הסייפת דלילה חתואל, מרצה וספורטאית אולימפית בענף הסיוף, הגישה השבוע עתירה נגד איגוד הסיוף בישראל נגד החלטתו לא לאפשר לה לטוס לאליפות אירופה, המתוכננת ביוני הקרוב.

לפי תקנות האיגוד, כדי לטוס לאליפות על הספורטאים להשתתף בתחרויות גביע העולם ולהגיע להישג מסוים שקבע האיגוד – מה שנקרא "להשיג קריטריון".  חתואל לא הצליחה להשיג את אותו קריטריון, מכיוון שבאותה התקופה הייתה בהריון ולאחר מכן בהתאוששות מניתוח קיסרי. לטענתה, בשל הנסיבות, היה על האיגוד להגמיש את הקריטריון עבורה, ומשבחר לא לעשות זאת היא החליטה לתבוע.

השבוע היא העלתה לפייסבוק פוסט בו הסבירה שמבחינתה לא מדובר בעניין אישי, אלא במאבק למען הנשים הספורטאיות כולן:

"תארי לך שאת רוצה לחזור לעבודה אחרי לידה ולא מאפשרים לך. תארי לך שמפלים אותך כי הייתי בהריון. תאריך לך שהיית צריכה לחזור לעבוד אחרי ניתוח קיסרי, לפני שחופשת הלידה שלך הסתיימה. נשמע הזוי לא? כאישה, כספורטאית במדינת ישראל, לא תכננתי כזה קאמבק. השנה היא 2018, הלך הרוח פה הוא שסופסוף אנחנו הנשים לא מוכנים יותר לסבול, לא מוכנות יותר להיות מופלות ובטח לא מוכנות לשתוק! אם זה משהו שקורה לי עכשיו זה גם יכול לקרות לך מחר, זה יכול לקרות לכל אחת בכל מקום עבודה, לשכנה או לאחותך. הפלייה. הצד הכי מכוער של החברה. ועכשיו אני נאבקת על מקומי כאילו כמה כבר ספורטאיות השגיות יש במדינתנו?  כמה כבר היו באולימפיאדה, עשו מדליות וגמרים עולמיים? וכמה מהן היו בהריון וחזרו להתחרות? כולי תקווה שבית הדין ייתן את התשובה ויתקן את העוולה. זהו מאבק של כל אחת מאיתנו. לעולם יותר לא להסכים לאפליה, לא לוותר על עצמנו ובשום פנים ואופן לא לשתוק עוד. כל אישה ערבה זו לזו".

 הפוסט שפרסמה דלילה חתואל

"עיקר הטענה שלי לאיגוד הסיוף היא לאפליה. אני אישה שנכנסה להריון בשנה שעברה, שזה בדיוק הזמן שהייתי צריכה להשיג קריטריון מאיגוד הסיוף. כשרציתי לחזור לסייף למסלול, במקום ברכות וצהלות קיבלתי לא", תיארה חתואל שהתארחה בתכנית חדשות הבוקר, "למעשה כל אישה שחוזרת לעבודה אחרי חופשת לידה ונאמר לה 'המשרה שלך לא רלוונטית כבר', זה משהו שלא מתאים לימינו".

"זה לא שאמרו לך לא. אמרו לה 'היית בחופשת לידה, זה בסדר, את רוצה לחזור לסייף ולהתאמן, זה בסדר, אבל לא עשית קריטריון כדי לנסוע לאליפות כזו או אחרת", חידד רסקין, "את בעצם מצפה שיתנו לך לנסוע לאליפות כזו או אחרת למרות שלא עשית את הקריטריון?".

"אני לא טוענת שאני לא מוכנה לעשות את הקריטריון. זה קריטיריון שהוא באמת זניח, אם לא הייתי בהריון הייתי עושה אותו בקלי קלות – עשיתי אותו כבר עשרות פעמים, זה לא העניין", הדגישה חתואל, "העניין הוא שיש חריגים, על אחת כמה וכמה אישה במדינת ישראל, שלפחות תקבל הזדמנות שווה לקבל אותו בחזרה – כחריגה".

"זה צריך להיות תקדים - למען הנערה שצופה בי עכשיו"

"אין ויכוח לגבי היכולות שלך", ציין רסקין, "אבל אם יהיה תקדים כזה, ספורטאית אחרת יכולה להגיד 'סליחה, הייתי בהריון, למה אני צריכה לעמוד במינימום קריטריונים כדי להתקבל לאליפות?'".

חתואל לא התרגשה מהשאלה, ונדמה שלשם בדיוק כיוונה: "זה צריך להיות תקדים! הרי נערה שעכשיו צופה בי, היא יודעת שאחרי ההריון זהו - נגמרה לה הקריירה לשנה לאחר מכן. אם אני לא נוסעת לאליפות אירופה, לנסות להשיג את הקריטריון האולימפי, לא תהיה זכות קיום לטייטל שלי כספורטאית. לא תהיה לי משכורת, לא יטיסו אותי לשום מקום, הלכה לי עוד שנה. זה המסר שאנחנו רוצים להעביר לנערות ולנשים בספורט? נהפוך הוא - אנחנו מדינה שצריכה להיות מתוקנת ומתקדמת".

רסקין המשיך בטענתו: "גם אם הצדק איתך, אנחנו מדברים על ספורט, זה לא דומה למקצועות אחרים בשוק העבודה. בעולם הספורט מחייבים אותך לעמוד במינימום מסוים, לעמוד בתוצאה מסוימת".

"אנחנו לא מדברים פה על סיבות אחרות, כמו למשל פציעה, אני הייתי פצועה והתחריתי וידעתי שאצטרך להתמודד – כי אין ברירה. פה מדובר על הריון", חזרה חתואל והדגישה, "צריכה להיות פה איזושהי חקיקה למען נשים בספורט. חוק הספורט עצמו מבקש מהאיגודים לתת שוויון הזדמנויות לנשים. איפה השוויון ברגעים האלו? בעולם יש מודל איטלקי, מודל צרפתי – שם הם מחבקים את הספורטאיות, מביאים להן בייביסיטר, מביאים להן משכורות, יש להן ספונסרים. אין קשר בין סייפת שהרתה, ילדה וחזרה למסלול באירופה לבין זה שטורקים לי את הדלת בפנים. יש מקום לחריגים בכל דבר".

תגובת איגוד הסיוף:

לאיגוד יש תקנון מוגדר שכל האגודות מכירות. דלילה חתואל לא עמדה בקריטריון עקב הריונה. בית המשפט יקבע מי הצודק