12,515 אנשים כבר שיתפו, נכון לכתיבת שורות אלה, את הפוסט אודות אריק, בן 61, נציג מכירות באיקאה. במשך 32 שנים היה מהנדס תוכנה בחברה גדולה, אלא שאז הגיע גל פיטורים ובגיל 55 מצא את עצמו חוזר לראיונות עבודה. אחרי כמה שנים כאלה, שבמהלכן נתקל בלא מעט סירובים בשל גילו, לא נותרה לו ברירה אלא לוותר על העבודה כמהנדס, וכך הגיע לעבודה בשכר מינימום באיקאה. "הוא מעריך את העבודה שלו אך היה מעדיף מקום שבו יוכל להפעיל את הראש ולתרום מהניסיון העשיר שלו", כתבה מפרסמת בפוסט והמשיכה: "עלו לי דמעות, הייתי כבר בסוף החנות אבל לא יכולתי ללכת, חזרתי לאריק והצעתי לו שאכתוב את הפוסט הזה".
הרשתות החברתיות הוכיחו את כוחן פעם נוספת, ותוך כמה ימים כבר נקבעו לאריק מספר ראיונות עבודה. אבל למעשה, מדובר בסיפור אחד שמייצג את פניהם של רבים שנאלצים לעשות שינוי בקריירה באמצע החיים. מנתוני משרד העבודה, כפי שנכתב באתר דה-מרקר, עולה כי כחצי מליון אזרחים ואזרחיות בני 60-40 לא מצליחים למצוא עבודה, כשעיקר מחפשי העבודה הם בני 50 פלוס. נתון זה מצטרף לעובדה כי גיל הפרישה בישראל לגברים הינו 67 ולגבי נשים הוא עומד כרגע על 62, אך דנים בהארכתו והוא ייקבע סופית בסיום השנה האזרחית. כך שלמעשה אדם שמצא עצמו מחפש עבודה בגיל 40 פלוס, יש לו כמעט שלושה עשורים נוספים של עבודה לפניו.
"הארכת תוחלת החיים משפיעה באופן דרמטי על החברה ועל הכלכלה הישראלית", מסביר ליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת "מטב", שפועלת עבור אוכלוסיית הקשישים בארץ. "אנשים בשנות ה-50, ה-60 ואף ה-70 לחייהם נמצאים עדיין בשיאם - יש להם הרבה מאוד ידע, יכולות, ניסיון ומוטיבציה לעבוד. אבל בעיני החברה הם נחשבים למבוגרים ולכן מעסיקים רבים נרתעים מלקבל אותם לעבודה. האנשים האלה יכולים להיות נכס למדינה ולא נטל, אם היא תדע איך להשתמש בהם".
לדבריו של שטרסברג, אנחנו נמצאים בתחילתו של תהליך לקבלת אנשים מבוגרים לשוק העבודה, אך בשטח עדיין קיימת גילנות (Ageism, דעה קדומה על סמך גיל): "אנחנו בכיוון הנכון, אבל צריך להעלות את המודעות לנושא. אותם אנשים יכולים לתרום באופן משמעותי גם אם יעבדו במשרה מחייבת פחות, מפני שהם בתקופה אחרת בחיים שלהם".
ואמנם, במחקר שערכה לאחרונה חברת Regus להשכרת מרחבי עבודה ומתן שירותי משרד, בו השתתפו כ-44,000 בעלי מקצוע ברחבי העולם (רובם אנשי עסקים ומנהלים בכירים), עולה כי כ-84% מהנשאלים בטוחים שגמישות בעבודה היא תנאי קריטי כדי לשמור על עובדים איכותיים שהגיעו לגיל הפרישה. במחקר זהה שערכה החברה בישראל, עלה כי כ-80% מהנשאלים סבורים שגמישות הן בשעות והן במיקום העבודה היא השאלה הקריטית בנושא העסקת המבוגרים. "עבודה גמישה היא פיתרון אידיאלי לעובדים מבוגרים, שלפעמים יש להם מחויבויות משפחתיות קודמות או בעיות בריאות, למשל", אומר רון יריב, מנכ"ל Regus ישראל. "כך, הם יכולים לתרום למשק ועדיין ליהנות מהחופש, אחרי שנים ארוכות של עבודה".
קיימים פרויקטים שונים שנועדו לסייע להעסקת אזרחים ותיקים, רבים מהם במימון ממשלתי. אחד מהם הוא פרויקט "דרוש ניסיון" שמובילים יחד המשרד לשוויון חברתי, עמותת "והדרת" ועמותת "מטב". "מדובר בפלטפורמה אינטרנטית שמאפשרת לאזרחים ותיקים לקבל הכוונה וסיוע בכתיבת קורות חיים, ומחברת בינם לבין מעסיקים שמעוניינים לשלב עובדים מבוגרים", מסביר שטרסברג. "זאת, מתוך הכרה בערך המוסף שלהם לחברה".
עד שנת 2030 יהיו בישראל חצי מיליון עובדים מעל גיל 55
מדינת ישראל פועלת לא רק כדי לסייע לאזרחים ותיקים שאינם עובדים, אלא גם כדי למנוע מלכתחילה מצב שבו מבוגרים מוצאים את עצמם לא מתאימים לשוק העבודה. "בדרך כלל, מפטרים אנשים בגילאים האלה כי הם כבר לא מתאימים לארגון או כי המשרה שלהם הפכה למיותרת", מסבירה יפה ויגודסקי, יו"ר "קרן מעגלים" לעובדים במקצועות שוחקים. "העובדים האלה אבודים, מפני שאין להם כלים כדי להשתלב במקום עבודה חדש, בין אם כי הם כבר שחוקים פיזית ובין אם מפני שמה שהם יודעים כבר אינו רלוונטי".
"קחו למשל אדם שעבד כמחסנאי במשך שלושים שנה - היום הכול ממוחשב כך שהעבודה שלו הפכה למיותרת, והוא כבר לא יכול לעבוד כסבל כי הוא מבוגר", ממשיכה ויגודסקי. "אם הארגון היה מכשיר אותו ביוזמתו להיות מנהל מחסן ולעבוד עם מחשבים - היה לו עתיד. אותו הדבר עם חדרניות - הן מכירות את תחום המלונאות אבל כבר לא יכולות לעשות את אותה עבודה פיזית. במקום זאת, הן יכולות לעשות הסבה באותו התחום, למשל לעשות קורס בהנהלת חשבונות, ללמוד קוסמטיקה ולהשתלב בספא של המלון, ללמוד קונדיטוריה או לעבוד בקבלה".
"קרן מעגלים" מכשירה בעצמה את אותם עובדים בעלי משרות שוחקות, ובכך מאפשרת להם לשמור על מקום העבודה ונותנת להם אופק תעסוקתי. הקרן עובדת מול 3,000 מעסיקים גדולים וקטנים במשק, שמתחייבים להמשיך להעסיק את העובד שלהם בתמורה לכך שיעבור אחד ממאתיים הקורסים שמציעה הקרן, כדי "לשדרג" את העובד, להתאים אותו לצרכים של הארגון ולאפשר לו הסבה מקצועית.
לצד עובדי המחסן והחדרניות, לקרן תחומים רבים נוספים שהיא עובדת איתם. ביניהם, סייעות בגני ילדים שעוברות קורס בישול בריא לגיל הרך, וכך ממשיכות לעבוד בגן אך מוותרות על העבודה הגופנית הקשה, נהגי אוטובוס שמקבלים הכשרה לניהול מוסכים, עובדי בניין שעוברים להיות מנהלי עבודה או מבקרי איכות ואף אחיות שעוברות קורס של טיפול אלטרנטיבי, קורס מזכירות רפואית או קורס קוסמטיקה. בכל המקרים - העובדים יכולים להשתמש בניסיון שרכשו במקצועם הקודם תחת הכובע החדש.
עד כה, הוציאה "קרן מעגלים" כ-20,000 עובדים להכשרות, ולוויגודסקי חשוב להדגיש את הפוטנציאל העצום שטמון בעובדים המבוגרים: "מעבר ליתרון הברור של הניסיון, הוכח שעובדים מבוגרים הם גם נאמנים יותר למקום העבודה. עד שנת 2030 הצפי הוא שנגיע ל-500,000 עובדים מעל גיל 55, שהתרומה שלהם למשק תהיה אדירה. כבר היום, ההכנסה השנתית של אנשים בגילאים האלה היא 16 מיליארד שקלים. להרבה מאוד מבוגרים יש יכולות ומוטיבציה גבוהה, והם נשארים בעבודה לא רק בגלל צורך כלכלי אלא כדי להיות חיוניים".
"קיימת אפליה, אבל אנחנו בעיצומו של שינוי"
"הרבה פעמים היזמים בתחום ההיי-טק הם צעירים מאוד, והם פשוט לא מתחברים לחבר'ה מבוגרים יותר. הם לא חושבים באופן מודע על כך שהם מפלים מבוגרים, אבל מישהו בן 40 נתפס כזקן וכלא מעודכן בעיניהם", מסבירה דרימן. לצדם, לדבריה, יש מנכ"לים שמחליטים באופן מודע לשמור על ההומוגניות של העובדים בחברה, ובוחרים עובדים צעירים עם סטטוס משפחתי דומה, תחומי עניין משותפים והשקפת עולם קרובה לשלהם. דרימן מעידה כי היא מסתייגת מכך: "אנשים דומים נוטים לחשוב באופן דומה, ולכן דווקא חברות שמשכילות להיות הטרוגניות מקבלות ערך מוסף".
אפשר להצביע על שינוי כלשהו בתחום?
"בהחלט. אני מרגישה שאנחנו בעיצומו של שינוי שהחל בשנים האחרונות, בדמות פתיחות גדולה יותר, גם כלפי אנשים מבוגרים וגם כלפי אנשים ממגזרים שונים. אנחנו עובדים עם חברות סטרט-אפ, ורואים שיותר ויותר חברות אומרות שהן דווקא ישמחו לראות אנשים שונים, כל עוד הם מעודכנים בטכנולוגיה. יש גם חברות שמקבלות אנשים בני 65 שמוכנים להישאר אחרי גיל הפרישה, והשינוי הזה משמח. מעסיקה אחת אפילו אמרה לי 'אני מוכנה לקבל ערבייה לסבית בת 65, העיקר שתעשה את העבודה'. פעם, אנשים היו נופלים יותר בקלות בגלל הרקע שלהם. כמובן שעדיין קיימת אפליה, אבל כבר רואים את השינוי".
כמו בנושאים רבים, גם כשמדברים על תעסוקה בגיל מבוגר - יש הבדל מהותי בין המגזרים השונים באוכלוסייה. ד"ר יאסר חוג׳יראת, מנכ"ל עמותת "אלפנאר" לקידום תעסוקת ערבים בישראל, מסביר: "שיעור המבוגרים הלא מועסקים בחברה הערבית גבוה במיוחד, מפני שגברים ערבים רבים עוסקים בעבודות פיזיות, שהופכות קשות בגיל מבוגר. אצל הנשים המצב גרוע עוד יותר, בין השאר בגלל דעות קדומות, כך שהנשים שעובדות בחברה הערבית הן כמעט תמיד צעירות".
עמותת "אלפנאר" מפעילה את מרכזי ריאן - מרכזי הכוון תעסוקתי בכל הארץ, פרויקט של משרד הכלכלה והתעשייה בשותפות עם ג'וינט ישראל, ומציעה סדנאות בעברית, מחשבים ועוד. "אנחנו בודקים את הנטיות התעסוקתיות של כל אחד ומעניקים לו הכשרה מקצועית מתאימה. אחר כך, אנחנו גם מלווים אותו במהלך שלוש שנים מהרגע שמצא עבודה", מסביר חוג׳יראת. העמותה פונה לחברה הערבית כולה, ולדבריו, למרות השיווק גם לאוכלוסייה הוותיקה - מעטים באים: "רק 10% מהמשתתפים שלנו הם מבוגרים".
בחברה החרדית, לעומת זאת, הפתיחות לעבודה בגיל מבוגר גוברת - אם כי רק בקרב הנשים: "כשמדברים על הגילאים האלה אצל חרדים, הגברים בדרך כלל לא למדו מקצוע והנשים הן המפרנסות. בדור הצעיר אנחנו כבר מתחילים לראות שינוי", מסבירה ויגודסקי. "אנחנו מציעים קורסים שונים שמותאמים לנשים חרדיות, וראש עריית בני ברק, חנוך זייברט, לקח את זה כפרויקט אישי שלו. למשל, אנחנו מציעים קורסים בעיצוב ותפירה של בגדי ערב וכלות, קורסים בנושא פאנות, שהרי אין אישה חרדית בלי פאה, קורסים בנושא קונדיטוריה ועוד".
יש גם מי שמעדיפים עובדים מבוגרים
לצד המאמצים של הממשלה לדאוג לתעסוקת האזרחים הוותיקים, יש גם חברות ומנכ"לים שמאמינים באוכלוסייה הוותיקה ואפילו נותנים לה עדיפות. בין החברות, תמצאו את חברת החשמל (שקלטה בשנתיים האחרונות 500 עובדים מבוגרים), אל-על (שהחלה לקלוט נשים בנות 55 ומעלה לעבודה כדיילות), אסם, אגד, התעשייה הצבאית ורבות נוספות.
איציק סמואל, מנכ"ל קבוצת EIM, אחת מחברות האלקטרוניקה הביטחונית הוותיקות בישראל, מעיד כי הוא לגמרי בעד העסקת מבוגרים, ואין לו בעיה לקלוט גם עובדים בני 70 ויותר "כל עוד הם עומדים במשימות". לדבריו של סמואל, הגיל הממוצע בחברה, שמונה כ-140 עובדים, הוא 44, אבל קיימות גם מחלקות שלמות שבהן הגיל הממוצע הוא 60 עד 70, ותפוקת הייצור שלהם לא פחותה מאלה של המחלקות הצעירות.
"אחרי שנים בתחום הניהול, שמתי לב שעובדים צעירים עסוקים בלרוץ קדימה ולעלות בסולם הדרגות והשכר", מעיד סמואל, "עובדים מבוגרים מסורים יותר לעבודה, ומגיעים כדי לעבוד ולא רק כדי לשלם חשבונות, דבר שמאפיין חלק מהעובדים הצעירים יותר. בדרך כלל הם גם עובדים באופן רגוע, עם יותר כבוד וסובלנות ופחות חיכוכים ביניהם, וכך התפוקה שלנו טובה יותר. החלטתי שאת העובדים האלה אני רוצה". לדבריו, גם לניסיון יש משקל מכריע בהחלטה: "הם כבר ראו הכול וערוכים לכל דבר. הניסיון הזה מאפשר לנו לצמוח ולהגיע להישגים טובים יותר.
רומן רבינוביץ, מנהל חברתMORE מקבוצת EIM מוסיף כי לדעתו, השילוב בין עובדים מבוגרים לעובדים צעירים הוא "מעניין מאוד ומניב תפוקות מקצועיות חדשניות". "לפעמים אני נמצא בישיבה עם אנשים עם 250 שנות ניסיון במצטבר", הוא מספר. נראה, כי קבוצת EIM מחזיקה באופן כללי בתפיסה חברתית: "אנחנו מעודדים חיי משפחה במקביל לעבודה. עובדים אצלנו עד השעה 17:00, מתוך מחשבה שמה שהעובד לא עשה עד השעה הזו - הוא כנראה גם לא יעשה אחר כך".
ביחס למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום גבוה מבחינת תעסוקת מבוגרים מעל גיל 55. ובכל זאת, מחקר שנערך לפני כשנתיים במכון ירושלים לחקר שווקים, על ידי זאב גולן וקרן הראל-הררי, מראה כי כ-30% מבני ה-65 ומעלה שאינם עובדים כשירים לעבודה, וכי המשק הישראלי מפסיד כ-6.4 מיליארד שקלים בשנה כתוצאה מאי שילובם בשוק.
המדינות המובילות, באופן לא מפתיע, הן איסלנד, ניו-זילנד ושבדיה. איך הן עשו את זה? ויגודסקי מסבירה: "המדינות האלה תמרצו מעסיקים להעסיק עובדים מבוגרים באמצעות הטבות מס, הן העלו את גיל הפרישה וגם העבירו חוקים נגד אפליה על רקע גיל. בנוסף, הן תמרצו את העובדים עצמם. למשל, עברו למודל של פנסיה צוברת, כלומר שככל שהחיסכון גדול יותר - כך גדלה גם הפנסיה. הן גם לא מקצצות בקצבת הביטוח הלאומי של עובדים שממשיכים לעבוד ולא יוצאים לגמלאות".
מדינה נוספת שבה מצב תעסוקת המבוגרים בולט לטובה היא גרמניה. לדבריה של ויגודסקי, במדינה קיים מודל של הממשלה בשיתוף עם האיגודים המקצועיים, לפיו כל עובד זכאי לעבור הכשרה מקצועית מעודכנת אחת לשלוש שנים, "כולם כולל כולם - גם ספריות, נגרים וקוסמטיקאיות. זה פשוט מדהים".
העסקה של האוכלוסייה המבוגרת והוותיקה נמצאת תחת אחריותם החברתית של המדינה ושל המעסיקים, אבל הסיבה החברתית ממש לא עומדת לבדה. מדובר ב-Win-Win - עבור העובד שזוכה להישאר חיוני ולהתקדם, ועבור המעסיק שזוכה בעובד נאמן שמביא איתו כערך מוסף ניסיון, מקצועיות, מחויבות והערכה כלפי מקום העבודה.
אז איך תמצאו עבודה אחרי גיל 40?
יניב כהן, יועץ קריירה ויזמות ומייסד פורטל The Networker, ריכז עבורכם שישה טיפים חשובים למחפשי עבודה אחרי גיל 40:
הפעילו קשרים: אחד היתרונות הגדולים של מועמדים מבוגרים הוא רשת הקשרים שהם יצרו במהלך השנים, בייחוד בתקופה שבה שוק העבודה מסתמך יותר ויותר על שיטת "חבר מביא חבר". זה הזמן לספר לכולם שאתם מחפשים עבודה, ולבקש שיעדכנו אתכם לגבי משרות רלוונטיות וימליצו עליכם.
השתמשו בקורות החיים שלכם לטובתכם: קורות חיים טובים הם אלה שיביאו את המגייסים ליצור עמכם קשר. לא חייבים לציין גיל באופן מפורש ובוודאי לא בראש קורות החיים. דרך מצוינת לתת למגייס את הערכת הגיל שלכם, היא באמצעות ציון שנות השירות הצבאי. כך, מי שמקבל את קורות החיים יוכל להעריך את גילכם רק לאחר שסקר את ניסיונכם התעסוקתי.
חפשו מקומות עבודה ותפקידים שבהם יש לכם יתרון יחסי: קיימים מקומות עבודה שמציינים בדרישות כי המשרה מתאימה במיוחד לבני 40 פלוס או כקריירה שנייה. למשל עסקים קטנים, שם חשוב במיוחד שלא תהיה תחלופה גבוהה של עובדים.
היו מעודכנים: אתם צריכים להוכיח למגייסים שאתם מעודכנים בטכנולוגיה ויכולים להסתגל לשינויים במהירות. למשל, השתמשו במייל של Gmail ולא ב-Hotmail, הוסיפו קישור לפרופיל לינקדאין מעודכן וייצוגי שלכם, ציינו בקורות החיים את הכלים הטכנולוגיים שרכשתם באמצעות למידה עצמית בבית וציינו גם אם נרשמתם לאחרונה לקורס הכשרה כלשהו, כדי להראות רצון ויכולות למידה.
שימו לב מה אתם לובשים לראיון: חשוב שתגיעו בקוד הלבוש המתאים לסוג החברה והתפקיד, במראה ייצוגי ונעים. כדאי שתתייעצו גם עם חברים ומכרים שעובדים במקום דומה, ותוכלו גם לצפות בתמונות באתר האינטרנט של החברה או בדף הפייסבוק שלה.
השאירו את האגו בצד ותזרמו: לעיתים, מועמדים מבוגרים שפוגשים נציג חברה צעיר ופחות מנוסה מהם במהלך תהליך הגיוס, מתנשאים או מתנהגים בחוסר נימוס - וזה כמובן לא מסייע בקבלה לעבודה. כך, אתם גם עלולים להיתפס כ-overqualified, כלומר בעלי כישורים מעבר למה שנדרש לתפקיד.