העולם שלנו משתנה בקצב מהיר, ובמיוחד בתקופה האחרונה גילינו כי היכולת להסתגל לשינויים יכולה אפילו להיות מצילת חיים לפעמים. המוסד האקדמי, בין אם אוניברסיטה או מכללה, אינו מתאפיין בקצב מהיר, מכאן גם צמחה הביקורת הנשמעת בשנים האחרונות כלפי מוסדות מיושנים - שאינם נותנים לסטודנטים מענה רלוונטי למציאות הנוכחית. רבים העומדים מאחורי טענה זו יוסיפו כי לתואר הראשון אין משמעות, וכי הניסיון המעשי הוא החשוב באמת. מנהלים ששוחחנו איתם מחזקים את הצורך בניסיון מעשי, ומדגישים את חשיבותו, אך הם אינם ממהרים להמעיט בחשיבות התואר האקדמי.

משה עופרי הוא סמנכ"ל מרכז הפיתוח של חברת וריפון בישראל, שם מפתחים פתרונות מתקדמים בתחום התשלומים עבור החברה העולמית. "במרכז הפיתוח אנו זקוקים למתכנתים מעולים כדי לתת מענה לעשרות אלפי הלקוחות של החברה. לכן אני מחפש אנשים מוכשרים עם ידע מספיק רחב".

משה עופרי (צילום: באדיבות וריפון,  יח"צ)
משה עופרי, סמנכ"ל מרכז הפיתוח של חברת וריפון בישראל | צילום: באדיבות וריפון, יח"צ

עופרי מסביר כי בגיוס עובדים, הוא תמיד יעדיף מועמד עם תואר: "בעלי תואר אקדמי במדעי המחשב, לדוגמה, מגיעים עם ידע תיאורטי רב שהוא הכרחי מאד להנדסת תוכנה. בתואר לומדים קורסים כגון אלגוריתמים, מבני נתונים מערכות הפעלה ועוד, שלמעשה מהווים בסיס למתכנת טוב כדי לכתוב קוד תקין ויעיל". ולמרות הנחרצות, עופרי מוסיף גם כוכבית: "כמובן שיש יוצאי יחידות טכנולוגיות או אנשים עם ניסיון רב שיכולים להתאים, לא נפסול אם יגיע מועמד איכותי ומקצועי גם ללא תואר מאחוריו".

"בעקבות משבר הקורונה ואחוז המובטלים שמזנק, לצד כל מועמד למשרה עומדים עוד עשרות מועמדים עם ניסיון דומה", מחזקת שירז יסעור, סמנכלית HR של וריפון, "תואר אקדמי הוא יתרון משמעותי אשר מהווה אסמכתא לידע רלוונטי ולעיתים גם ליכולות מתקדמות. עם זאת, חלק מתפקידנו היומיומי הוא לעשות סורסינג איכותי ולאבחן מועמדים מקצועיים שמתאימים לדרישות התפקיד ללא תואר אקדמי. ולו רק על סמך ניסיון עבר והתאמה אישית הן לארגון ככלל והן למחלקה כפרט".

שירז יסעור, סמנכלית HR של וריפון (צילום: נופר הנדלמן חסון,  יח"צ)
שירז יסעור, סמנכלית HR של וריפון | צילום: נופר הנדלמן חסון, יח"צ

לדברי תום ליבנה, מנכל ומייסד חברת ורביט, התואר משמעותי בעיקר בכל הקשור לנטוורקינג: "מי שיושבים לידך בספסל הלימודים זה מי שתעשה איתם עסקים בעוד כמה שנים", הוא טוען, "מעבר לחוויה החברתית כסטודנט, החברים מהתואר הראשון והשני, סייעו לי להגיע לכמה אנשי מפתח חשובים בתעשייה וחלקם אפילו עובדים איתי היום. כשהגעתי לתואר השני כבר הייתי בעצמי מקור חשוב עבור הסובבים אותי והנטוורק שבנינו שם משמש את כולנו עד היום"

הלמידה מרחוק שנכפתה עכשיו, לא מפריעה ליצירת נטוורקינג?

"הלימודים בזום בהחלט יכולים להקשות על יצירת רשת חברתית משמעותית, אבל אני לא חושב שזה לא אפשרי. מרבית הסטודנטים מאותה אוניברסיטה או מכללה כנראה יגורו באותו אזור ויוכלו להיפגש וללמוד יחד, מה גם שהלימודים הפרונטליים יחזרו בהמשך ובהתאם להנחיות, כמו שאר המשק".

ליבנה הקים לפני כשלוש וחצי שנים את 'ורביט', סטרטאפ לתמלול אוטומטי מבוסס בינה מלאכותית שגייס כ-65 מיליון דולר ממשקיעים. החברה רשמה צמיחה מרשימה בתקופת הקורונה וכעת מועסקים בה כ-120 עובדים בישראל, בניו יורק ובקייב. לבנה מודה שכאשר הוא בוחן מועמדים לתפקיד בחברה, הוא בהחלט מסתכל על מוסד הלימודים שבו למדו: "אני לעולם לא אפסול ואפספס מועמדים מוכשרים בגלל המוסד בו למדו או הציונים שלהם, זה ממש לא הכל, אבל בהחלט יש מוסדות שידוע כי הדרישות בהם גבוהות, ומי שבוחרים ללכת ללמוד שם בעצם מעידים על עצמם כי הם חרוצים ואינם מפחדים מאתגרים". הוא מצהיר ומוסיף: "אני גם מאמין שיש עדיין משמעות לקבלת הצטיינות בתואר ואני מעריך אנשים שמגיעים להישג כזה".

נציין כי ללבנה בעצמו יש ארבעה תארים: תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מהבינתחומי, תואר שני במשפטים מהבינתחומי ו-MBA מהטכניון ומאוניברסיטת ייל.

תום ליבנה (צילום: שלומי יוסף,  יח"צ)
תום ליבנה, מנכל ומייסד חברת ורביט | צילום: שלומי יוסף, יח"צ

"המעסיקים העדיפו לא לפגוע בעובדים משכילים"

בתקופה בה הלחץ מפיטורים קיים אצל כל אחד מאיתנו, מתברר כי לתואר אקדמי יש יתרון גם בתחום הבטחון התעסוקתי; בסקר שנערך באוניברסיטת בר אילן, נמצא כי 57% מהעובדים עם תואר ראשון הוגדרו "עובדים חיוניים" בעת הסגר, לעומת 39% מהעובדים שאינם בעלי השכלה אקדמית. כשליש מבעלי ההשכלה האקדמית המשיכו לעבוד כרגיל, לעומת רבע מקרב העובדים חסרי השכלה אקדמית. עוד מצא המחקר כי כמות ימי העבודה שהופסדו בעקבות הקורונה יורדת ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, וכן כי יותר משיבים העידו על הכנסה שירדה בעקבות משבר הקורונה ככל שרמת ההשכלה שלהם נמוכה יותר.

"המעסיקים העדיפו לא לפגוע בעובדים משכילים ומיומנים, באו לקראתם, לעיתים סיפקו להם ציוד לעבוד מהבית, מתוך תפיסה שאנשים משכילים ומיומנים הם משאב ארגוני יקר ערך ויש לשמרם גם בעת משבר, זאת בניגוד לעובדים ללא תואר." אומרת פרופ' ליאת קוליק, מומחית לחקר העבודה והמגדר מאוניברסיטת בר אילן. 54% מהמשיבים שאינם בעלי השכלה אקדמית השיבו כי הכנסתם נפגעה בתקופת משבר הקורונה, לעומת 48% מבעלי התואר הראשון, 42% מהמשיבים עם תואר שני ו-42% בעלי הדוקטורט. "ההשכלה, כפי הנראה, שימשה כחומת מגן מסוימת מפני הפגיעה הכלכלית. אם כי כמובן שגם עובדים משכילים נפגעו כפי שהסקר מראה - אבל פחות", מסכמת קוליק.

עד כה דיברנו על חשיבות התואר בקבלה לעבודה וכן על תחושת הבטחון התעסוקתי, אך נראה כי התואר הראשון משמש גם כפלטפורמה טובה להמשך פיתוח הקריירה בעתיד.

״מלבד היתרון שמעניק התואר בניסיון להיכנס למעגל העבודה, התארים כיום מותאמים הרבה יותר מבעבר לשוק העבודה הנוכחי. מסביר מלקמו אלמו, מנהל האקדמיה לבינה מלאכותית Future Learning, מבית קבוצת Razor Labs, "באמצעות קורסים, סדנאות ופרויקטים, רוכשים הסטודנטים ידע תיאורטי עדכני, כלים פרקטיים וניסיון מעשי שניתן להתבסס עליו בעבודה, בפרט בעולמות הבינה המלאכותית בהן קיים ממשק מתמיד בין האקדמיה לפרקטיקה".

מלקאמו אלמו  (צילום: David Elkobey,  יח"צ)
מלקמו אלמו, מנהל האקדמיה לבינה מלאכותית Future Learning | צילום: David Elkobey, יח"צ

"בעקבות הניסיון שלנו אל מול חברות הטכנולוגיה השונות, אנו מאמינים כי לבעלי תואר יש סיכוי גבוה בהרבה להשתלבות בעולם ההיי-טק הישראלי לטווח הרחוק, בזכות הכלים שרכשו בתואר", הוא מסכם.