עולם העבודה שינה את פניו עוד בטרם תקופת הקורונה; מעבודה כשכירים במשרה מלאה, יותר ויותר אנשים הופכים לעצמאיים שעובדים מול מספר לקוחות, לפרילנסרים שנותנים שירותים תמורת תשלום על זמנם או עבור תוצר מסוים. עקב כך, חברות רבות מעדיפות לעבוד בפרויקטים מסוימים עם עצמאיים, במקום להעסיק עובדים שכירים. הקורונה גם האיצה את השינוי במקום הפיזי של העובד וכיום רבים מהארגונים מאפשרים לעובדים מודל עבודה היברידי, המשלב מספר ימי עבודה מהבית או אפילו עבודה מהבית במשך כל השבוע. השינויים המשמעותיים הללו בעולם העבודה צפויים להשפיע גם על סוגיית הקניין הרוחני בהקשר התעסוקתי, כאשר במרכזה עומדת השאלה: האם פיתוח או המצאה מסוימת שהמציא אדם במסגרת עבודתו כשכיר או כעצמאי, בביתו או אצל המעסיק, הינם שלו או של המעסיק? 

מהי המצאת שירות ולמי הזכויות?

המצאת שירות היא השם שניתן בחוק הפטנטים להמצאה שהמציא עובד בקשר לעבודתו. חוק הפטנטים קובע שאמצאה* שהמציא עובד עקב שירותו אצל המעביד ובתקופת שירותו היא "אמצאת שירות". הכלל הוא שהמעביד הוא הבעלים של אמצאת שירות. חריג לכלל הוא מקרה בו קיים הסכם בין המעביד לעובד שמתייחס לבעלות באמצאות שירות. חשוב לדעת שלפי החוק עובד חייב להודיע למעביד לא רק על אמצאת שירות, אלא על כל אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו. כשמדובר באמצאה שלא הומצאה עקב השירות אצל המעביד ובתקופת השירות, הכלל הוא שהבעלות נשארת אצל הממציא, אלא אם העביר אותה לאחר.

*בעולם המשפט משתמשים במינוח אמצאה (בא') כאשר מדובר בהמצאה שכרוכה בפטנט.

האם עובד שמפתח מוצר או שיטה פורצי דרך במסגרת מקום עבודתו יזכה ליהנות מהרווחים של הפיתוח?

אם מדובר באמצאת שירות, על העובד או המעסיק לבדוק אם הסכם העבודה מתייחס לאמצאות שירות ולתמורה עבורן. בהסכמי עבודה של עובדים רבים, שחלק מתפקידם הוא מחקר ופיתוח, הנדסה או כל עבודה יצירתית אחרת - יימצאו לרוב סעיפים המתייחסים לכך שהמשכורת כוללת תמורה גם עבור קניין רוחני שיצר העובד במסגרת העבודה. לעתים התשובה נמצאת לא בהסכם העבודה, אלא במסמך אחר המפורסם במקום העבודה כמו "תקנון קניין רוחני", "תקנון שירות המדינה" במקרה של עובדי מדינה, או מסמכים אחרים.

מעבידים רבים מיישמים במסמכים כאלה מנגנונים לתמרוץ העובדים, על ידי הבטחת תמורה מיוחדת לעובד שהמציא אמצאת שירות. מנגנונים שכאלה זכו לעידוד של בית המשפט העליון בפסק דינו בשנת 2015 ,בהליך בו נדחתה בקשה של עובד לשעבר של חברת ישקר לקבל תמלוגים עבור אמצאות שירות, למרות שחתם ויתור על תביעות שכאלה. במקרה שאין הסכם הקובע אם העובד זכאי לתמורה עבור אמצאת השירות, החוק מאפשר לעובד לפנות לגוף מיוחד ברשות הפטנטים - המכונה "ועדה לענייני פיצויים ותמלוגים" - ולקבוע אם העובד זכאי לתמלוגים ואם כן, אילו.

האם צריך לחתום על הסכם מראש עם החברה?

בין אם אתה עובד שכיר או עצמאי העובד עבור אחרים או מעסיק בעצמך - חתימה על הסכם מראש עוזרת לתאם את ציפיות הצדדים בקשר לנושאים שונים, ולא רק לגבי קניין רוחני. חברות ועובדים המעוניינים להסדיר את הזכויות בקניין רוחני שיצרו העובדים, במסגרת העבודה או בקשר מסוים אליה, טוב שיסדירו זאת מראש בהסכם וימנעו בכך ממחלוקות עתידיות.

חברות העובדות עם עצמאיים המעורבים ביצירת קניין רוחני, צריכות לדאוג להסדרת הבעלות בקניין הרוחני, בגלל שהחוק מעביר את הבעלות למעביד רק כשמדובר באמצאת שירות של עובד. חשוב מאוד לחברה לכלול בהסכם עם עצמאי הוראות המעבירות אליה את הבעלות בקניין רוחני שיצר העצמאי במסגרת עבודתו עבורה. גם חברות המעסיקות פרילנסרים דרך פלטפורמות אינטרנט שונות (Fiverr, Upwork ואחרים) צריכות לבדוק שזכויותיהם בקניין רוחני החשוב לעסקיהם מוגנות.

מעבידים אינם מחויבים להחתים עובדים על הסכם עבודה, אבל מחויבים למסור לעובד לפחות הודעה על תנאי העבודה. ההודעה לא חייבת לכלול התייחסות לקניין רוחני, אלא את תנאי השכר, שעות העבודה, עיקרי התפקיד ועוד. מבחינת העובד, עליו לחשוב אם ברצונו להסדיר את נושא הקניין הרוחני מראש. כך למשל, במקרה של עובד המועסק במספר מקומות עבודה או פועל גם כעצמאי, טוב שיוסדר מראש מה יחשב כאמצאת שירות של המעביד ומה לא.

מה אם העובד עזב את העבודה (פוטר או התפטר)?

עו"ד ליאור גלסמן  (צילום: דיוויד גארב, יחסי ציבור)
עו"ד ליאור גלסמן | צילום: דיוויד גארב, יחסי ציבור

כל מה שנכתב לגבי אמצאת שירות של עובד נכון לגבי אמצאות שהמציא בתקופת עבודתו. הזכויות באמצאת השירות לא משתנות כתוצאה מכך שהעובד הממציא מפוטר או מתפטר.

לגבי עובדי מדינה ורשויות מסוימות המוגדרות בחוק, קיימת חובת הודעה מורחבת יותר מעובדים אחרים, כך שעובדים אלה מחויבים להודיע על אמצאות שיצרו בתחום תפקידם או בתחום פעילות היחידה שבה הועסקו, גם שנה לאחר סיום תפקידם.

החוק גם קובע שחובת העובד לעשות את כל הנדרש ממנו על ידי המעביד, ולמשל לחתום על מסמכים נדרשים, כדי שהמעביד יקבל הגנה על אמצאת השירות. במקרה שהעובד לא מסכים לחתום על מסמכים, קיימת לרשם הפטנטים סמכות להסמיך את המעביד לחתום במקום העובד, לאחר ששמע את טענות העובד. יתכנו גם סנקציות אחרות אם העובד לא חותם על המסמכים מסיבה לא מוצדקת.

כך למשל, בשנת 2016 דן בית הדין הארצי לעבודה במקרה של עובד שסרב לחתום על מסמכים בקשר לבקשת פטנט והצדיק את שלילת פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת מהעובד. לפי החוק על העובד, וגם על המעביד, לשמור על סודיות אמצאת השירות לפחות עד שתוגש בקשת פטנט.

מי מגיש את ההצעה למשרד הפטנטים? זה בסמכותו של העובד או של מקום העבודה?

כל אחד יכול לשכור עורך פטנטים שיכין ויגיש עבורו בקשת פטנט בישראל או בחו"ל, אך ייתכן שבהגשה כזאת הוא יעבור על חוקים או הסכמים החלים עליו.

למשל, עובד שיגיש בקשת פטנט על אמצאת שירות ללא ידיעת מעבידו, עלול להיקלע להליכים משפטיים עם המעביד בקשר לבעלות בבקשת הפטנט, וכן עלול להיחשב כמי שהפר את הסכם העבודה וחובות אחרים שלו כעובד.

כאשר יש מחלוקת לגבי השאלה אם אמצאה מסוימת היא אמצאת שירות, החוק קובע שבסמכות רשם הפטנטים לדון בשאלה.

הכותב הינו עו"ד ושותף במשרד עורכי הדין גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן.