני המעסיקים לשלם 200% ביום בחירות. ככל שקיים נוהג שונה במקום העבודה מימי בחירות קודמים, מומלץ למעסיק להמשיך ולנהוג כפי שנהג בעבר. כמו כן, מעסיק שחל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה המסדיר את הנושא באופן פרטני - יידרש כמובן לפעול לפיו.
מה לגבי עובדים המבקשים לעבוד ביום הבחירות?
באשר לעובדים שרוצים מבחירה לעבוד, העמדה הרווחת במשק היא שלנוכח העובדה שהעובדים האמורים יכלו לקבל את שכרם המלא גם ללא עבודה בפועל, הם זכאים לתגמול שהינו מעבר לשכר עבודתם הרגיל, בדומה לעובדים אחרים.
נציין כי מעסיק אשר אינו רוצה לחוב בעלויות העסקה נוספות, רשאי, כמובן, לקבוע איסור ברור על עבודה ביום הבחירות.
עובד זר, שכמובן איננו מצביע בבחירות, האם גם הוא זכאי לשבתון?
ביום 23.12.2020 תוקן חוק הבחירות לכנסת, כך שנקבע כי יחולו הוראות מיוחדות על עובד שאינו אזרח ישראל, המועסק בענפי הסיעוד על ידי יחיד, בענף המלונאות, בענף ההסעדה, בענף הבניין, בענף החקלאות, וענף התעשייה. בהתאם לתיקון, עובד שאינו אזרח שיועסק ביום הבחירות, לא ייחשב כמי שעבד ביום שבתון, ועל כן הוא לא יהיה זכאי לתשלום נוסף (אולם כמובן שאין בכך לפגוע בזכאותו לשכרו הרגיל). עוד קובע התיקון, כי עובד שאינו אזרח, אשר לא עבד ביום הבחירות, לא יהיה זכאי לשכר בגין יום זה, למעט אם ההיעדרות הייתה מסיבה מוצדקת כפי שהוגדרה בחוק (מחלה, חופשה, חג וכו').
ביחס למעסיקים המעסיקים עובדים שאינם אזרחים ואשר מקום העבודה נסגר בהחלטת המעסיק, אנו ממליצים למעסיקים לראות את היעדרות העובדים כיום חופשה, ולשלם בהתאם, שכן תיתכן הטענה כי העובד היה זמין לעבודתו והמעסיק הוא שלא אפשר זאת.
מה הזכויות שחלות על מי שעובדים בוועדת הבחירות המרכזית או עבור המפלגות השונות ביום הבחירות עצמו? (קטינים שמחלקים פלאיירים, מבוגרים שיושבים בקלפי וכו').
לפי החוק, חבר ועדת קלפי מרוויח 1,575 שקלים ליום הבחירות, ומזכיר ועדת קלפי מרוויח 2,279 שקל. עם זאת, הסכום הזה הוא ליותר מיום עבודה אחד, כי יש גם הכנה והדרכה מוקדמת". אך כדאי שלא תסתנוורו מהסכומים, שכן עו"ד רטנר מזהיר אותנו שזה לא הסכום שישאר לכם לבסוף בכיס: "בשני המקרים, מנוכה מס של 25% מהשכר".
"מי שעובד ביום הבחירות עצמו בלבד - למשל, בחלוקת פלאיירים עבור אחת המפלגות - זכאי לכל הזכויות של עובד רגיל שעובד ביום הבחירות. כלומר, זכאות לתוספת של 50% על השכר שהיה מרוויח לו היה מדובר ביום עבודה רגיל. הוא כמובן זכאי גם להפסקות, לתשלום שכר מינימום, לתשלום על שעות נוספות, לקבלת תלוש שכר וכו'".