בעידן שבו אנחנו מרגישים משועבדים לעבודה ונאלצים להיות זמינים לבוס מסביב לשעון בגלל האמצעים הטכנולוגיים, נדמה שקשה לשלב גם תחביבים ותרבות פנאי במהלך היומיום, שלא נדבר על הורים שמוצאים את עצמם יורקים דם כדי לאזן בין הבית לקריירה.

אבל מתברר יש כאלו שלא רק שמצליחים למצוא זמן לעוד עיסוקים, אלא ממש מנהלים קריירות מקבילות וקיצוניות מאוד – אחת שגרתית שמתקיימת במשרד טיפוסי שכולנו מכירים, ואחת שמבקשת להגשים גם את הצד האמנותי שבהם. 


שי סידי

עיסוק ביום: מנהל חשבונות ראשי במשרד מהנדסים כבר 30 שנה.

עיסוק בלילה: כרוז קבוצת הכדורגל והכדורסל של מכבי תל אביב.

בוא נתחיל עם השאלה הכי מסקרנת: איך הגעת לעבוד במקצועות כל כך הפוכים?

"תמיד ראיתי באבא שלי דמות לחיקוי ורציתי להידמות אליו. אבי בעצמו עבד כמנהל חשבונות ראשי בחברת אדריכלים ומהנדסים, ואכן – לא רק שלמדתי ועשיתי תואר כחשבונאי בכיר – אלא לאחר שעבדתי כ-7 שנים אצל איש העסקים יולי עופר, החלטתי לעזוב ולהחליף את אבא שלי בתפקידו כשפרש לפנסיה".

ומתברר שהנהלת החשבונות לא היה התחום היחיד שבו סידי הלך אחרי אביו: "בין שאר עיסוקיו, אבא שלי היה גם גזבר מחלקת הכדורגל של מכבי ת"א. כשהגיעו משחקי המכביה בשנת 1988 לארץ, אבי הופקד על טורניר הכדורגל שנערך באוניברסיטת תל אביב. הייתי אז בן 21 באותו זמן, והוא הציע לי לבוא לעזור במשחקים ולהכריז בהם על חילופי שחקנים ושערים, ואני נעתרתי לבקשה בשמחה ובהתלהבות. אנשי ההנהלה שהגיעו לצפות במשחקים התלהבו משיטת הכריזה שלי והחליטו שאני אהיה הכרוז במשחק הגמר של טורניר הכדורגל במכביה. במשחק הגמר גילו אותי אנשי מכבי ת"א וכעבור זמן לא רב קיבלתי את התפקיד במשחקי הכדורסל והכדורגל של הקבוצה – עד היום".

איך נראית השגרה שלך?

"כמו כל אדם מן השורה אני יוצא בבוקר לעבודה וחוזר אחר הצהריים הביתה, אבל בזאת מסתיים הדמיון ביני לבין אדם רגיל. זה הזמן גם לגלות שאני מכור למשחק הפופולרי פורטנייט כך שלמעט משהו קטן לאכול, הוא די ממלא לי את הזמן הפנוי. הדבר היחיד שיכול להפריד אותי ממנו הוא משחקי מכבי ת"א בהם אני הכרוז", מספר סידי שלא מפסיק להפתיע אותנו.

אילו תגובות אתה מקבל מאנשים ששומעים על הקריירה הכפולה שלך?

"הרבה פעמים יוצא שכשאנשים במשרד מגלים שאני הכרוז של מכבי תל אביב הם לא מאמינים לקיצוניות שלי – שקט במשרד וזורח במגרש. זה התחזק במיוחד בשבע השנים האחרונות, כשהחלטתי להיפתח ולשחרר אפילו יותר בשיטת הכריזה. יוצא שהשחקנים עצמם לא מאמינים מה קרה לי ואיך אני ביומיום עובד במשרה שגרתית ורגילה".

היית ממליץ לאחרים לעשות כמוך?

"אני לא יודע להגיד ספציפית לגבי סוג העבודות שלי, אני מחשיב את עצמי לאדם קצת משוגע ולא קונבנציונלי, אבל אני בהחלט ממליץ לכל אדם להרחיב את עיסוקיו בנוסף לעבודה העיקרית ולעבוד במשהו נוסף שהוא אוהב או חולם עליו. מבחינתי זה המתכון הבטוח לגרום לעצמך להיות מאושר ולא משועמם, להכניס אנרגיה ועניין לחיים ולא לשקוע בשגרה ובאדישות לא רצויה ולא בריאה".

"העבודה בתוך הכספים והחשבונות יכולה בהחלט להיות שוחקת לפעמים. ההגעה שלי למגרשים גורמת לי לפרוק מתחים, ובעיקר משחררת אותי להתנהל בחופשיות ובאנרגטיות – מה שלא תמיד יכול לבוא לידי ביטוי בעבודה הספציפית שאני עוסק בה ביומיום".

הישראלים שהם עובדים אפורים ביום וחיות במה בלילה (צילום: פיננצ'יק)
ירון וקנין באמצע הופעת סטדנאפ | צילום: פיננצ'יק

ירון וקנין

עיסוק ביום: מנכ"ל פיננצ'יקסטארט אפ בתחום הביטוח והפיננסים.

עיסוק בלילה: סטנדאפיסט.

"לפני כעשר שנים עשיתי סטנדאפ לראשונה, אך עם הזמן זנחתי את זה - למרות שהצלחתי מאוד", מספר וקנין, "מאז ומתמיד הייתי שני קצוות – מופנם ומוחצן, חצי בלאגניסט וחצי חננה. הייתי סקרן בנוגע להרבה תחומים, במבחנים הייתי מפציץ אבל במהלך השיעור בכיתה הייתי עסוק בלעשות צחוקים לחברים".

"זה כנראה מה שהוביל אותי למה שאני היום, אני אוהב את זה שאני עושה את הכל בלי לוותר על אף צד באישיות שלי. אני נהנה לתת שואו אבל גם חשוב לי לקבל הכרה על עשייה אמתית ושיתחשבו בדעה שלי, שלא אתפס כסתם ליצן".

איך נראית השגרה שלך?

"היומיום שלי ממש מטורף, אני מנהל שבעה עובדים עם לו"ז מלא פגישות וטלפונים. עולם הפיננסיים זה תחום עם רמת לחץ היסטרית, שדורש ממני להיות מדויק בכל פרט ולהתנהל כמו מקצוען. בסופו של דבר זה כסף של אנשים שסומכים עליי ואין לי דקה לנשום".

"אם התמזל מזלי לצאת לפני 19:00, אז אני גם מספיק ללכת לחדר כושר ואז בדרך כלל כבר גומר לי את היום עם איזו סדרה טובה בטלוויזיה .בימים שיש הופעה אז זה מחליף את הפנאן של הסדרה, למזלי ההופעות תמיד בלילה. את סופי השבוע אני מקדיש בעיקר לכתיבה של סטנדאפ, אני גם עובד על סדרה קומית לטלוויזיה".

אילו תגובות אתה מקבל מאנשים ששומעים על הקריירה הכפולה שלך?

"חוץ מחברים ממש קרובים שלי, מי ששומע על זה בדרך כלל בהלם. אני שתי דמויות שונות לחלוטין, בעבודה אני כמו סטאלין, אם תשאלו את העובדים שלי הם בחיים לא יאמינו שאני עושה סטנדאפ", הוא מוסיף ומפתיע: האמת שגם הטלתי ווטו ואני אוסר עליהם להגיע להופעות".

היית ממליץ לאחרים לעשות כמוך?

"תלוי בבן אדם. תמיד היה ברור לי שאני אזום משהו או אפתח עסק, מעולם לא הסתדרתי עם מסגרות. הסטנדאפ הוא בעיקר לכיף ולנשמה".

הישראלים שהם עובדים אפורים ביום וחיות במה בלילה (צילום: דניאל בבציק)
קרן שפלר מושקט בהופעה | צילום: דניאל בבציק
 

קרן שפלר מושקט

עיסוק ביום: יועצת משפטית של חברת אופטימל פלוס (חברת תוכנה בינלאומית), עורכת דין בישראל ובניו-יורק כבר למעלה מ-10 שנים.

עיסוק בלילה: זמרת ג'אז, מאמנת אישית ומנחת סדנאות.

"למדתי תיאטרון בתיכון תלמה ילין ושרתי בהרכבי ג'אז ובמחזות זמר", מספרת שפלר ומיד מסבירה מה גרם לשינוי: "אחרי הצבא חשבתי שיהיה נכון ללמוד 'מקצוע'. פחדתי ללכת על משהו שנתפס לא יציב וההורים והסביבה גם לא כל כך תמכו. אבל תמיד המשכתי לעסוק בדברים אמנותיים במקביל: באוניברסיטה שיחקתי בתיאטרון, בסטאז' ביימתי הצגות, אחרי לימודי המשפטים למדתי בימוי תיאטרון בתואר שני וגם אימון אישי. כשלאורך כל הדרך עבדתי במקביל כעורכת דין - זה היה הדבר הנכון לעשות מבחינה כלכלית עבורי".

"היום יש לי מופע שכתבתי ואני מופיעה באולמות ובתי קפה בארץ. בנוסף, יש לי מספר מתאמנים שאני מלווה באימון אישי ואני מקדמת הרצאת השראה (עם מוזיקה ושירה) בנושא הגשמת חלומות – במקביל אני ממשיכה ללמוד פסנתר ופיתוח קול".

את חושבת שהשילוב בין העולמות המנוגדים הוא יתרון או חיסרון?

"גם וגם. מצד אחד יש לי מקצוע ופרנסה. יש לי ארבעה ילדים אז היציבות הכלכלית טובה בשבילי. מצד שני עוד לא הגעתי להישגים שהייתי רוצה להגיע בתחומים האחרים. אני עדיין מלאה באמביציה להמשיך ויש לי יעדים כזמרת, אמנית ומאמנת אישית שאני מקווה עוד להגשים".

איך נראית השגרה שלך?

"אני קובעת פגישות מוקדם מאוד בבוקר (שיעורים, חזרות, פגישות אימון) ואחר כך נוסעת לעבודה בחברה בחולון. לפנות ערב אני עם הילדים ופעמיים בשבוע בחזרות ובהופעות. בסוף שבוע אני מתאמנת בפסנתר ועושה חזרות בעיקר אחר הצהריים".

"בעבודה שלי כיועצת משפטית אני מאוד פרקטית ומשתמשת בעיקר בצדדים רציונליים והגיוניים שלי. יש לי גם צד כזה ולכן כנראה גם נמשכתי למקצוע הזה. מה שמניע אותי בעיקר זה הפרנסה והעניין בעולם העסקי. כזמרת וכמאמנת אישית אני מונעת מהלב שלי, מהרצון ליצור, לתת ולהשפיע. יש בי תשוקה ואהבה, זה לא תמיד קל כי אלו שני חלקים שונים של המוח וגוף, אבל עם השנים למדתי לאזן את הדברים".

אילו תגובות את מקבלת כששומעים על הקריירה הכפולה שלך?

"בגדול אנשים מאוד תומכים. לפעמים הם לא כל כך מבינים וחושבים שהשירה והאימון הם תחביבים, אבל בעצם הם לא. אני לוקחת אותם מאוד ברצינות, משקיעה ושואפת לרמה גבוהה ומקצועית. דווקא בעבודה הנוכחית שלי מאוד תומכים. אפילו הייתה לנו להקה של העובדים ואני שרתי בערבי חברה וכנסים".

"אני חושבת היום שכל אחד צריך ללכת אחרי הלב שלו. אני לא מאמינה שיש דבר כזה יציבות  או מקצוע שטוב לכולם. אם אתה אוהב משהו ואתה טוב בו אתה תמצא את הדרך שלך - לכן אני ממליצה לעשות בחירות אותנטיות. יחד עם זאת, מי שמרגיש שהוא יכול ורוצה לשעות דברים במקביל, אני בהחלט ממליצה לו לנסות. לפעמים זו בדיוק הדרך שמתאימה לאופי הספציפי שלנו".

הישראלים שהם עובדים אפורים ביום וחיות במה בלילה (צילום: יחסי ציבור)
ריטה ביול במהלך עבודתה בהגנה על רכבים | צילום: יחסי ציבור

ריטה ביול

עיסוק ביום: חוקרת רשתות תקשורת של רכבים בחברת Argus, שעוסקת בפיתוח טכנולוגיות להגנה על רכבים מפני תקיפות סייבר.

עיסוק בלילה: קונדיטורית ובלוגרית.

"בצבא הייתי בתפקיד טכנולוגי, כך שאחרי השחרור המשכתי במסלול הטבעי של עבודה בהייטק. תוך כדי גיליתי את הקונדיטוריה דרך אפייה בבית ובלוגים בתחום. החלטתי לעשות קורס קונדיטוריה ולפתוח בלוג במקביל לעבודה הקודמת. עם הזמן ראיתי שאני מאוד אוהבת את התחום, והחלטתי להפוך לקונדיטורית במשרה מלאה", מספרת ביול.

אז איך בכל זאת מצאת את עצמך שוב בהייטק?

"עבדתי במלון וולדורף אסטוריה בירושלים במקביל ללימודים באוניברסיטה העברית, עד שהציעו לי את התפקיד ב-Argus. המשרה נשמעה לי מאוד מעניינת ושונה מכל מה שהכרתי, אז החלטתי ללכת על זה. עם זאת, הבנתי שאני לא יכולה להפסיק עם הקונדיטוריה לחלוטין. לכן אני כותבת בבלוג, עורכת סיורי קונדיטוריות בתל אביב, וכמובן ממשיכה לאפות בבית".

"מבחינתי זה יתרון. אני זוכה לעשות שני דברים שאני אוהבת, גם אם לא בצורה מאוד קונבנציונלית. כל זמן שעשיתי רק אחד מהם הרגשתי שמשהו חסר לי, ועכשיו אמנם חסר לי זמן פנוי, אבל אני נהנית הרבה יותר".

ספרי לי איך למעשה נראית השגרה שלך?

"בימים ראשון עד חמישי אני במשרד כל היום. במהלך הערבים אני בעיקר עובדת על הבלוג ובימי שישי פנויים אני עורכת את הסיורים. כשאני נמצאת בטיסות עבודה או בחופשות בחו"ל, ברגע שיש לי זמן, אני יוצאת לבדוק קונדיטוריות מקומיות כדי לייצר תכנים נוספים לבלוג".

"מבחינתי אין הבדל ביחס לכל אחת מהעבודות, את שתיהן אני לוקחת ברצינות", מסבירה בויל,
"ההבדל העיקרי הוא שמבחינה רשמית אני לא חייבת לעבוד על הבלוג או להעביר את הסיורים, אז זה דורש יותר משמעת עצמית. המניע שלי לעשות כל אחד מהדברים הוא פשוט מאהבה, גם בימים קשים (כמו שיש בכל עיסוק) אני מזכירה לעצמי שזה מעניין אותי ואני נהנית ממה שאני עושה".

אילו תגובות את מקבלת על הקריירה הכפולה?

"בדרך כלל אנשים לא בטוחים שהם שמעו נכון, אז הם חוזרים על מה שאני אומרת כדי לוודא. אחר כך הם מנסים להבין מה הקשר בין התחומים ואני מסבירה שהקשר היחידי הוא שאני אוהבת את שניהם. אנשים עדיין נשארים מבולבלים, אבל בהחלט מתלהבים מזה. מי שמכיר אותי מספיק זמן כבר רגיל לזה ויודע שזה מה שמאפיין אותי".

ממליצה לאחרים לעשות כמוך?

"אם יש לכם שתי תשוקות שונות – ההמלצה היא לחלוטין כן. זה מספק ומאוד משמח. כשיש משהו שאוהבים אבל לא עושים אותו, אני חושבת שזה גורם לתחושת תסכול".

הישראלים שהם עובדים אפורים ביום וחיות במה בלילה (צילום: אורטל לביא)
אלעד מרום הוא לה הרוקסטאר שציפיתם לפגוש בהייטק | צילום: אורטל לביא

אלעד מרום

עיסוק ביום: Software Engineer בחברת Innovid, שמתעסקת בפרסום בטכנולוגיות OTT ופרסום בווידאו.

עיסוק בלילה: כבר 15 שנים שהוא גיטריסט בלהקת רוקוויל.

"התחלתי עם המוזיקה בגיל צעיר, למדתי בבית ספר רימון ולאט לאט ביססתי מעמד מקצועי. בשלב מסוים, בזמן שניהלתי קריירה צנועה בתחום המוזיקה והלהקה התחילה לצבור תאוצה, הרגשתי שיש לי חוסר מסוים באנליטיות-  בלהפעיל את הראש", הוא מספר על מה שהוביל לשילוב המפתיע בין הקריירות, "בגיל 28, למרות שזה לא היה מובן מאליו, התחלתי תואר במדעי המחשב והתגלגלתי באופן טבעי לתחום".

אתה חושב שקריירה כפולה כזאת היא יתרון או חסרון?

"שתי התשובות נכונות, תלוי את מי שואלים. זה לגמרי לא מתאים לכולם. לפעמים השחרור בסוף היום אחרי הישיבה במשרד זה נחמד, אבל במקביל המעברים החדים לא תמיד פשוטים".

אז איך בעצם נראית השגרה שלך?

"עמוסה מאוד, לפעמים אני לא בבית ימים שלמים", הוא מודה ומיד מנפץ את תדמית הרוקנרול: "בבוקר אני שוחה בקבוצת שחיה, משם לעבודה וביום של הופעה חוזר הביתה, נותן כיף לאשתי והילד והולך להופיע עד שאני חוזר. אני חי חיים של רוק סטאר ושל חנון מחשבים במקביל, לא משאיר הרבה פנאי, אבל אני נהנה מאוד ממה שאני עושה".

"להייטק אני מתייחס ברצינות - כי זה נתח הפרנסה הגדול יותר, אני מעדיף לנצל את הכישורים האנליטיים שלי בעבודה מאשר לפתור סודוקו בבית. המוזיקה זו התשוקה שלי, ולשמחתי מצאתי את מקומי בלהקה שמצליחה לייצר הכנסות ולמלא אולמות כמו אמפי שוני. עכשיו כשאני אבא טרי הפחתתי את כמות ההופעות במהלך החודש, אבל עדיין בכל הופעה יש לי פרפרים בבטן".

אילו תגובות אתה מקבל מאנשים ששומעים על הקריירה הכפולה שלך?

"ממש מתפעלים ממני!", הוא מודה, "עבורי זה כבר כל כך טבעי שאני לפעמים שוכח שזה לא נפוץ".

היית ממליץ לאחרים לעשות כמוך?

"לא לכולם. מי שמרגיש שחסר לו ומדגדג לו - אני ממליץ, גם ברמת התחביב. זה לגמרי אפשרי, לא צריך לחשוש מזה שלא יהיה לך זמן. לחיים יש אינרציה מסוימת, עוד תחביב או עבודה לא ישנו את החיים שלכם לרעה, אם תיקחו את זה ברוח טובה".

הישראלים שהם עובדים אפורים ביום וחיות במה בלילה (צילום: טישה)
ככה אדווה דחרוג נראית בסופשים. במהלך השבוע היא בכלל מנהלת שיווק | צילום: טישה

אדווה דחרוג

עיסוק ביום: מנהלת דיגיטל, חיה מיתוג ומרקטינג.

עיסוק בלילה: מתקלטת כבר 4 שנים.

"בשנה השלישית לתואר הראשון ביחסים בינלאומיים ותקשורת בירושלים, החלטתי לתת מקום לדבר שהכי מרגש אותי בעולם – מוזיקה", היא מספרת מהיכן נולד השילוב בין הקריירות. "כסטודנטית התחלתי להגיש תכנית רדיו שבועית בתחנת 'קול השלום', עם הזמן חברים שמעו ואהבו והיו מבקשים שאבנה להם רשימות השמעה לברים שלהם בירושלים. אחרי שנה עברתי לתל אביב והתחלתי לעבוד במשרד הפרסום Y&R תוך כדי שאני מחלטרת במסיבות חברים. שותפתי דאז שמעה על העיסוקים שלי והזמינה אותי לתקלט בבר שהיא עבדה בו, הניסיון הראשון היה מאוד מוצלח והתיקלוט הפך לליין שבועי. מפעם לפעם המוזיקה תפסה מקום מרכזי יותר בחיי".

איך נראית השגרה שלך?

"ביום אני מנהלת דיגיטל בשוקיט. אני כאן כל כולי ארבע פעמים בשבוע ואני מאוהבת בעשייה, בחברה ובאנרגיות. בערבים אני מתקלטת או עובדת על המוזיקה שלי והולכת לשמוע הופעות שאני אוהבת. כשמגיע סוף השבוע אני כל כולי במוזיקה ובלילה, יכולים להיות סופ"שים עם ארבעה תיקלוטים. את רוב החברים אני פוגשת בערבים או בחיי הלילה - אז בגדול כנראה שאני פשוט ישנה פחות".

"יש מערכת יחסים בין העבודות - לפעמים הן מזינות אחת השנייה, לפעמים הן גם גורעות. אני חושבת שזה כמו שיש לך תאומים; אתה באמת אוהב ורואה את שניהם כל הזמן, אבל כל אחד מהם דורש את תשומת הלב שלו כשהוא דורש אותה - ואתה איתו, עדיין בערנות מוחלטת לצרכים ולתחושות של השני".

אילו תגובות את מקבלת מאנשים ששומעים על הקריירה הכפולה שלך?

"חלק חושבים שאני משוגעת, לא מבינים איך יש לי כוח. אני מנסה להסביר שזו אהבה ולכן זה לא מעייף אלא ממלא. קרה לי שקרסתי, למשל אחרי תקופה עמוסה באפריל האחרון. כשזה נגמר ירדתי לארבעה ימים בסיני והתאפסתי והודיתי על כל רגע. אני חושבת שכל העניין זה איזון וערנות לאיך אתה מרגיש בתוך הלופ הזה שהכנסת את עצמך אליו".

ממליצה לאחרים לעשות כמוך?

"אני חושבת שזה עניין של אופי. לקח לי זמן להודות בפני עצמי שאני אקסטרים, שאני אוהבת קצוות, שאני אוהבת התרגשויות והתרחשויות בלי פוסקות. אפשר לומר שאני קצת מכורה לתחושה של 'הכל יכול לקרות'. אני מבינה שבשביל להיות הכי טוב במה שאתה עושה אתה צריך לנשום אותו, לקום איתו בבוקר, לצחצח איתו שיניים ולשתות אותו בקפה של הבוקר".

View this post on Instagram

A post shared by Merav Savir (@msavir) on

מירב סביר

עיסוק ביום: Content Marketing Manager at WSC Sports במשרה מלאה.

עיסוק בלילה: שדרנית קווים בכדורסל בערוץ הספורט.

מירב עוסקת בתחום העיתונאות והתוכן כבר קרוב לעשור ומשדרת בערוץ הספורט מספר שנים. "בזמן שעבדתי ככתבת חיפשתי סטארטאפים ישראליים מעניינים לכתבות שיפורסמו באתר אמריקאי וכך גיליתי את WSC Sports. מהרגע הראשון התאהבתי במה שהם עושים", היא מספרת, "כשהתחלתי לעבוד במשרה מלאה עזבתי את עולם החדשות, אבל לא יכולתי לוותר על החוויה של השידור החי בספורט - האווירה במגרשים והסיפורים המרגשים מאחורי הרגעים הגדולים. בסופו של יום אני לא מרגישה שהעבודות כל כך שונות. כמובן שהעיסוק היומיומי שונה, אבל התחום הוא אותו תחום".

אילו תגובות את מקבלת מאנשים ששומעים על הקריירה הכפולה שלך?

"רוב האנשים שאני פוגשת לראשונה ושומעים מה אני עושה קצת מופתעים שאני מספיקה הכל ועדיין עומדת על הרגליים", היא מסכמת בחיוך.