עובדים מבוגרים במשרד (אילוסטרציה: Shutterstock)
עובדים מבוגרים במשרד | אילוסטרציה: Shutterstock

כולנו מכירים את זה. אתם מגלים איזה משהו שממש בא לכם לעשות בחיים ואין לכם זמן, חלום שאתם רוצים להגשים, או שסתם פשוט התעוררתם עוד בוקר בלי חשק ללכת לעבודה. ואז זה קורה – אתם מתחילים לפנטז על הפנסיה. גן העדן של השכירים והעצמאיים, ה"מקום" שבו הכל באמת קורה ואתם יכולים לעשות מה שבראש שלכם מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. נשמע חלום, לא?

אלא שבזמן שאתם מפנטזים על הפרישה, יש מי שהגיעו לגיל שאפשר להתחיל (או יותר נכון – להפסיק) וממש מסרבים לעשות זאת. אם פעם היה מקובל שבגיל הפנסיה – רובם המוחלט של האנשים פורשים לאפיקים אחרים, לאחרונה אפשר לראות שיותר ויותר מחליטים להמשיך בעשייה ולעבוד כמו כולם. אז למה הם עושים את זה ומה העבודה נותנת להם? החלטנו שהכי טוב שנשאל אותם.

"העבודה משאירה אותי צעירה"

קצת על עצמי: תרצה דפדי, בת 69 מראשון לציון

במה עסקת לאורך השנים? אני תופרת עם 50 שנות וותק, עבדתי עם מעצבות כתופרת מודלים.

ובמה את עוסקת בשנות הפנסיה? בשנה הראשונה למדתי אומנות ויצירה בעץ ובזכוכית. כיום אני יוצרת מוצרי טקסטיל מיוחדים עם אווירה לבית וילדים כגון מגבות, כריות חימום במיקרוגל, מגבות מטבח מיוחדות, מנשא לסירים ועוד. חברה בקהילת "עצמאית" - נטוורקינג נשי מקדם תוצאות.

מה גרם לך להמשיך לעבוד גם בפנסיה? עקב היותי אלמנה, כשילדיי התחתנו ועזבו את הבית, הרגשתי שאני לא יכולה לשבת ללא תעסוקה. החלטתי לייצר ולמכור מוצרי טקסטיל ממעשה ידיי ואני ממשיכה בזה עד היום. מבחינתי עבודה היא יצירת תעסוקה, היא מאתגרת אותי, מאפשרת לי לחשוב ומשאירה אותי בחיוניות של החיים.

תרצה דפדי (צילום: יח"צ 'עצמאית')
לא יכולה לשבת ללא תעסוקה, תרצה דפדי | צילום: יח"צ 'עצמאית'

אילו תגובות את שומעת מאנשים כשהם מגלים בת כמה את? אומרים לי שאני נראית שמחה וזוהרת, שאני השראה עבורם ושכיף לראות אותי ככה. הרבה מבקשים ממני גם לדבר עם ההורים שלהם כי הרבה פעמים ההורים לא יוצאים מהבית בפנסיה ונשארים רק עם עצמם, הם דואגים להם. כמובן שיש גם כאלה ששואלים אותי למה אני צריכה את זה ואם אני לא מעדיפה לנוח.

כשאנחנו צעירים הרבה פעמים אנחנו נאלצים לעבוד לפרנסת המשפחה וזה מרוץ לחיים עם קושי בניהול זמן. כפנסיונרית אני עובדת מתוך הנאה, מפנה זמן לטיולים, הצגות, הרצאות וזמן איכות עם הנכדים.

אז בשורה התחתונה – את ממליצה גם לאחרים בגילך להמשיך לעבוד? ממליצה מאוד. העבודה משאירה אותי צעירה, מאפשרת לי לעבור חוויות מעצימות ומאתגרות וגורמת לי להיחשף לעולם הצעירים ולמדיה ואני גם מהווה דוגמה אישית למשפחה.

"זה כיף לקום בבוקר עם מטרה"

קצת על עצמי: גבריאל נגר בן 75 מתל אביב.

במה עסקת לאורך השנים? למדתי בטכניון הנדסה אזרחית, ומאז עסקתי כמהנדס אזרחי בפרויקטים שונים בארץ ובעולם, ביניהם בניית בסיסים צבאיים לקליטת ציוד, חברות הייטק, העמדת מתקנים במרינה באשקלון ובהרצליה, הקמת מלון בבלגיה ועוד.

ובמה אתה עוסק בשנות הפנסיה? בשנות הפנסיה אני עובד במשרה מלאה כמהנדס חברה בחברת י.ע.ז. - חברה לבניין ופיתוח בע"מ.

גבריאל נגר (צילום: שושנה נגר)
אוהב להיות עסוק, גבריאל נגר | צילום: שושנה נגר

מה גרם לך להמשיך לעבוד גם בפנסיה? אני אוהב שיש לי עניין, להיות עסוק כל הזמן. זה כיף לקום בבוקר עם מטרה כמו שהייתי רגיל לאורך כל השנים.

אילו תגובות אתה שומע מאנשים כשהם מגלים בן כמה אתה? התגובות הן חיוביות ובדרך כלל לא מאמינים שאני בגילי. אני עובד עם צעירים שמעריכים ומכבדים את הידע והניסיון שלי, זה גורם לי לרצות להמשיך ולתרום מניסיוני.

אז בשורה התחתונה – אתה ממליץ גם לאחרים בגילך להמשיך לעבוד? אני ממליץ לכל מי שיכול להמשיך ולעבוד בגיל הפנסיה בעבודה המתאימה לידע ולניסיון שלו - לקבל את זה בברכה ולהמשיך בכל הכוח.

"לא הרגשתי שאני בשלה להפסיק לעבוד"

קצת על עצמי: פרופ' נעמה צבר בן יהושע, בת 81.5, דיירת אחוזת צהלה – דיור מוגן בתל אביב.

במה עסקת לאורך השנים? לאורך השנים התקדמתי בעולם האקדמיה בתחום מדעי הטבע והחקלאות. לקחתי חלק בלימודים ובמחקר באוניברסיטה העברית, במכון ויצמן, באוניברסיטת תל אביב ובמוסדות נוספים. בהמשך אף עשיתי מעין הסבה מקצועית ושילבתי את תחומי הידע שלי עם בניית תוכניות לימוד וחינוך ילדים. בשנת 2008 פרשתי מהאקדמיה בגיל 68, מתפקיד פרופ' מן המניין באונ' תל אביב. כיוון שבאותה התקופה עמדתי בראש קתדרה לחינוך יהודי באוניברסיטת תל אביב, יכולתי על פי תנאי האקדמיה כראש קתדרה להמשיך עוד שנתיים.

ובמה את עוסקת בשנות הפנסיה? כיום אני פרופסור אמריטה (בפרישה) בחינוך מאונ' תל אביב וראש התוכנית לתואר שני בתרבות ישראל ממכללת אחווה.

מה גרם לך להמשיך לעבוד גם בפנסיה? כשפנו אליי ממכללת אחווה והציעו לי אתגר חדש, לא הרגשתי שאני בשלה להפסיק לעבוד. אהבתי את מה שעשיתי ואני אוהבת את העבודה היום עוד יותר, כיוון שאני מרגישה שאני תורמת לפריפריה. אני מכשירה אוכלוסייה שלעתים רבות היא דור ראשון לאקדמאים, ואז לבוגרים יש השפעה כשהם נותנים דוגמה אישית למעגל רחב של אנשים החל מבני המשפחה דרך התלמידים וההורים שלהם. ואני מאמינה שאלו גלים שיוצרים תהודה.

נעמה בן יהושוע (צילום: אחוזת צהלה)
בגיל 81 פרופסור צבר בן יהושוע עדיין עובדת | צילום: אחוזת צהלה

אילו תגובות את שומעת מאנשים כשהם מגלים בת כמה את? רובם מעודדים ואומרים תעבדי כל זמן שאת יכולה.

אז בשורה התחתונה – את ממליצה גם לאחרים בגילך להמשיך לעבוד? מי שמרגיש שהוא יכול ואוהב את מה שעושה – אני יותר מממליצה. יש להקפיד כמובן שהעבודה הזו לא תבוא על חשבון מקומם של אנשים צעירים. אני חושבת שזו ברכה. זו זכות שאפשר לעשות משהו בעל  משמעות בחיים ובפרק השלישי או הרביעי של החיים אפילו יותר, צריך לחפש דברים בעלי משמעות. זכיתי.

"אחרי חצי שנה בבית הרגשתי שאני משתגעת משעמום"

קצת על עצמי: גלוריה רוזנצוויג, בת 69 מקריית חיים

במה עסקת לאורך השנים? עבדתי במשך 45 שנים כאחות של קופת חולים 'כללית'

ובמה את עוסקת בשנות הפנסיה? כיום אני בקרית מקצועית בחברת 'דנאל סיעוד' מקבוצת דנאל, המבצעת ביקורי בית בקרב קשישים סיעודיים המקבלים טיפול במסגרת חוק סיעוד. במסגרת ביקורי הבית אני מבצעת בקרה אחר מצבם התפקודי והבריאותי של הקשישים. במידה וחל שינוי או החמרה במצבם, אני מבצעת איתור צרכים מחדש ובוחנת את שביעות רצונם.

מה גרם לך להמשיך לעבוד גם בפנסיה? יצאתי לפנסיה כמתבקש אחרי כל כך הרבה שנים בעבודה פיזית ומעייפת כאחות, אבל אחרי חצי שנה בבית הרגשתי שאני משתגעת משעמום והחלטתי לחזור לעבודה, רק שעכשיו אני עושה את זה בסביבה יותר דינאמית וגמישה מבחינת שעות, כך שאוכל לעבוד ובמקביל להיפגש ולבלות עם חברים ומשפחה. העבודה עבורי זה תענוג גדול. אני עושה את זה מתוך רצון ותחושת שליחות כי אני בוחרת לעבוד. ככה אני גם מבלה יותר מחוץ לבית, מכירה אנשים חדשים וגם עובדת ותורמת מעצמי. העבודה עם המטופלים היא נהדרת, אני מרגישה שלא רק אני נותנת ומטפלת בהם – אלא גם מקבלת בעצמי את ההרגשה שיש בי יכולת אישית ושגם בגילי אני מסוגלת לתת ולתרום לאחרים.

גלוריה רוזנצוויג (צילום: צילום ביתי, באדיבות המצולמת)
עושה את זה מתוך רצון ותחושת שליחות, גלוריה רוזנצוויג | צילום: צילום ביתי, באדיבות המצולמת

אילו תגובות את שומעת מאנשים כשהם מגלים בת כמה את? אנשים ששומעים את גילי תמיד מופתעים וקצת לא מאמינים שגם בגילי אני עדיין עובדת ופעילה כל-כך. אני מרגישה שהסביבה מאוד מפרגנת. מצד אחד, הקשישים להם אני עוזרת מאוד מעריכים שאני ממשיכה לעבוד ונהנים מחברתי ומצד שני המשפחה והחברים שלי שמחים שיש לי מסגרת, שאני לא מבלה לבד בביתי והעבודה מועילה לי, אני מסתובבת ופעילה ויש לי משמעות.

אז בשורה התחתונה – את ממליצה גם לאחרים בגילך להמשיך לעבוד? מכל הלב! אני מרגישה שהעבודה נותנת לי משמעות לחיים וממליצה לכל מי שמתלבט, לחפש עבודה שתעניק לו תחושת סיפוק, של עשייה ונתינה, ותתאים ללוח הזמנים והיכולת האישית שלו.

"העבודה בשבילי היא דרך חיים"

קצת על עצמי: רוני פל, בן 69 מחיפה.

במה עסקת לאורך השנים? לאורך כל שנותיי עבדתי במלונאות בתפקידים ניהוליים שונים ולמעלה מ-20 שנים שאני מנהל מלונות ברמות שונות מצפת ועד אילת.

ובמה אתה עוסק בשנות הפנסיה? לפני כשנתיים יצאתי לפנסיה ומאז אני עובד במרכז ההזמנות של רשת מלונות מטיילים, שם אני אחראי על ההזמנות המתקבלות דרך הממשקים השונים.

רוני פל (צילום: באדיבות המצולם)
נהנה להיות בחברתם של צעירים, רוני פל | צילום: באדיבות המצולם

מה גרם לך להמשיך לעבוד גם בפנסיה? אני חושב שהרצון להיות עסוק, מועיל ופעיל. העבודה בשבילי היא דרך חיים, לקום בכל בוקר ולצאת לתעסוקה מאתגרת ומעניינת. כיף לי ונעים לי גם להיות בחברתם של צעירים שמעריכים את הידע שצברתי.

אילו תגובות אתה שומע מאנשים כשהם מגלים בן כמה אתה? אנשים מפרגנים ומעריכים את הידע, הסבלנות והסובלנות.

אז בשורה התחתונה – אתה ממליץ גם לאחרים בגילך להמשיך לעבוד? בהחלט כן. ממליץ מכל הלב. העבודה נותנת סיפוק בחיים והעצמה אישית.

"לא להעסיק את הגיל השלישי זה מהלך טפשי"

במקביל למגמה ההולכת וגוברת, שייתכן וגם קשורה לתוחלת החיים ולרמת החיים שעולות עם השנים, דו"ח שירות התעסוקה שהתפרסם לאחרונה, מציג מצב תעסוקה בעייתי בכל הנוגע לשכבת העובדים המבוגרים בני 55-64, לפיו 30% מתקשים למצוא עבודה ו-50% מהם מובטלים תקופה ארוכה וחיים על הבטחת הכנסה.

בדיוק בגלל זה היו מי שחשבו איך למקסם את המוטיבציה של בני הגיל השלישי לעבוד. כך הוקמה לפני כארבע שנים חברת Legacy Senior Solutions שהוקמה כמיזם חברתי על ידי המהנדסים נעם גלייכר וזאב לשם, ומבקשת לשבור את הסטטיסטיקות ומציעה משרות למהנדסים מבוגרים וגמלאים על מנת להחזירם לשוק התעסוקה במיקור חוץ.

הרעיון למיזם עלה כשגלייכר נכח במסגרת עבודתו בפגישה בה אחד המשתתפים, בן למעלה משבעים, סיפר שהוא טס לחו"ל לצורך ייעוץ בפרויקט. הפגישה הובילה את גלייכר לחשוב מדוע בשוק התעסוקה הישראלי, בו התעשייה והממשלה זקוקות לכמות מהנדסים ומומחים, לא נעזרים במאגר הידע של האנשים המבוגרים, שישמחו לחזור לשוק התעסוקה לאחר שיצאו לגמלאות רק מפני שהגיעו לגיל. "החברות שבוחרות שלא לגייס מבוגרים נוקטות בתפיסה מוטעית לפיה עובדים מבוגרים מקובעים כבר בדרכי עבודה וחשיבה, אינם לומדים מהר או שאינם יכולים לתרום לחדשנות בחברה", מסבירים בלגאסי, "אולם עובד שהתמודד במהלך הקריירה שלו עם כמה אתגרים די דומים, ידע להצביע על כיוון פעולה מסויים שבו סיכויי ההצלחה גבוהים הרבה יותר. זוהי דווקא הסיבה מדוע סטארטאפים ועסקים קטנים שהם הרבה יותר רגישים לטעויות עסקיות, מומלץ שיעסיקו עובדים מבוגרים שמכירים את הטעויות האפשריות כי כבר חוו אותן, ולכן ידעו להזהיר ולהיזהר מהן".

נעם גלייכר וזאב לשם (צילום: שגב יהודה)
Legacy Senior Solutions, נעם גלייכר וזאב לשם | צילום: שגב יהודה

כיום מאגר החברה מונה כ-700 מומחים אקדמאים בתחומים שונים, הכולל נשים בגילאי 62 ומעלה וגברים בגילאי 67 ומעלה, חלקם הגדול בכירים לשעבר במגוון תפקידי מפתח בחברה הישראלית. בימים אלה מגייסת החברה מועמדים לכ-60 משרות פתוחות ובהן מהנדסי תעשייה וניהול, מנהלי מכירות עם התמחות בתחומים ביטחוניים ואזרחיים, מהנדסי מכונות, אלקטרוניקה ותחומים נוספים, וכן אנשי כספים. נכון לשנת 2019 הוצעו למעלה מ-300 משרות מכ-80 חברות, מהן אוישו רק 8% (25 השמות).

ואם כבר מדברים על טרנדים, מנתוני החברה עולה כי המשרה המבוקשת ביותר בשנה החולפת הייתה של מהנדסי תעשייה וניהול – רבע מכלל המשרות הפנויות נדרשו עבור חברות שביקשו מהנדסים לייעול תהליכי העבודה במפעל. אחריו בלט הביקוש למנהלי מכירות עם התמחות בינלאומית בתחומים בטחוניים ואזרחיים (67 משרות – כ-21% ). אחריהם בהפרשים דומים, נדרשו מהנדסי מכונות (41 משרות שהן כ13%), מהנדסי אלקטרוניקה (39 משרות שהן 12%), אנשי כספים (35 שהם כ11%) מהנדסי אווירונאוטיקה (32 חברות שהן כ10%) ותחומי הנדסה אחרים כמו הנדסת מים או הנדסת סביבה  - 25 חברות כולן שהן 7%.