אתם נמצאים במשרד או בפגישה מטעם העבודה, מלאים בתחושת תסכול, לעיתים אחרי מריבה עם הבוס – ולפעמים גם זה לא, סתם תחושת מיצוי מהעבודה הקיימת וחלומות על עבודה טובה ומשתלמת יותר. מכירים? סביר להניח שכן. אנשים רבים מהססים לעזוב מקום עבודה קיים גם כשלא טוב להם בו. אנחנו בדרך כלל "שונאי סיכונים", מעדיפים את הקיים - גם אם אנחנו לא מרוצים ממנו, מאשר את האפשרות להישאר בלי כלום.

אבל לפעמים התחושה היא שפשוט אי-אפשר להמשיך. ואז מגיעה התלבטות – האם עדיף לי להתפטר, או לגרום לכך שיפטרו אותי? בסיוע עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, סמנכ"ל חשבונתון (המרכז לחשבי שכר ומנהלי חשבונות), יצרנו מדריך לעובד המתלבט.

מתי אני זכאי לפיצויי פיטורים?

תפקידם של פיצויי הפיטורים הוא לסייע לעובד/ת להסתדר כלכלית ולפצות אותם על אבדן הפרנסה, מעין "רשת ביטחון פיננסית". ככלל, חשוב שתדעו שהתפטרות ממקום העבודה לא מזכה בפיצויי פיטורין. בישראל, הזכות לקבלת פיצויים מעוגנת בחוק, ותקפה בדרך כלל למי שעבד שנה אחת ברציפות ומעלה אצל אותו מעסיק – ופוטר מעבודתו, ואם מדובר בעובד/ת עונתי – יש צורך לעבוד אצל אותו מעסיק במשך שתי עונות רצופות.

לכן, לפחות מהזווית הכלכלית, עדיף שיפטרו אתכם מאשר להתפטר מיוזמתכם. עם זאת, החוק בישראל מכיר בנסיבות חריגות בשלן נאלץ העובד להתפטר, כאשר התפטרותו זו מזכה אותו בפיצויי פיטורים. במה מדובר? למשל, אם התפטרתם מעבודתכם כדי לטפל בילד תוך 9 חודשים מהיום בו נולד, אתם זכאים לפיצויי פיטורים. גם עובד שהתפטר עקב מעבר דירה (בגללו התרחק משמעותית ממקום העבודה) או עובד שהתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה שלו זכאים לפיצויי פיטורים. וישנם מקרים נוספים; עובד שהתפטר עקב בריאות לקויה (שלו או של בן משפחתו), עובד שהתפטר עקב גיוס לצה"ל, למשטרה לשב"ס או לשירות לאומי, וגם התפטרות עקב הצורך לשהות במקלט לנשים נפגעות אלימות (נשים מוכות) – כל אלה, ומקרים נוספים, מזכים גם עובד שהתפטר בפיצויי פיטורים.

מה מזכה אותך בדמי אבטלה?

בהתאם לחוק ביטוח לאומי, מי שהפסיק את עבודתו מרצונו (כלומר: התפטר) בלי שהייתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה. לכן, עבור הזכות לקבל דמי אבטלה תצטרכו שיפטרו אתכם – ולא להתפטר בעצמכם.

אולם, תקנות הביטוח לאומי (ביטוח אבטלה) קבעו כי אם עובד התפטר בגלל מצב רפואי לקוי, מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו – הוא זכאי לדמי אבטלה.

האם לעובדה שהתפטרתי או פוטרתי יש השפעה מבחינת קרן ההשתלמות שלי?

עובדים רבים בישראל מחזיקים "קרן השתלמות", שהיא כיום למעשה קופת חיסכון לכל דבר. את קרן ההשתלמות תוכלו לפתוח בתום 6 שנים, כאשר במקור היא נועדה למימון לימודים, קורסים והשתלמויות לעובדים – אבל למעשה המדינה לא מגבילה את השימוש בכסף והוא יכול לשמש את העובד לכל מטרה בה יחפוץ, כאשר הסכומים הנצברים בקרן פטורים ממס. קרן ההשתלמות שייכת לעובד, לכן אם התפטר או פוטר אין משמעות - והכספים שהופקדו לקרן ההשתלמות שייכים לעובד בלבד. 

ומה לגבי ביטוח מנהלים או קרן פנסיה, האם כאן יש השפעה לאופן סיום העבודה?

החל משנת 2008 המחוקק קבע שישנה חובה לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני (ביטוח מנהלים או קרן פנסיה). המעסיק מחויב להפקיד לביטוח פנסיוני גם סכומים לקרן פיצויי פיטורים של העובד ולא רק לפנסיה. לרוב, הכספים המופקדים לביטוח הפנסיוני שייכים לעובד, לכן אם התפטר או פוטר אין משמעות - והכספים שהופקדו לקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים שייכים לעובד.

השוני המרכזי הוא השלמה של המעסיק לפיצויי פיטורים מעבר לסכומים שהפריש לקרן פיצויי הפיטורים בעת הפיטורים של העובד או התפטרות בדין פיטורים. שימו לב ישנם מעסיקים שבוחרים מראש להפריש את מלוא סכום פיצוי הפיטורים לקרן הפנסיה; במקרה הנ"ל אין משמעות להשלמת פיצויי הפיטורים כאשר העובד פוטר או התפטר בדין מפוטר.

האם יש מצב של "פיטורים ללא פיצויים"?

לפי החוק, על המעסיק חלה החובה לשלם פיצויי פיטורים לעובד עם סיום יחסי-העבודה. עם זאת, "לכל כלל יש יוצא מהכלל", וגם כאן - החריג לכלל זה מעוגן בסעיפים 16 ו-17 לחוק אשר עניינם שלילת פיצויי הפיטורים או הפחתתם באופן משמעותי, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק:

סעיף 16 מתייחס למצבים בהם עובד פוטר מנסיבות שכלולות בהסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד שבגינן המעסיק רשאי לשלול את פיצויי הפיטורים או להפחיתם משמעותית (בדרך כלל – עבירות משמעות חמורות מאוד).

סעיף 17 מתייחס למצבים בהם אין בענף הסכם קיבוצי (לדוגמה: אנשי מכירות).  הסעיף מאפשר לבית-הדין האזורי לעבודה לקבוע שנסיבות פיטוריו של העובד מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או פיצויים חלקיים.

עו
עו"ד רו"ח נמרוד רטנר | צילום: תמר מצפי

עם זאת, אין מה להילחץ, מאחר ורק במקרים נדירים וחריגים למדי נעשה שימוש בסעיפים הללו (מקרים נדירים הם למשל גניבה שיטטית של עובד ממעסיק או הפרת אמונים חמורה של מנהל בכיר בחברה), מתוך הבנה שהפיטורים עצמם מהווים "עונש" ו"מכה" גדולה לעובד, ואין סיבה להעניש אותו פעם נוספת ולשלול ממנו כספים המגיעים לו כחוק.

ומה לגבי החוויה האישית, האם יש פה השפעה על התחושה בטווח הארוך?

רבים מאיתנו מתקשים בקבלת החלטות, כך שעבורם פיטורים הם האופציה הטובה יותר – גם מקבלים את ההחלטה עבורם והם גם זכאים לפיצויי פיטורים. מצד שני, זו כמובן חוויה לא נעימה, לעיתים גם מביכה (אגב, לעובד ולמעסיק גם יחד), והיא מותירה אצל העובד תחושת כישלון וחשש להישאר ללא פרנסה.

התפטרות, לעומת זאת, מצריכה אומץ רב מצד העובד, כאשר הוא יוזם המהלך; עם זאת, גם לאחר האקט של ההתפטרות עצמו סביר להניח שתצטרכו להישאר במקום העבודה זמן מה, כדי לחפוף את מחליפכם (ויש גם מי שמנצלים את אקט ההתפטרות כדי לומר למנהל הממונה את כל מה שהם חושבים; זה כמובן לא מוביל למקומות טובים...). התקופה הזו אינה בהכרח נעימה, כמו זוג שלמעשה נפרד אך בפועל נשאר לגור יחד באותה הדירה. לכן, מדובר בחוויה אישית התלויה באופי של כל אחד מכם.

האם יש משמעות עתידית לאופן עזיבת העבודה (התפטרות או פיטורים) מבחינת מעסיקים עתידיים?

כאשר אתם מתלבטים, קחו בחשבון כי אופן העזיבה שלכם יעלה בראיונות עבודה עתידיים. וכאן, קשה כבר לדבר על "כללי אצבע". יש מעסיקים שלא מרחיבים את השיח בנושא, אבל יש כאלה שירגישו חופשי לשאול "מדוע התפטרת?" ו"מה הוביל לסיום ההתקשרות עם מקום העבודה הקודם שלך"?. עוד נקודה למחשבה היא שישנם מעסיקים שבתהליכי הגיוס שלהם מתקשרים למקומות העבודה הקודמים של העובד, כדי לברר עליו פרטים ולקבל המלצות. לכן, העצה הכי טובה במקרה הזה תהיה לסיים בטוב עם מקום העבודה, לא משנה אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות.