שתי הטבות מעוררות קנאה יש בתנאי העבודה של המורים: ימי חופש רבים ושנת שבתון — אותה שנה שאליה יכול עובד הוראה לצאת אחרי שבע שנות עבודה בממוצע. התשלום עבור שנת השבתון אמנם אינו מלא — 66%–88% (תלוי בשנת היציאה) מן השכר הפנסיוני, אך הוא עדיין מאפשר מנוחה מן העבודה המפרכת. במקביל, נדרשים המורים שבשבתון ללמוד כדי להרחיב את אופקיהם.

אתר קרנות ההשתלמות לעובדי הוראה, המממנות את השכר למורה בשנת שבתון ואת שכר הלימוד, מפרט בצורה ברורה את המטרה לשמה הוקמו כבר ב–1965 עבור כלל מורי ישראל: "מטרת הקרנות היא לאפשר לעובדי הוראה לצאת לשנת שבתון לצורך השתלמות בתחומי עניין שונים הקשורים לקידומם המקצועי. הלימודים נבחרים מתוך מאגר נושאים המוגדרים כלימודי חובה ולימודי השלמה".

את שנת השבתון של המורים מממן לא מעט כסף ציבורי, כאשר הקרנות, המפוקחות על ידי הסתדרות המורים ומשרד החינוך, מחזיקות בהפרשות המיועדות לאותה שנה. המורה מפריש משכרו 4.2% בשנה, והמעסיק (המדינה והרשויות המקומיות) מפריש עוד 8.4% על השכר הפנסיוני. המדינה, כלומר משלם המסים, נדיבה מאוד כלפי המורים — מעסיקים במגזר הפרטי מפרישים 5%–7.5% בלבד לקרן השתלמות, בעוד המדינה מפרישה למורים הרבה יותר. מבדיקה עם משרד האוצר עולה כי המדינה מפרישה לקרנות ההשתלמות כ–700 מיליון שקל בשנה עבור שכר ושכר לימוד למורים הנמצאים בשנת שבתון.

ניתן היה לצפות שבתמורה לסכומים האלה, הקורסים שיוצעו למורים בשנת השבתון יהיו תואמים לחלוטין למטרות שהקרנות הציבו לעצמן: "השתלמויות הקשורות לקידומם המקצועי של המורים". אלא שבמדריך למשתלם לשנת הלימודים תשע"ט (2019–2018), שעליו חתומים מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב, מנכ"ל הקרנות פסח לנדסברג והיו"ר של קרנות ההשתלמות שבבעלות הסתדרות המורים ומשרד החינוך אייל גבאי, יש גם קורסים שהקשר שלהם למטרה המוצהרת אינו ברור.

כך למשל, עבור לימודי הרשות, המהווים 25% מהלימודים בשנת ההשתלמות, מפורטים שמות ופרטי קשר של עשרות חברות פרטיות המעבירות קורסי יוגה, פילאטיס, קדרות, צורפות, אמנות, בישול ועיצוב. במדריך אף נכתב כי "קורסי יצירה יוכרו כלימודי השלמה לכלל עובדי ההוראה". במלים אחרות, לכאורה גם מורה להיסטוריה יכול לקחת קורס בפיסול עבור קידומו המקצועי. אפילו קורסי ידיעת הארץ או שפות, שמופיעים במדריך למשתלם, אינם מוגבלים למורים המלמדים בתחומים האלה. יתרה מזאת, הקרנות מציעות במדריך קורסים באסטרולוגיה או נומרולוגיה, שאינם קשורים לאף תחום לימוד בבתי הספר.

מי את, דוקטור לייעוץ זוגי?

את קורסי הרשות מעבירות חברות פרטיות המתהדרות לא פעם בתואר "מכללות", שהתכנים שהן מעבירות אינם מבוקרים או מפוקחים על ידי ארגונים של המדינה, כמו משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה או כל גורם אחר. חלק מהחברות האלה מנוהלות על ידי בעלי תואר דוקטור, שאינם מוכרים בשום אופן על ידי משרד החינוך, אותו משרד המפקח על הקרנות.

במדריך למשתלם תשע"ט יש לא פחות מ–35 חברות פרטיות בתחום "הייעוץ, הטיפול החינוכי, האימון, הפסיכולוגיה, ההנחיה החינוכית והתפקוד האישי". מספר ארבע ברשימה בתחום זה הוא "אלוף סטודיו לפסיכולוגיה עסקית — ד"ר חיה אלוף", שבו נלמד אחד הקורסים היותר פופולריים, לפי הקרנות. אלוף, כפי שנחשף בבלוג "אישה עובדת" באתר "הארץ", מציעה לימודי "פסיכולוגיה עסקית", אך היא אינה פסיכולוגית, ואת תואר הדוקטור הלא מוכר שלה קיבלה ממוסד בשם ניופורט הנמצא בקליפורניה, שנתן תוארי דוקטור בפסיכולוגיה בהתכתבות, שאינם מוכרים בישראל. יתרה מכך, המושג "פסיכולוגיה עסקית" אינו קיים באף מוסד מוכר בישראל. אלוף, מצדה, טוענת כי למדה במכללה למינהל תואר שני במינהל עסקים עם התמחות בפסיכולוגיה, ולא מסבירה את עניין הדוקטורט הלא מוכר.

מספר חמש ברשימה הוא "ארבל הדרכה וייעוץ בע"מ", חברה פרטית שנותנת קורסים בייעוץ זוגי. לא ברור איזה מורה מקודם מקצועית על ידי קורס כזה, אך גרוע מכך — החברה הפרטית שייכת לד"ר אורית ארבל, הטוענת שקיבלה את הדוקטורט מטעם אוניברסיטת קליפורניה. אלא שחרף בקשותינו לקבל את האסמכתאות לקבלת תואר דוקטורט, אלה מעולם לא הועברו לנו, וכלל לא ברור מה השכלתה או הכשרתה.

דברים שצריך לדעת על חינוך (אילוסטרציה: Shutterstock)
את שנת השבתון של המורים מממן לא מעט כסף ציבורי | אילוסטרציה: Shutterstock

באותה רשימה ניתן למצוא לפחות שלוש חברות פרטיות ללימודי NLP — אימון אישי מהתחום האלטרנטיבי. זהו תחום פופולרי בישראל, אך בהיותו אלטרנטיבי, הוא אינו מפוקח על ידי גורמים רשמיים, ומוסדות המלמדים אותו צצים כפטריות אחרי הגשם. באופן דומה, גם תחת הכותרת "רפואה משלימה" מופיעים במדריך שבעה מוסדות — אף שרפואה משלימה אינה מוכרת בשום צורה על ידי משרד הבריאות ואינה מפוקחת.

אחת המכללות שמופיעות במדריך היא מכללת הנות שבחדרה, שהציגה את עצמה ל–TheMarker כ"מכללה אקדמית". כמובן שהיא אינה כזו, מכיוון שלא קיבלה את אישור המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), והחוק אוסר על כל מוסד לא אקדמי להשתמש במושג. בהמשך חזרה בה המכללה, וטענה בפנינו כי מדובר בטעות שנעשתה בתום לב. בעלי המכללה היא ד"ר לוטם אלוש, שמציגה באתר המכללה מרצות נוספות בעלות תואר דוקטור, כולן בתחומים אלטרנטיביים. ואולם לכולן תארים שאינם מוכרים בישראל. בקשותינו להבין מהיכן קיבלו תארים אלה התקבלה בסירוב מצד המכללה.

ברשימה גם נמצא מרכז הרמוניה, המציע סדנאות תזונה טבעית, ואינו מפוקח בשום צורה על ידי המדינה. ל–TheMarker נמסר כי באחרונה יצא המרכז מרשימת משרד החינוך לגמולי השתלמות (לא בשנת שבתון), אך ברשימת הקרנות הוא קיים. בנוסף, ברשימה מופיעות שתי מכללות שמלמדות רייקי, ותשעה מוסדות רשומים תחת הכותרת "פיתוח הפוטנציאל האישי, העצמה אישית ורוחנית". בין מוסדות אלה ניתן למצוא את מרכז נגוהות, שמציע "אבחון, ריפוי ואימון בצבעים". מכיוון שלא מדובר ברפואה קונבנציונלית, הרי שהמושג ריפוי עלול להוות בעיה מצד משרד הבריאות. כמו כן, לא ברור מהמדריך אילו תכנים נלמדים בבית הספר ל"רוחניות מעשית", או מי מפקח על בית הספר לפנג שוויי של שרונה פומס.

הדובדבן שבקצפת הם שלושה מוסדות הכתובים במדריך תחת הכותרת "נומרולוגיה, אסטרולוגיה, וגרפולוגיה" — מכון מצפן של שוקי גבאי, שמלמד, בין היתר, את סוד בחירת השם לתינוק; מכון פרסונה, שמציע אבחון בקלפים טיפוליים; וכן "המרכז לאסטרולוגיה יישומית".

"אקדמיה" לחשיבה אחרת

במדריך למשתלם תמצאו לא מעט מוסדות להשתלמויות בתחום הבישול, האפייה, התזונה ושינוי הרגלי האכילה. אף שבישראל פועלים אלפי תזונאים קליניים, במדריך קרנות ההשתלמות מופיעה הנטורופתית אורלי נבט, שמציעה "סדנאות תזונה ובריאות". נטורופתיה היא אינה תחום מוסדר בישראל, וניתן ללמוד אותו בכל מקום ללא כל פיקוח או דרישות הכשרה ברורות. לדברי נבט, אין לה תואר אקדמי מוכר בתזונה, אך היא למדה במכללת רידמן תואר שאינו אקדמי או מפוקח, שהוא לטענתה "אותו דבר".

באותו חלק במדריך ניתן למצוא גם את "רחל סטיקלרו — האקדמיה לחשיבה אחרת". נזכיר כי המושג אקדמיה בישראל שמור בחוק למוסדות אקדמיים בלבד, והשימוש בו ללא אישור מהמל"ג הוא עבירה על החוק. לכן, מוזר במיוחד שאותה "אקדמיה" נמצאת במדריך שעליו חתום משרד החינוך. כאשר מתקשרים לסטיקלרו, עונה מענה קולי המבשר על "אקדמיה להצלחה".

חשוב לציין כי המדריך מתנער מאחריות לקורסים, ונכתב בו כי "אין בפרסום המוסדות משום המלצה ללמוד בהם". עם זאת, ברור שברגע שאלה נמצאים במדריך, הם מקבלים עדיפות על פני אחרים — ולא פחות חשוב: במדריך נכתב כי "ניתן לבחור ללמוד גם במוסדות אחרים שאינם מתפרסמים באתר, לאחר קבלת אישור מהקרנות", מה שמעלה את ההנחה כי החברות שבמדריך כבר קיבלו את האישור מטעם הקרנות. השאלה כיצד מוסדות אלה נבחרים, נענית בנוהל ארוך, אלא שזה מתמקד בעניינים טכניים ולא תוכניים.

קרנות ההשתלמות מגנות על החלטותיהן. לתפישתן, מדובר בכסף של המורה עצמו, ולכן הוא זה שבוחר את מסלול ההשתלמות שלו. עם זאת, יש לזכור כי רוב הסכום שעומד לרשות המורה בשנת השבתון מגיע מאותה תוספת נדיבה שנותנת המדינה עבור מה שנקרא בפירוש "קידום מקצועי". יתרה מכך, אף שמדובר לכאורה בהחלטה של המורה, שיכול לאחר שנת שבתון אחת וותק של 15 שנה גם למשוך את הסכום ללא עמידה מול ועדת חריגים (שבראשה עומדים המנכ"ל והיו"ר שהם היחידים שיכולים לאשר משיכה של הכסף ללא יציאה לשנת שבתון), הרי שהקרנות שולטות בתוכנית ההשתלמות והן שנדרשות לאשר אותה. ואולם אם מדובר בכספו הפרטי של המורה, מדוע נדרש האישור, ומדוע זה כולל לימודי רשות בתחום כמו נומרולוגיה?

מקרנות ההשתלמות לעובדי הוראה נמסר בתגובה: "כספי העמית בכל חשבון שייכים באופן בלעדי למורה שעל שמו מנוהל החשבון. המורה לבדו רשאי להחליט מה ברצונו לעשות עם אותם הכספים — יציאה להשתלמות או משיכת הכספים. למעסיקים אין כל זכות או קשר להחלטת עובד ההוראה מה יעשה עם כספיו ובכלל זה, אין המעסיק נדרש לאשר את סוג ההשתלמות או את משיכת הכספים, בהתאם לרצון העובד. כשם שמו"ל של עיתון אינו רשאי להתערב בהחלטת העובד שלו מה לעשות עם כספי קרן ההשתלמות שלו, כך גם מעסיקי עובדי ההוראה אינם רשאים להחליט ביחס לכספי עובדי ההוראה.

"החברה מאשרת את תוכנית ההשתלמות שנבחרת על ידי עובד ההוראה. עובד הוראה המבקש לממש את זכותו ליציאה להשלמות נדרש להשתלם וללמוד בפועל, ואת עובדה זו מבקשת החברה להבטיח בעצם מתן אישורה לתוכנית ההשתלמות. במסגרת זו מבטיחה החברה כי לימודי החובה של המשתלמים יהיו בזיקה למקצוע שהם מלמדים, ובכך למעשה מסייעת החברה למטרת ההשתלמות — קידום ופיתוח מקצועי של עובדי ההוראה.

"בנוסף, כחלק מהבקרה של החברה שהונהגה על ידה מרצונה וללא כל חובה חוקית לעשות כן, החברה מנהלת פיקוח ובקרה אחר מוסדות הלימוד באופן שוטף ולאורך כל השנה. החברה בוחנת, בין היתר, ניהול תקין של רישום השתתפות המשתלמים, הקפדה על לוחות זמנים, הקפדה על מתן אישור על סיום לימודים, בדיקה פיזית של נאותות המבנה ועוד.

כתבה זו פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

חיה אלוף מסרה בתגובה: "לימודי התואר השלישי שלי נלמדו במכון מעגלים של ד"ר נירה כפיר, שייצגה את אונברסיטת ניופורט. הלימודים נמשכו ארבע שנים, וכללו עבודת מחקר. כמובן ששולם על כך הסכום הנדרש, וכמובן שיש לי תעודות סיום המעידות על כך. התואר השני שלי נלמד במכללה האקדמית ראשון לציון למינהל עסקים, במסלול של פסיכולוגיה עסקית. לימודים אלה מאפשרים לי לתת את שירותי בסדנאות מורים וארגונים".

ממכללת הנות נמסר בתגובה: "אנו מוכרים לשנת שבתון, לא לגמול השתלמות. אנו מעבירים והעברנו נתונים אישיים ומקצועיים לגופים מקצועיים בלבד".

מאורית ארבל וארבל הדרכה וייעוץ בע"מ לא נמסרה תגובה.