עמותת סיכוי, המקדמת שוויון ושותפות בין האזרחים הערבים והיהודים בישראל, ומדרסה - מיזם חברתי-קהילתי-טכנולוגי ללימוד ערבית מדוברת, יצאו השבוע בקמפיין ברשתות החברתיות הקורא לציבור הרחב להתגייס ולדרוש ממשרד החינוך לשנות את תכנית הלימודים של השפה הערבית – כדי שדור העתיד ידע לדבר את השפה כמו שצריך.
למרות הצהרות של משרד החינוך ושל פוליטיקאים מכל הצדדים לאורך השנים, לימודי הערבית במערכת החינוך סובלים מכשלים מהותיים, ופחות מ-2% מאזרחי ישראל היהודים מודים שהם יכולים לתקשר בערבית בתום 12 שנות לימוד. לצד זה, יש עלייה משמעותית בדרישה ללימודי ערבית באופן פרטני בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת – ותתפלאו, לא רק אלו המזוהים עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית מבינים את החשיבות של לימוד השפה הרשמית השנייה בישראל.
כחלק מהקמפיין צולמו סרטונים קצרים המציגים איך המציאות יכולה הייתה להראות, אם אזרחים יהודים ידעו ערבית – בין אם בגיוס ובהעסקת עובדים, בגינת השעשועים, בבית המרקחת או בבקשת הכוונות כשהולכים לאיבוד בדרך. לקמפיין הצטרפו עמותות, מוסדות אקדמיים וחברות מסחריות כמו אמדוקס ו-IBM, ומעל 20 אנשי תרבות התומכים ברעיון ויעלו סרטונים קצרים אישיים שלהם, ביניהם השחקן יניב ביטון, שהעלה הבוקר סרטון ובוא אמר בערבית רהוטה: "אני חושב שהגיע הזמן ללמוד לדבר ערבית כמו שצריך", ואז הוסיף בעברית: "אם לא הבנתם שום דבר, סימן שאתם לא יודעים ערבית – וחבל. הגיע הזמן ללמוד ערבית אמיתית ולא מה שמלמדים בבית הספר – 'רות אכלה קילו תות'".
מה עומד מאחורי הקמפיין?
"ערבית היא שפת האם של חמישית מאזרחי המדינה, שפת המורשת והתרבות של כחצי מהאזרחים היהודים ושפת המרחב. בשנתיים האחרונות רק כ-7% מכלל התלמידים היהודים מכיתות א' ועד י"ב למדו ערבית. גם תלמידים שלומדים מספר שנים, ואפילו בוחרים להשקיע ב-5 יח"ל לבגרות, אינם מסוגלים לנהל שיחה פשוטה", מסבירים מובילי הקמפיין, "בתוכנית הלימודים היום קיים נתק בין הבנת טקסטים ודקדוק ובין ההזדמנות להכיר את התרבות ואת המרחב הערבי".
"מחוץ לגבולות מערכת החינוך מורגש כבר היום שינוי אדיר. מאות אלפי אנשים לומדים היום ערבית באופן עצמאי בגיל מבוגר. חברות וארגונים גדולים מובילים תהליכים לעידוד למידת השפה הערבית והיכרות עם השפה בקרב עובדיהם היהודים. יותר ויותר גופים ומוסדות המשרתים את הציבור – בתחבורה הציבורית, באוניברסיטאות, בבתי חולים, במוזיאונים ובמקומות בילוי – בוחרים לתרגם מידע ושירותים לערבית ולשלב את השפה באופן שלא נראה כאן בעבר. אבל לימודי הערבית במערכת החינוך ממשיכים להיות בסדר עדיפויות נמוך".
"משרד החינוך יכול וצריך ללמד ערבית כמו שצריך. זו האחריות של המשרד ללמד את השפה ליותר תלמידים, למשך יותר שנים ובצורה הרבה יותר מכוונת למיומנויות תקשורת והיכרות עם החברה הערבית בישראל", אומרת יעלה מזור, רכזת פרויקט חינוך לחיים משותפים בעמותת סיכוי, "יהודים בוגרים שכבר עובדים ולומדים כתף אל כתף עם ערבים, יודעים שהיכולת הזו הכרחית כדי לבנות פה חברה משותפת".
דניאל דותן, מייסד ומנכ״ל מדרסה, הוסיף: "אנחנו רואים שמי שמגיע ללמוד אצלנו מרגיש הרבה פעמים תסכול ותחושת פספוס, מכך שלא למדו לתקשר בשלב בו זה היה הכי אפקטיבי ורלוונטי - בבית ספר. הגיע הזמן לקחת את המומנטום האדיר מהרחוב ומהרשת לתוך מערכת החינוך".