הרבה עוד ידובר במשבר הקורונה ובהשלכותיו, אבל אם יש לקח חשוב שראוי שנלמד ממנו, הוא שהעולם כפי שאנחנו מכירים אותו, יכול להשתנות בן רגע. ש"הכפר הגלובאלי", שכולנו גאים, בהיותנו חלק ממנו, יכול ביום אחד להתפרק, ולהותיר כל מדינה לנפשה, בוודאי מדינה כמו ישראל, שמרבית גבולותיה היבשתיים סגורים.

התובנה שמתחילה לחלחל בנו, במראה של שדות התעופה הריקים והמחסור ההולך ומתהווה בשורה של מוצרים, ממחישה לנו שהיא לא תסריט בדיוני, אלא מציאות המחייבת גם את מדינת ישראל לדעת שהיא עושה הכל כדי להיות מוכנה לה. כשפורצת מגיפה, דוגמת הקורונה, אין בנמצא חיסון, או דרכי התגוננות ידועות, אבל יש דרכים להתמודד עם השלכותיה והמרכזית שבהם היא יכולתה של מדינה לייצר בעצמה ובאופן המהיר את מוצרי היסוד הנחוצים לקיומה.

חלק ניכר מההתאוששות המהירה של סין, המהווה את מקור המגיפה בת ימינו,  נובע מיכולת הייצור העצמי הגבוהה שלה. כל מחסור, מוצא מענה מיידי בפסי הייצור הסיניים. כל צורך בפיתוח חדש, מובא היישר לאנשי המקצוע המקומיים לשם מציאת הפתרון הראוי. התוצאה היא שבעוד ובאירופה נגיף הקורונה מתפשט, בסין, כמו גם בדרום קוריאה, המגיפה נמצאת במגמת נסיגה. שתיהן מדינות המתאפיינות ביכולת אחריות ופיקוח ממשלתי גבוה לצד ייצור עצמי גבוה. זוהי העת להפנים  כי חוסנה של מדינה לא נמדד רק בעוצמה צבאית, אלא לא פחות בעוצמת כלכלתה, חיזוק תעשיות הבית  וביכולת של מדינה לייצר בעצמה את צרכיה, בשגרה בכלל ובשעת משבר בפרט.

ישראל היא אמנם מדינת ההייטק, אך היא לוקה בחסר בקיומם של פסי ייצור או היכולת להפעילם עקב חוסר במשאב האנושי המותאם. מדינה של מפתחים, ופחות של יצרנים. מבחינת התעשייה ויכולותיה נמצא כי בסיס היצור והבקרה מצוי בידי המשאב האנושי הטכנולוגי- הנדסאים כמי שמיישמים  את הרעיון הבא, והופכים אותו מחזון למוצר. על פי דוחות המדינה בכל רגע נתון חסרים בישראל בין 8000 ל-9000 הנדסאים בתחומי הטכנולוגיה והמיקצועיות השונים – אלקטרוניקה, מכונות, חשמל, ביוטכנולוגיה ועוד.

מדינה שמבקשת לשמור על חוסנה הכלכלי, חייבת לעודד את בנותיה ובניה לפנות למסלולי הלימוד הללו. על מנת שלאחר שיפותח החיסון לקורונה, או כל חיסון או מוצר אחר, יהיו די גורמי מקצוע שיהיו אמונים על הקמת פס הייצור היעיל ביותר על מנת לייצר אותו במהירות וביעילות. על מנת שבעיתות חירום בהן אספקת המזון, התרופות והטכנולוגיות מחו"ל עלולות להיעצר, יהיה בסיס איתן שמקורו מתוצרת מקומית.           

טוב יהיה אם המשבר העולמי שנותן אותותיו גם בישראל, יהווה קריאת השכמה לממשלת ישראל שתקום, כאשר בבסיס זאת ההבנה שמשק איתן צריך לא רק את 'מפתחי' הדבר הבא, אלא גם את מי שיוציאו אותו אל הפועל. מתוך הבנה שחוסנה של המדינה, תלוי לא רק בכמות הפטנטים שנרשמים בה, אלא גם ביכולת הייצור שלה. ייצור של מוצרים, רכיבים, מכונות  וביניהם ייצור של מזון.

מדינה בריאה זקוקה לאנשי המקצוע הטובים ביותר בכל שלבי הפיתוח והייצור. אנשי מקצוע שאין לה צורך "לייבא". שיתופי הפעולה עם מדינות העולם אומנם מניעים את הכלכלה והידע , אך משברים כגון 'משבר הקורונה' מחדדים בעיות קיימות ואת הצורך להיות עצמאיים ובעלי היכולת והכלים להתמודד ללא סיוע חיצוני. לכן טוב תעשה המדינה אם תעודד צעירים וצעירות להוות את המומחים -  ההנדסאים של המחר. על מנהיגינו לדאוג שלכל משבר עולמי, תגיע מדינת ישראל מוכנה וחסונה ככל שניתן- גם בהיבט הכלכלי, הצבאי, התומך וביכולת ההתאוששות המהירה בזכות הייצור העצמי על כלל הבטיו.

 

 

ד"ר יוכבד (יוכי) פנחסי אדיב- היא יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות