שנת הקורונה עשתה טוב לעובדי חברות ההייטק ברחבי העולם, וכמובן גם בישראל, שבה אוהבים להתהדר בכינוי "סטארט אפ ניישן". בארץ מועסקים מאות אלפי עובדים בענף ההייטק, והללו נהנו בשנה האחרונה מעלייה מטאורית, לעיתים של מאות אחוזים, בשווי החברות שבהן הם מועסקים.
הביקוש למוצרי חברות טכנולוגיה רבות טיפס במהלך המגפה, בשל הצורך בפתרונות טכנולוגיים שמסייעים לעבודה וללימודים מרחוק - פתרונות תקשורת, תשתיות, אבטחת סייבר וכדומה. מניות החברות הציבוריות בתחום זינקו, גם על רקע תמריצים ממשלתיים; בקרב החברות הפרטיות, רבות נמצאות בדרך לשוק הציבורי בוול סטריט (באמצעות הנפקת IPO או דרך מיזוג לחברת SPAC). אחרות נהנות מעליית שווי בגיוסים בשוק הפרטי.
עד כמה נהנו העובדים בסקטור ההייטק והביומד מעליית השווי המסחררת של החברות בשנה האחרונה? לאחרונה ניתח גלובס את נושא האופציות שבהן מחזיקים העובדים בחברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בוול סטריט, ניתוח שממנו עלה שההטבה המגולמת באופציות שמימשו העובדים בחברות הללו במהלך שנת 2020, וזו המגולמת באופציות הניתנות למימוש כעת, מגיעה לכ-5 מיליארד דולר. במקרה זה, מדובר על כלל העובדים בחברות האלה, ולאו דווקא על העובדים הישראלים.
בפירמת רואי חשבון מובילה, שביקשה שלא להיחשף, ניתחו את הנושא מכיוון שונה מעט, תוך התמקדות בעובדי ההייטק בישראל. בשורה התחתונה, הגיעו שם למסקנה מעניינת שלפיה עשרות אלפי עובדי הייטק בישראל הפכו בשנה האחרונה למיליונרים מהאופציות שבידיהם (בשקלים או בדולרים), חלקם בינתיים "על הנייר" בלבד.
על פי אותו ניתוח, ב"קו הראשון" של העובדים מצויים כ-10,000 המשמשים בדרגות בכירות יחסית, שהגדילו בשנה האחרונה את הונם במיליון דולר או יותר (חלקם באופציות שעדיין על הנייר כאמור). 10,000-20,000 עובדים נוספים, בדרגים נמוכים יותר, הגדילו את הונם במיליון שקל או יותר.
צריך לסייג כי חלק גדול מעובדי ההייטק בישראל לא נכללים באותה רשימת בני מזל, והחלוקה של העושר אינה שוויונית כמובן. החלוקה, על פי רוב, היא ששכבת ההנהלה בחברה, מספר קטן של עובדים, מחזיקה בכ-25% מהאופציות; עוד 40-50 עובדים בדרג נמוך יותר מחזיקים בעוד 25%; עוד כ-200 מחזיקים ב-25% הבאים וכל היתר מחזיקים ב-25% האחרונים.
ניתן להעריך שתוצאות ניתוח מסוג זה עשויות לעניין מאוד גופי ניהול עושר (Wealth management) מסוגיהם השונים, שמייעצים ללקוחות עתירי הון נזיל בניהול השקעות ונכסים. לעלייה בעושר של שכבת עובדים כה גדולה יש כמובן השלכות גם על כוח הקנייה שלהם, על היקפי ההוצאות שלהם על רכישות של דירות, מכוניות ועוד, ואולי אף על שוק הנדל"ן המקומי כולו, שחווה בתקופה האחרונה גל ביקושים ועליות מחירים (ראו מסגרת).
קפיצת מדרגה של 5-10 שנים
למעשה, על פי אותו ניתוח, תעשיית ההייטק המקומית הציגה בשנה-שנה וחצי האחרונות קפיצת מדרגה, שבקצב התקדמות שגרתי הייתה עשויה לקחת 5-10 שנים, אך הואצה על רקע מגפת הקורונה. לכך הייתה כאמור השפעה על שווי האופציות שמחזיקים עובדי החברות.
הניתוח לקח בחשבון כמה עשרות חברות טכנולוגיה ישראליות בולטות מתוך כ-100 חברות הייטק וביומד שנסחרות בוול סטריט, כמו גם 30-35 חברות שנמצאות בדרך לוול סטריט ועוד כ-40 "חדי קרן" (יוניקורנים - חברות טכנולוגיה שבשוק הפרטי הגיעו לשווי של למעלה ממיליארד דולר).
הניתוח הצביע על כך ששווי השוק המצרפי של כמה עשרות חברות הטכנולוגיה המובילות מישראל, שמניותיהן נסחרות בוול סטריט, עלה ביותר מפי שלושה מאז השפל של פרוץ משבר הקורונה, והוא עומד כיום על יותר מ-200 מיליארד דולר. הצפי הוא לתוספת של עוד כמה עשרות מיליארדי דולרים בשווי המצרפי עד סוף 2021 (לנוכח מספר הנפקות ענק מתוכננות, ובראשן מיזוגן של החברות איטורו ואיירון סורס לחברות SPAC בוול סטריט, לפי שווי של כ-10 מיליארד דולר כל אחת).
על בסיס כל אלה מעריכים בפירמת רואי החשבון ש-8,000-12,000 עובדים בחברות ההייטק מישראל נמצאים "בקו הראשון" של מרוויחי ההייטק בשווי של מיליון דולר ויותר (בפועל או על הנייר). מעבר להם, ישנם לפי ההערכות עוד מספר רב של עובדים - כאמור עד 20 אלף - שנהנו גם הם מעלייה נאה (אך פחותה - מיליון שקל ויותר) בשווי האופציות שלהם, בפועל ועל הנייר.
Wix - יותר מרבע מההטבה בכל הענף
מניתוח גלובס שפורסם לאחרונה עלה, כי החברה הציבורית שבה ההטבה המגולמת בשווי האופציות הייתה הגבוהה ביותר היא חברת האינטרנט Wix - מעל רבע מההטבה הכוללת שחושבה לעובדים בחברות הטכנולוגיה המקומיות שנסחרות בוול סטריט. Wix, שבה מועסקים כ-2,300 עובדים בישראל, נהנתה משנה טובה מאוד ברמה העסקית, ומנייתה יותר משילשה את ערכה מהשפל של חודש מרץ 2020 (משקפת שווי חברה של 16.5 מיליארד דולר).
Wix מספקת לעסקים קטנים ובינוניים פתרונות שמאפשרים להם להקים ולנהל אתרי אינטרנט בקלות, וכשהסגרים בארץ ובעולם הובילו לסגירה פיזית של העסקים, הואץ המעבר שלהם לאונליין - ו-Wix נהנתה מכך. בסך הכול הגיעה ההטבה באופציות שמומשו ב-Wix אשתקד לכ-700 מיליון דולר, וסכום דומה הייתה ההטבה הגלומה באופציות שהיו ברשות העובדים בסוף השנה, וניתנות למימוש.
גם בחברות מתחומי מדעי החיים נהנו העובדים ממימושי אופציות נדיבים ב-2020: בחברת נובוקיור, שמפתחת טיפולים לסרטן, ושבה מועסקים כ-1,000 עובדים, מומשו אופציות בהטבה של 135 מיליון דולר, ולעובדים נותרו בסוף השנה אופציות בשווי הטבה של 511 מיליון דולר. נובוקיור הפכה לאחרונה לחברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר בוול סטריט, וכעת היא נסחרת לפי שווי של כ-20 מיליארד דולר, לעומת שווי של פחות מ-7 מיליארד דולר בסוף מרץ 2020.
"כוכבת" נוספת בכל הקשור לחלוקת אופציות לעובדים היא חברת פייבר, שפיתחה זירת מסחר לפרילאנסרים, ונסחרת בשווי של 7.8 מיליארד דולר, והמעסיקה כ-550 עובדים, עם הטבה כוללת של 434 מיליון דולר באופציות. מעט אחריה ניצבת חברת סולאראדג', המפתחת טכנולוגיות לתחום האנרגיה המתחדשת, עם הטבה כוללת של 360 מיליון דולר ליותר מ-3,000 עובדיה, מחציתם בישראל. סולאראדג' נסחרת בשווי של 13.2 מיליארד דולר.
לצד Wix, מעסיקה גדולה נוספת של עובדי הייטק היא חברת אבטחת הסייבר צ'ק פוינט, גם היא עם עם כ-2,300 עובדים בישראל, והיא נסחרת בשווי של 16.2 מיליארד דולר. מלבדה, עוד שתי חברות ברשימת הישראליות הגדולות בוול סטריט הן מתעשיית אבטחת הסייבר - ורוניס וסייברארק, הנסחרות בשווי דומה של כ-5.7 מיליארד דולר כל אחת, ומעסיקות כל אחת כ-600 עובדים בישראל.
חברות ההייטק הישראליות הגדולות נסחרות בוול סטריט, אך אחת מהן נסחרת גם בתל אביב - נייס, בניהולו של ברק עילם, הפכה בשנה האחרונה לחברה הגדולה ביותר בבורסה בתל אביב, עם שווי גבוה משל טבע ושל הבנקים הפועלים ולאומי, שנמצאים אחריה בשווי השוק. שווי השוק של נייס עומד היום על כ-15 מיליארד דולר, לעומת כ-9 מיליארד דולר בסוף מרץ 2020.
החיים אחרי ההתעשרות: "אנשים מתחילים להסתכל הצידה ולהשוות מה אחרים קיבלו"
אופיר דור
גידי שלום בנדור, מנכ"ל חברת הערכות השווי S-Cube מבית אי.בי.אי, מלווה את תעשיית ההייטק שנים ומכיר מקרוב את הנושא של תגמולי אופציות לעובדים. "אין ספק שהסכומים שאנחנו שומעים עליהם היום בהייטק הם מאוד גדולים, זה משהו שלא היה כמוהו אף פעם והאוכלוסייה שמושפעת מזה היא גדולה יותר מבעבר", הוא אומר.
"בכל זאת צריך להפריד בין היזמים בחברות, שיכולים להיפגש עם מיליוני דולרים, ובין העובדים, שיוצאים עם מיליון שקל או דולר ממכירת אופציות, שרבע מזה הולך בכל מקרה למס הכנסה. עבורם זה לא תמיד אירוע משנה חיים, כזה שיגרום להם להפסיק לעבוד ואפילו לא תמיד יספיק לקנות דירה בת"א. גם כשאנחנו שומעים על אקזיטים מטורפים כמו של איירון סורס, צריך לשאול כמה מזה ילך לעובדים וכמה יקבלו עובדים שאינם חלק מההנהלה הבכירה לדוגמה".
לדברי שלום בנדור, הבחנה חשובה נוספת היא בין עובדים שמוכרים את כל ההחזקות שלהם במסגרת אקזיט או ההנפקה, לכאלה שמממשים חלק מהאופציות במסגרת הכנסת משקיעים חדשים לסטארט-אפ (סקנדרי) או כיוון שחלק מאלו נמצאות פתאום בתוך הכסף בעקבות עליית המניה.
"לחברות יש אינטרס שהעובדים יישארו, ולכן הן יגבילו את כמות המניות שהם יוכלו למכור בסקנדרי למשל, ל-20%. במקרים כאלה זה גורם משפר חיים שמפחית לחצים בבית. עכשיו אחד מבני הזוג יכול לבוא לשני ולהראות לו שכל העבודה הקשה וההקרבה לאורך השנים השתלמה, אבל לא הרבה מעבר.
"לעומת זאת, כשמוכרים את כל האופציות, כן אפשר לקבל סכומים שמאפשרים לעשות שינוי בסדר העדיפויות בחיים, לקבל החלטות בפחות לחץ ולצאת למשל להקים את הסטארט-אפ שתמיד רצית, גם אם בשנה הראשונה לא תהיה לך משכורת".
בכל מקרה, שלום בנדור מזהיר כי לא תמיד הכסף הגדול הופך את העובדים המקבלים למאושרים יותר. "ממה שאני ראיתי, ככל שמקבלים יותר הסף ונקודת הייחוס עולים. אנשים מתחילים להסתכל הצידה ולהשוות את עצמם לאחרים ומה הם קיבלו, ככה זה בחיים. גם כשמהגר ממקסיקו מגיע לארה"ב בהתחלה הוא בעננים, כי הוא משווה את עצמו למצב הקודם, אבל בהדרגה הוא מסתכל על האמריקאים סביבו ועוד פעם מרגיש עני".