תשכחו מהימים שהייתם צריכים להיסחב עם אוכל מהבית, לחמם אותו במיקרוגל המעופש במטבחון במשרד ואז גם לשכוח את כלי הפלסטיק בייבוש הכלים (משם הוא הרי הולך למטריקס שאין ממנו דרך חזרה). הכירו את הקונספט שעושה קאמבק – קפיטריה במימון מלא בעבודה או בסיבסוד ניכר. ולא, לא מדובר רק בחברות היי-טק עם תנאים מפנקים.

ארגונים רבים בישראל בוחרים לספק לעובדים שירותי הסעדה במקום העבודה עצמו, במחשבה שהדבר יקדם את טובתם ואת טובת הארגון כאחד: "חברות ההייטק אולי התחילו את המגמה, אבל בשנים האחרונות אנו רואים לא מעט חברות שבוחרות לספק שירותי הסעדה לעובדים, ומקצות שטח מסוים למסעדה. אפשר לראות חברות תעשייה, בנקים, חברות ציבוריות ואפילו מפעלים שהצטרפו", אומר עוז רדומסקי, מנכ"ל חברת ISS הסעדה, "מדובר במסעדה לכל דבר, יש מבחר רחב והכול כלול וחופשי מלבד המנה העיקרית (שהיא ספורה לכל עובד)".

לדבריו, הרוב המכריע של מקומות העבודה מספקים בין כה וכה סבסוד לעובדים לארוחת הצהריים; במקום זאת, מתן שירותי הסעדה בתוך הארגון היא אפשרות משתלמת יותר, שמשפיעה לטובה על תפקוד העובדים: "קודם כל, מבחינת המעסיק, מדובר באלטרנטיבה יעילה מבחינת זמנים. כשהמסעדה נמצאת במקום העבודה, העובד יכול לצאת להפסקה קצרה יחסית. כשיוצאים מחוץ לארגון, ההפסקה יכולה לארוך פי 2-2.5 יותר, דבר שמשפיע מאוד על התפוקה".

עוז רדומסקי, מנכ"ל ISS שירותי הסעדה (צילום: קובי קואנקס, יחסי ציבור)
עוז רדומסקי, מנכ"ל ISS שירותי הסעדה | צילום: קובי קואנקס, יחסי ציבור

גם מבחינת העובד קיימים יתרונות ברורים: "כשחברה מספקת שירותי הסעדה, היא בדרך כלל תציע מגוון רחב של מנות, וכך העובד מקבל חדר אוכל נקי ונגיש, עם תפריט מגוון מאוד", מסביר רדומסקי, "מעבר לכך, הדבר משפיע על האווירה בארגון. מעסיק שמספק שירותי הסעדה נתפס אוטומטית באופן חיובי יותר. כמו כן, כשהעובדים נמצאים בחלל אחד, יש יכולת טובה יותר לנטוורקינג פנים ארגוני, שמחזק את השייכות של העובד למקום העבודה".

עמיר קסוס, מנהל ההסעדה באינטל קריית גת, מלקוחותיה של ISS, המספקת שירותי הסעדה וניקיון לארגונים ולמוסדות, מסכים: "אינטל נמצאת בין החברות הוותיקות שמספקות שירותי הסעדה לעובדים. העובדה שהעובדים אוכלים יחד תורמת מאוד להווי. במקום שהעובדים יתפצלו לפי המסעדות שהם מעדיפים, כאן אנחנו מציעים מגוון רחב של תפריטים, ועובדים עם העדפות שונות יכולים לשבת יחד".

מה בנוגע להיבט הבריאותי?

"המודעות לתזונה בריאה עלתה בשנים האחרונות, דבר שניכר גם בתחום הזה. ככלל, אנחנו מתאימים את עצמנו ללקוחות. חברות הייטק, למשל, מעדיפות תפריטים בריאים; בחברות אלה מציעים, בין השאר, מבחר רחב של סלטים, תוספות כמו קינואה או כוסמת, מעט דברים מטוגנים ופירות במקום עוגות ומתוקים", טוען רדומסקי, "חברות תעשייה, לעומת זאת, מעדיפות דברים 'כבדים' יותר וכמויות גדולות".

קסוס מעיד כי אכן יש חשיבה רבה סביב נושא הבריאות: "אחד היתרונות בהסעדה במקום העבודה הוא שאנחנו יכולים לוודא שהאוכל שמוגש לעובדים הוא בריא ואיכותי. אנחנו מציעים מגוון רחב של מנות בריאות, וכן מנות שמתאימות לצמחונים ולטבעונים, ומנות נטולות גלוטן. בנוסף, אנחנו מקפידים לסמן באופן ברור מנות עשירות בנתרן".

סיון פלג, דיאטנית קלינית ומומחית לירידה במשקל (צילום: יפעת יוגב)
סיון פלג, דיאטנית קלינית ומומחית לירידה במשקל | צילום: יפעת יוגב

"תפריט קבוע במקום העבודה, מאפשר לעובד לתכנן מראש את שיאכל, דבר חשוב למי ששומר על המשקל", אומרת סיון פלג, דיאטנית קלינית, מומחית לירידה במשקל ולתזונת נשים הרות ולאחר לידה, "בנוסף, מקומות עבודה רבים מערבים דיאטנית ובונים תפריט בריא ומאוזן, עם מגוון לבחירה. יתרון נוסף הוא שמקום העבודה מציע את הארוחה בשעה מוגדרת, דבר שמעודד שמירה על סדר יום קבוע ומפחית את הסיכוי לדלג על ארוחת הצהריים".

אולם, לדברי פלג, קיימים גם חסרונות להסעדה במקום העבודה: "קודם כל, בדרך כלל, מקומות העבודה מציעים מגוון רחב של מנות וכמות לא מוגבלת, דבר שיכול להביא לאכילת כמויות גדולות. כמו כן, כשארוחת הצהריים מוגשת במקום שקרוב למקום ישיבתם של העובדים, זה גורם להפחתת התנועתיות והתזוזה היומיומית של העובד".

כיצד מקום העבודה יכול לעודד תזונה בריאה?

"מומלץ להתייעץ עם דיאטנית לבניית תפריט בריא ומגוון, דל בשומן, מלח וסוכר. בנוסף, כדאי להקפיד על היצע רחב של ירקות שמוגשים בצורות שונות, טריים, מאודים ומבושלים, ולעומת זאת, היצע קינוחים מצומצם, שכולל בעיקר פירות. לא פחות חשוב, להקפיד שהמזון הבריא יוגש באופן אסתטי כדי לעודד את העובדים לבחור בו, וכן למקם את אזור ההסעדה רחוק יחסית ממקום מושבם של העובדים, כדי לאפשר הליכה קלה והתאווררות".

לא כולם מרוצים מהסידור

מתברר שיש עובדים שדווקא פחות אוהבים את החזרה למטבחים המוסדיים, שהיו אופייניים בימי הצנע בקום המדינה. אז מדיניות ההסעדה הייתה גם אינטרס לאומי ומפעלים קיבלו תקציב לכך מהמדינה.

"פעם היינו מקבלים סבסוד על בסיס יומי למספר מסעדות שנמצאות מסביב לחברה. ככה לכל אחד הייתה את האופציה לבחור מה הוא רוצה לאכול ויותר חושב– עם מי הוא רוצה לאכול", מספרת רינת (השם המלא שמור במערכת), שאולי נשמעת לכם כמו אחת שמתלוננת על "צרות של עשירים" אבל לטענתה הרצון הטוב הפך לעוד דרך של החברה לשלוט על החיים של העובדים בה: "מאז שפתחו את הקפיטריה, הבוסים פותחים עין על מי שמאז לצאת לאכול בחוץ באמצע יום עבודה – מתייחסים אלינו כאילו אנחנו כפויי טובה ומחשבים לנו כמה זמן זה לוקח לנו לחזור. מה גם שהתפריט הוא לא במימון מלא, ככה שלמרות שמדובר בארוחה חמה בתקציב נמוך יחסית, אם אני כבר מוציאה כסף אני מעדיפה לפרגן לעצמי באוכל "מבחוץ" ולא להרגיש אווירה של חדר אוכל כמו בצבא".