האם חוקי לחייב מלצרים להפריש ממשכורתם כדי לכסות על כלים שנשברו? האם מותר לא לשלם על שעות "סטנד ביי" בהן המלצר מחויב לשהות במקום העבודה? האם חובה לשלם על התלמדות, אם המלצר לא השלים במקום עבודתו ארבעה חודשים? חוק המלצרים שאמור היה לעלות לדיון בממשלה החודש, שנדחה בלא פחות מחצי שנה, הציף שוב את הבעיות בענף והשאלות העולות ממנו. לצד זאת, בקבוצות שונות של מלצרים פייסבוק עולות שאלות רבות בעניין חוקיות ההתנהלות של המעסיקים, ולכן הגיע הזמן לעשות סדר ולבדוק – מה חוקי, מה לא חוקי ומה נמצא בתחום האפרפר (הנוח בדרך כלל, בעיקר למעסיק).
לכל מי שרוצה להבין איך נראה ענף המסעדנות, תסתכלו על ההודעה הזו. קוראים לזה ג'ונגל. איכשהו, זה נראה למעסיקים הגיוני גם לה...
Posted by אלון-לי גרין on Tuesday, March 1, 2016
"אחת התופעות השכיחות בתחום המלצרות הוא נושא של קנסות, בצורות נרחבות ומגוונות", אומר אלון-לי גרין, פעיל בולט למען זכויות מלצרים ומיוזמי הצעת החוק, "ניתן לראות שיש קנסות שבאים לידי ביטוי בניכוי כסף מהמשכורת על ציוד בלאי, שבירה של כלים או על החזרת מנות שהסועדים לא היו מרוצים מהן".
אור אביהוא, מלצרית חיפאית, מחזקת את דבריו: "יש הרבה דברים יצירתיים", היא אומרת, "שמעתי למשל על שיטה שבה אם אם חוזרת מנה או אם משהו נשבר, המלצרים צוברים נקודות שחורות. מי שמגיע למכסה מסויימת של נקודות מחוייב להישאר בסוף המשמרת לעשות פוליש או לעזור ללא תשלום בניקיון כמעין עונש".
איילת מרגלית, עורכת דין המתמחה בדיני עבודה ומייעצת גם באתר פרקליטים, מסבירה חד משמעית כי קנסות על שבירת כלים אינם חוקיים. "לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר ישנם ניכויים ספציפיים המותרים וכלים שנשברו אינם נכללים בסעיף זה. על כן, לא ניתן לנכות מהמשכורת. לגבי תשלום על מנות שמוחזרות למטבח כי לא מצאו חן בעיני הסועדים? עד כמה שידוע לי גם זה לא חוקי".
התשלום לביטוח הלאומי הוא על חשבון המעסיק, לא על חשבונכם
עוד פרקטיקה הנהוגה במסעדות רבות היא הפרשה שעתית של השכר (המורכב מלכתחילה מטיפים) לצרכים שונים כמו תשלום מיסים ואפילו תשלום משכורת לעובדים אחרים. "המלצרים מקבלים את השכר מהטיפים, ובעצם מפרישים סכום מסויים למסעדה כל שעה. זהו כסף שהולך בדרך כלל לתשלום המיסים והביטוח הלאומי עבור המלצר אך לפעמים הכסף מממן משכורת של עובדים שאינם מתפרנסים מטיפים, כמו ראנרים (המקשרים בין המטבח למלצרים) או שוטפי כלים", אומר גרין ומוסיף: "כל מעסיק צריך לשלם מיסים, אבל למה שמלצר ישלם את מיסי המעביד? זו חוצפה שלא תאמן, וזה נהוג".
"יש מקומות שבהם או שעושים קופה משותפת לכל המסעדה או שכל אחד צריך להפריש משהו", מוסיף שגיא לטין שעובד כברמן בתל אביב כבר 7 שנים, "במקומות בהם יש ראנר נתקלתי הרבה פעמים בכך שהטיפים שהמלצרים מפרישים, מממנים עבורו את המשכורת".
לגבי הסוגייה הזו, התשובה מורכבת ואינה חד משמעית, מכיוון שאין דרך ממש לבדוק בתלוש של המלצר אם הכסף שהופרש לביטוח הלאומי מגיע מהמעסיק – כפי שקובע החוק, או שייך למלצר.
"תשלום דמי הביטוח הלאומי של עובדים שכירים מבוצע על ידי המעסיק, כאשר חלקו מנוכה מתוך השכר המשולם לעובד", אומרת עו"ד מרגלית, "מעסיקים חייבים לדווח למוסד לביטוח לאומי על העובדים המועסקים אצלם עם תחילת העבודה. עם זאת, לגבי שכר עובדי מטבח, אסור לשלם את שכרם מתוך הטיפים של שאר העובדים".
עוד נושא שחוזר על עצמו בתחום הוא הפרשה למעסיק אחוזים מהטיפים המתקבלים באשראי. "יש מסעדות שבהן אם יש טיפ באשראי המלצר יקבל רק 70 או 80 אחוז מהטיפ והמעסיק יקח 20-30 אחוז", אומר גרין, "הם טוענים שזה בגלל העמלות על הסליקה, למרות שהן עולות אחוזים בודדים". "כאילו עושים לך טובה שאת מקבלת טיפ באשראי", מאשרת אביהוא את ה"תירוץ" הידוע.
מסתבר שזהו עוד אחד מהנושאים המעט אפורים: "טיפ שמשולם ישירות מהלקוח לא מהווה שכר, טיפ שעובר דרך קופת המסעדה ונרשם, יכול להחשב כשכר", מסבירה עו"ד מרגלית, "בכל מקרה חובה למסור לעובד את מלוא סכומי הטיפים".
ומה באשר לנושא ההתלמדות?
"יש לא מעט מקומות שבהם ההתלמדויות מתבצעות כאילו הן טובה של המעסיק לעובד", אומר גרין, "המעסיק אומר: 'רק אם תשאר שלושה חודשים תקבל כסף בחודש הרביעי, ואז אתה עובד ללא שכר'. אם עזבת אחרי חודשיים נתת מתנה למעסיק, ואם אתה כן נשאר את שלושת החודשים אתה מקבל את השכר עם הלנה מטורפת. הלנת שכר היא לא חוקית, ויש חובה לשלם על התלמדויות".
עו"ד מרגלית מסכימה: "הזכות לקבל שכר הינה זכות קוגנטית, כלומר לא ניתן להתנות עליה", היא מסבירה, "קיום קבלת שכר נקבע בהתאם לתעריף שכר המינימום על פי חוק שכר המינימום".
לא קיבלתם תשלום על סטנד ביי? לא בטוח שהחוק בצד שלכם
נושא כאוב נוסף עליו מדווחים המלצרים הוא ההמתנה למשמרת ללא תשלום ושעות סטנד ביי ללא תשלום. "אפשר להגיע למשמרת ולחכות ארבע שעות ובסוף יכול להיות שבכלל לא תעבוד", אומר לטין, "יש משמרות סטנד ביי שבהן צריך להיות במרחק קריאה מהמקום, לא מקבלים עליהן כסף ולפעמים יכולים לומר לך 'תבוא' וכשאתה מגיע אומרים לך 'לא צריכים אותך בסוף'".
אביהוא מוסיפה: "אם את לא מוכנה להיות סטנד ביי אז סביר שזה יעלה לך במקום העבודה. כשאת בסטנד ביי את חייבת להיות זמינה לאורך כל המשמרת ולא מרוויחה כלום". על כך אומרת עו"ד מרגלית בקצרה "נכון להיום סוגייה זו טרם עוגנה בחקיקה".
מלצרים? עוד מספר נקודות חשובות שכדאי לדעת:
לא ניתן לפטר עובדים ללא שימוע –
על המעביד לערוך את השימוע לעובד לאחר שמסר לעובד הודעה מוקדמת על עריכת השימוע ותוך ציון עיקר טענות המעביד, הסיבות והנסיבות לפיטוריו. זאת על מנת לאפשר לעובד להתכונן לשימוע, להגן על עצמו מפני הטענות המועלות נגדו ובכך אולי למנוע את פיטוריו. כך שאם המעסיק פיטר אתכם ללא שימוע - או חמור מכך בהודעה טקסט או וואטסאפ – מדובר במהלך לא חוקי.
חובה על המעסיק לשלם לכם על נסיעות -
וזכותכם לדרוש את המגיע לכם לפי החוק. אם כי, מעסיקים רבים עוקפים את עניין התשלום על הנסיעות על ידי הוצאת תלוש פיקטיבי שבו כן מצויינות הנסיעות, למרות שבפועל גם הסכום הזה מגיע מהטיפים.
מארחת או מארח במסעדה? אתם לא חייבים לעמוד –
חשוב לדעת שבית עסק שלא מספק למארחת או למארח מקום ישיבה, מפר באופן בוטה את חוק הזכות לעבודה בישיבה, שנחקק בשנת 2007.
אז מה עושים אם זיהיתם הפרה של החוק על ידי המעסיק?
לדברי עו"ד מרגלית ניתן תלונה דרך ההסתדרות או לפנות ליעוץ משפטי אצל עורך דין המתמחה בדיני עבודה. ניתן גם לפנות בשאלות ל"קו לעובד" או לארגון "מלצרים עם כבוד". אם תגיעו למצב של תביעה בבית הדין לענייני עבודה ותוכיחו את טענותיכם, הפיצוי שייפסק ייקבע בהתאם לרכיבים רבים כמו שכר, ותק, שעות, תפקיד ועוד.