טכנולוגיה יוצרת לאדם נוחות, הנאה ויעילות כשהיא מאפשרת לקבל מידע מהיר, מקלה במשימות היום-יום, נותנת תוכן נחוץ באופן אוטומטי ואפילו לומדת את ההתנהגות שלנו ומכך מסייעת לנו להתנהל בחיים ובעבודה באמצעות בינה מלאכותית – מה שמצמצם את המקום לטעויות.

מטרת המהפכות הטכנולוגיות בעולם היא גם, בין היתר, לייצר רווחיות: להגדיל תפוקות, להוריד עלויות ולהוריד תלות מהאדם בכל תפקיד רוטיני או אוטומטי, מתוך ההיגיון שרובוט לעומת האדם לא יאחר לעולם לעבודה, שניתן להעסיק אותו מסביב לשעון, שהילד שלו לא יהיה חולה ועוד. חוץ מהעלות הראשונית הגבוהה לייצר רובוט - זהו פתרון זול יותר לטווח הארוך.

עדיין, הבשורה אינה בשורה רעה לעובדים במשק הישראלי ובכלל, אם נבין את השינוי העמוק שעובר שוק העבודה ואת מאות המשרות החדשות שהעולם מציע ועוד יציע ב-10 השנים הבאות - לאנשים טכנולוגיים ולכאלה שאינם טכנולוגיים כלל - נוכל לנהל נכון את הקריירה בצורה מיטבית ולהתאים עצמינו לתמורות מבעוד מועד.

בקרוב: יותר אוטומטיזציה ורובוטיזציה

בקרוב נראה פחות יד אדם, יותר שימוש באפליקציות, יותר תוכנות לניהול מגוון של תהליכים לאנשי הכספים בחברות, בניהול מלאי, בייצור ועוד. כמו עכשיו, רק יותר.

הולכים להיות כאן רובוטים בחנויות, במחסנים של חברות, במפעלים ואפילו מאחורי דלפקים. מתוך השינויים הללו כל עולם העבודה הולך להשתנות, וזה לא דבר רע, רק יש להבין זאת לעומק: הדרישה לפתרונות טכנולוגיים תעלה את הביקוש למהנדסים ולתפקידים נלווים של מחקר ופיתוח, ואף ייווצרו תפקידים חדשים שאינם טכנולוגיים.

מודל ההעסקה ישתנה

יש כאן כמה בשורות חשובות: נתחיל מכך שלאנשים שהבית והאיזון חשוב להם, עולם העבודה החדש הולך לבסס את ההון האנושי שלו על כישורים איכותיים ולא כמותיים, וכך גם התגמול לעבודה טובה - מודל ההעסקה שיהיה מגוון וגמיש.

יכול להיות שאנשים עדיין יעבדו שעות נוספות. זה יכול להגיע מדרישות הארגון, אבל בטווח הרחוק חברות שלא יתאימו עצמן לשוק העבודה, יישארו עם ההון האנושי שאינו בהכרח איכותי לארגון. מה שאומר שתיתכן נדידה גבוהה של עובדים ומכאן גם ידע שעלול לאבוד בדרך.

עבודה עם רובוטים (צילום: HBRH, shutterstock)
אל דאגה, רובוטים לעולם לא יחליפו אתכם לחלוטין | צילום: HBRH, shutterstock

הכישורים שידרשו מהעובדים בעתיד

בגיוס העובדים יושם דגש על היכולת לעבוד עם ממשקים רב תרבותיים מגוונים, לקלוט את האופן שבו עושים עסקים במדינות או באזורים אחרים, להבין מה הם הנימוסים הנהוגים ולהניע לפעולה. ניתן להגדיר זאת כיכולת הסתגלות מהירה לתרבויות שונות או מסוגלות רב תרבותית.

בנוסף לכך, יש את כל עולם הדיגיטל, שכבר דומיננטי מאוד בשוק העבודה ודורש מעובדים להיות יותר טכניים. כך, משל, עובד יידרש להסתכל בצורה מקצועית על נתונים מרובי דאטה, לבצע אנליזות למגוון פעילויות בעולמות השיווק ובקרות האיכות, ולאחר עיבוד התובנות לקבל החלטות למיקסום תהליכים. אפשר גם לקרוא לכישורים הללו התמצאות במדיה החדשה, כאשר ניתוח נתונים טכניים הוא אחד מהם.

היגיון וחשיבה ביקורתית זה משהו שאין לאף רובוט או תוכנה. אמנם יש ניסיונות רבים ואף מוצלחים בפיתוח בינה מלאכותית לרובוט - כך שהוא יודע ללמוד התנהגות ולפעול על פיה - אך זה לעולם לא יחליף את ההיגיון הבריא, ולכן אנחנו תמיד נצטרך אנשים שיכולים לחשוב, לטעון טיעון, לתכנן מוצר, לשפר תהליכי עבודה בייצור, בתכנות, בפיתוח ארגוני, בניהול אנשים וכיוצא בזה.

נקודה נוספת משמעותית היא לדעת לגעת בנפש האדם, להבין איך האדם פועל וכיצד יוכל לעבוד באופן מיטבי עם ריבוי ממשקי עבודה שהם טכנולוגיים (אוטומטיים או רובוטיים). אנחנו ללא ספק נראה בעוד 5 או 10 שנים יותר אנשים שקיבלו הכשרה ומטמיעים תהליכים בקרב האנשים בארגון תוך הבנה שיש להסתגל לעבודה המיוחדת של אדם עם מכונה.

נראה גם הבאת חדשנות לארגונים על ידי ניהול נכון של ידע והסתגלות מהירה לשינויים, בהתאם לתמורות המהירות בצרכים של יוזרים במגוון דיסציפלינות ושווקים בעולם.

אלו המקצועות שנמצאים בסיכון ממש עכשיו

מקצועות בסיכון גבוה - תפקידים שקרוב לוודאי יצומצמו משמעותית בהיקף האנשים. לרוב יהיו אלו עובדים שמבצעים תפקידים רוטיניים שחוזרים על עצמם, למשל פועלי ייצור, צבעים בתעשייה, קופאים, מתדלקים, עובדי קבלה, סוכני נסיעות, אנשי גיוס (תחום משאבי אנוש), מלצרים, זבנים, בנקאים, מנהלי חשבונות ועוד.

מקצועות בסיכון בינוני – תפקידים שהיקפם יופחת אך במידה בינונית ולא ניכרת. למשל אנשים בתפקידי בדיקות (QA, ולידציה, QC), מטפלים סיעודיים, אנליסטים מכל התחומים, כלכלנים, אנשי מכירות, מאמני כושר, חשבי שכר, ברמנים, מוקדנים בשירות לקוחות, אנשי תמיכה טכנית ועוד.

מקצועות בסיכון נמוך – תפקידים שבהם היקף המשרות יישאר יציב ככל הנראה. כמו מנהלים מכל התחומים, מנהלים בכירים, עובדי מחקר ופיתוח, מפתחים, מהנדסים, אנשי רפואה, אנשי האקדמיה, אנשי מדע וטכנולוגיה, מורים, יועצים, פסיכולוגיים, אנשי פיתוח עסקי, מנהלי מוצר ויש עוד - אבל לא נוכל למנות את כולם.

התפקידים החדשים שייווצרו

בכל מהפיכה תעשייתית יש תהליך שנקרא "אפקט הפיצוי". הכוונה היא שתהיה תמורה עבור אבדן משרות מסוימות וירידה באחרות והפיצוי יהיה תפקידים חדשים.

אפשר לנסות להמציא את השמות לתפקידים החדשים, אך לא בטוח שיקראו להם בדיוק כך – וזה בדיוק כל הרעיון של משהו חדש שעדיין לא קיים. בינתיים אפשר בהחלט להסביר את המהות של כל תפקיד, שכלכלנים מפורום הכלכלה העולמית ומומחים בשוק העבודה צופים שייווצרו כאן.

הצפי הוא לריבוי במשרות של פיתוח פתרונות חדשניים אוטומטיים. כמו למשל מומחים בפיתוח בינה מלאכותית וגםMachine Learning , מהנדסי מכונות ורובוטים, מתכנתים, מפתחי מערכות, מנהלי מוצר חדשני, מובילי חדשנות, מפתחי אוטומציה, מהנדסים, מנהלי ידע ארגוני, מומחים בהסבת החברה לדיגיטל, אנשי פיתוח ארגוני, יועצים ארגוניים לשיפור איכות העבודה בין האדם למכונה, מעצבי חווית משתמש לרובוט, כותבי תוכן, מומחים לבניית חנויות און-ליין, אנשי מכירות מומחים לפי אזור ותרבות, אנשי פיתוח עסקי, אנשי תמיכה ושירות והיריעה עוד רחבה.

מה מומלץ לעשות למי שעובד בתפקיד בסיכון גבוה?

כדאי להתחיל להכין את הקרקע לדבר הבא: לקחת קורס מתאים, ללמוד תואר פרקטי, לעבור הכשרה לעולם שמושך אתכם, לשפר את האנגלית ועוד – הכל על פי הכיוון התעסוקתי שאתם סבורים שאליו עליכם לכוון מעתה והלאה.

מיטל דגן - יועצת קריירה, יועצת ארגונית (צילום: עידית רון פפורטה, באדיבות המצולמת)
מיטל דגן - יועצת קריירה, יועצת ארגונית ומומחית בהכנה לראיונות עבודה | צילום: עידית רון פפורטה, באדיבות המצולמת
הכותבת מיטל דגן - יועצת קריירה, יועצת ארגונית ומומחית בהכנה לראיונות עבודה. לעמוד שלה>>