באחת הסצנות הבלתי נשכחות בסרט "חומות של תקווה", אסיר זקן בשם ברוקס, שבילה את מרבית שנות חייו בכלא, משתחרר ויוצא לחופשי. אך חרף השנים הרבות בהן ריצה את עונשו עד ש"שילם את חובו לחברה", כל הסובבים אותו מתייחסים אליו כאל "אסיר לשעבר". גם בעבודה היחס אליו מבזה ומשפיל, והוא פשוט לא מצליח להשתלב בחזרה בחברה.
הסצנה הזו ממחישה בצורה ברורה את העובדה שבצד הערך עליו מושתת המשפט הפלילי – קביעת כללי ונורמות התנהגות לשם שמירה על הסדר הציבורי וענישה בגין הפרתם – ישנן מטרות נוספות בדרך לשמירה על חברה מסודרת: מצד אחד החמרה עם מי שממשיכים בחיי הפשע, ומאידך קבלה של מי שריצו את עונשם בחזרה לחברה, תוך מתן הזדמנות לאלה לשוב ולחיות חיים תקינים ולהשתלב – גם בעבודה.
ערכים ומטרות אלו הוסדרו בחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים משנת 1981. "המרשם הפלילי" מסייע לרשויות החוק והאכיפה ברישום עבר פלילי לגבי כל אדם, ואילו "תקנות השבים" מסייעות לאלו שריצו את עונשם להשתלב בחזרה בחברה. בימים אלה אמור היה להיכנס לתוקפו חוק חדש שמטרתו הייתה להחליף את חוק המרשם הפלילי משנת 1981, אולם כניסתו לתוקף נדחתה בשנה. עד שיכנס לתוקפו החוק החדש, ביקשנו מעו''ד אוהד גלעדי, שותף בנ. פינברג ושות' ומומחה בדיני עבודה, שיעשה לנו סדר בכל הקשור בהעסקת עובדים עם עבר פלילי.
מהו המרשם הפלילי בעצם?
המרשם הפלילי הוא, כאמור, רישום שמבצעת משטרת ישראל לכל תושבת ותושב בישראל לגבי הרשעות ועונשים בפלילים. נדגיש כי המרשם הפלילי הוא חסוי, והעיון בו מותר אך ורק לגורמים שמוגדרים בחוק.
אם כך, מי רשאי לעיין במידע שבמרשם הפלילי?
כיום, לפי חוק המרשם הפלילי משנת 1981, כל אדם זכאי לעיין במידע שבמרשם הפלילי הנוגע אליו. ובנוסף, ישנם גופים אשר זכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי באופן ישיר מהמשטרה. כגון: גופים ממשלתיים וציבוריים ובכלל זה גופים ביטחוניים, ועוד.
מה ההבדל בין מרשם פלילי לתעודת יושר?
אין הבדל. תעודת יושר היא למעשה תדפיס מהמרשם הפלילי, המראה שאין רישומים במרשם הפלילי (דהיינו אין עבירות והרשעות). זה כינוי למה שמופק מהמרשם כאשר אין רישום פלילי. בהתאם, כל הכללים החלים על הדרישה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי, חלים הלכה למעשה על דרישה לקבלת תעודת יושר – זה היינו הך.
מה קובע החוק בנוגע למרשם הפלילי ויחסי עבודה?
אמרנו שהמרשם הפלילי הוא חסוי. על כן, החוק קובע שפרט למספר גופים הנקובים בחוק, למעסיק אסור לבקש או לדרוש מעובד או ממועמד לעבודה להוציא מידע בעניינו מהמרשם הפלילי ולהציג בפניו לשם קבלת החלטה בעניינו.
יתר על כן, החוק גם מדגיש שגם אם האדם שהרישום מתייחס אליו הסכים למסור את המידע – עדיין הדבר יהיה אסור. על פי החוק הנוכחי, מעסיק העובר על הוראות אלה, עובר עבירה שדינה שנתיים מאסר.
האם הצגת שאלות למועמד לעבודה על עברו הפלילי, מבלי לדרוש לקבל מידע מהמרשם הפלילי – מותרת?
בית המשפט העליון דן בשאלה, האם מי שאינם זכאים לעיין במרשם הפלילי לפי החוק, רשאים לשאול מועמדים לעבודה אודות עברם הפלילי. בית המשפט העליון קבע שכאשר המידע הפלילי רלוונטי לתפקיד אליו הוגשה המועמדות, ניתן לשאול מועמד לתפקיד שאלות הקשורות לעברו הפלילי (שאינן קשורות להרשעות שהתיישנו או נמחקו למשל).
במקרים מסוימים ניתן גם לבקש מהמועמד תצהיר בעניין - כל עוד המידע הפלילי המבוקש רלוונטי לתפקיד הקונקרטי אליו הוא מתמיין. בכל מקרה, בקשת מידע כזה איננה מהווה השגת רישום מהמרשם הפלילי, שכן חוק המרשם הפלילי מסדיר את האיסור על קבלת מידע מתוך המרשם המצוי אצל המשטרה בלבד.
אז מה בעצם כן מותר כיום לבדוק עם מועמד לעבודה בנוגע לעברו הפלילי?
אמרנו שלפי ההלכה הפסוקה ניתן לבקש מעובד או מועמד לעבודה מידע אודות עבר פלילי – לא מהמרשם ולא באמצעות הצגת 'תעודת יושר' – כאשר הדבר רלוונטי לתפקיד. כך למשל, במקרים המתאימים בנוגע למי שמועמד לעבודה בתפקיד רגיש כמו בטיפול בכספים, ניתן לשאול אותו האם יש לו עבר פלילי בעבירות של גניבה, מעילה, מרמה וכו'. גם לגבי מי שמועמד להיות, למשל, נהג – ניתן לבחון האם יש עבר של שימוש בסמים או עבירות חמורות בתעבורה במקרים המתאימים.
הדבר תופס גם לגבי תפקידים בעלי גישה למידע רגיש, למשל, ייתכן ששאלות בנוגע לעבר פלילי במעשי מרמה או עבירות מסחריות תהיינה רלוונטיות. בסופם של דברים, כל מקרה צריך שייבחן לנסיבותיו ועל פי הצורך והחשש האמתי בכל תפקיד ותפקיד.
אז רק כדי להבהיר – למעשה, כיום מקום עבודה שדורש ממני להציג תעודת יושר עושה זאת בניגוד לחוק?
בדיוק. למעט הגופים שהוגדרו בחוק שמותר להם, אותם הזכרנו קודם. כגון: גופים ממשלתיים וציבוריים ובכלל זה גופים ביטחוניים.
אילו שינויים יהיו בחוק החדש שייכנס לתוקף בעוד כשנה?
ככלל, נדמה שהחוק שם דגש יותר רחב על ההגנה על העבריין המשוקם (בעיקר כאלה שמעדו באופן חד פעמי), בנטרול תנאים שעלולים להקשות עליו את ההשתלבות בחזרה בחברה – גם בעבודה. לפיכך, החוק החדש מבקש להתמודד עם תופעה של זליגת המידע אל מעסיקים שאינם זכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי, בשלל דרכים. כך, החוק לא מאפשר יותר קבלת תדפיס מהמרשם הפלילי, אלא עיון במרשם במחשבי המשטרה.
הכוונה בחוק המידע הפלילי החדש, בין היתר, לבטל גם את האפשרות לקבל תצהיר בכתב ממועמד לעבודה על אודות עברו הפלילי, ובכך למעשה לשלול את האפשרות הזו כפי שנפסק על ידי בית המשפט העליון. החוק גם יאסור על גופים שאינם זכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי, לשקול מידע בעת קבלת החלטה על קבלה לעבודה, גם במקרים בהם המידע הגיע למשל דרך המועמד לעבודה מיוזמתו או דרך אמצעי תקשורת.
אז למעשה, מעסיקים לא יוכלו להגן על עצמם ולוודא שאינם מעסיקים בתפקידים רגישים מי שעברו עבירות רלוונטיות לתפקיד?
אכן, ישנה בעייתיות בדבר. על כן, ישנה ביקורת על החוק החדש והקושי (או איסור) לקבל מידע בסיסי באשר לעבר פלילי הרלוונטי לתפקיד המדובר. כך, האם יעלה על הדעת שמלון המעניק שירותי ספא יעסיק מעסה בעל עבר פלילי של עבירות מין? היעלה על הדעת שחברה תעסיק נהג בכלי רכב כבד בעל הרשעות תעבורה משמעותיות או התמכרות לסמים?
אכן, ישנו קושי בחוק החדש, ולפיכך גם התאחדות התעשיינים ונשיאות המגזר העסקי טוענות שהחוק איננו מאוזן ואינו עונה על האינטרסים והצרכים של כל הצדדים.
אז אלו אינטרסים בכל זאת ביקשו לקדם בחוק החדש?
החוק מבקש לשים דגש על זכותם של מי שהם בעלי עבר פלילי ואשר ריצו את עונשם ושילמו את חובם לחברה להיכנס למעגל התעסוקה. זאת, מתוך הכרה שמעסיקים רבים יחששו או יימנעו מהעסקת עובדים בעלי רישום פלילי, ובכך למעשה תישלל מאלה האפשרות לשוב למעגל העבודה ולהשתלב בחברה. הדרך מכאן ועד לחזרה למעגל הפשיעה – קצרה יותר.
לפיכך, החוק החדש מבקש להחמיר לעומת הוראות החוק הקודם והפרשנות שניתנה לו על ידי בית המשפט העליון ככזה שאינו מונע בקשת מידע רלוונטי ונדרש, שאינו מגיע ישירות מהמרשם הפלילי, אלא בדמות שאלון או הצהרה מהעובד. יחד עם זאת, נזכיר שבשלב זה כניסתו לתוקף של החוק החדש נדחתה ועל כן הוראות החוק הקודם ופסיקת בית המשפט העליון עדיין רלוונטיות ומהוות את המצב המשפטי נכון להיום.