שכירים יקרים, יש לנו חדשות טובות וחדשות רעות בשבילכם. החדשות הטובות הן שחבר הכנסת אלי כהן, שר הכלכלה, מנסה לקדם יוזמה לסופי שבוע ארוכים, לפיה עובדים יקבלו עוד 4-6 ימי חופש נוספים בשנה שיחולו בימי ראשון. החדשות הרעות הן שעובדי ישראל עובדים הרבה יותר ימים בשנה מאשר חבריהם במדינות ה-oecd. עובדים בשוודיה, למשל, זכאים ל-25 ימי חופש בשנה, ואילו בישראל שכירים נופשים רק 12 ימים בלבד במהלך השנה. עד שניישר קו עם המדינות שמסביבנו, כדאי ללמוד איך כמה חברות שלקחו את היוזמה לידיים שלהם מניעות שינוי במקום העבודה.

בחברת איירון סורס לא מחכים ליישומו של החוק המתגבש, ובחצי השנה האחרונה היא נותנת לעובדים בחברה ימי חופש בחלק מימי ראשון. החברה מתפתחת בקצב מהיר בשנים האחרונות, מעסיקה כ-800 עובדים, כאשר רוב העובדים בישראל וחלק מהם במשרדי החברה ברחבי העולם. לדברי אבישי פריז, מנהל שיווק ופיתוח עסקי באיירון סורס "הרעיון הראשוני היה לתת לכל עובד לבחור מספר ימים כימי חופש רגילים, אבל בהמשך הגענו להבנה שאנחנו עובדים ביחד בחברה וכל עובד הוא משמעותי, לכן אם כל העובדים יצאו לחופש באותו היום המהלך יתרום יותר לחברה".

איך ההחלטה הזאת משפיעה על העובדים?

"העובדים מרוצים. הם יודעים שאנחנו רוצים אותם שמחים ואחרי סוף שבוע ארוך הם חוזרים עם כוחות לעבוד, ככה שהם שלא נשחקים לאט לאט. העובדים מרגישים שהם משמעותיים. אנחנו גם מאפשרים להם להביא בעלי חיים לעבודה והיינו בין הראשונים שיצאו בארץ עם הרעיון להעניק גם לאבות חופשת לידה".

בחברת טיילור ברנדס מתל אביב החליטו על יוזמה חדשה למתן סופי שבוע ארוכים ללא הגבלה שבהם העובדים יכולים לעבוד מהבית, וביטול חובת נוכחות העובדים במשרדי החברה. טיילור ברנדס מצטרפת לחברות הייטק נוספות שכבר יישמו את הנוהל בשנה האחרונה לסוף שבוע ארוך.

איירון סורס (צילום: ויקטור לוי)
העובדים איירון סורס. "אם כל העובדים יצאו לחופש באותו היום המהלך יתרום יותר לחברה" | צילום: ויקטור לוי

יהלי סער, מנכ"ל וממייסדי טיילור ברנדס: "הדרישה לסוף שבוע ארוך הגיעה מהשטח. בראיונות שנערכו עם עובדים חדשים כחלק מהדיון על תנאי העבודה. הם שמעו על כך מחבריהם בחברות אחרות בחו"ל ואנו נענים לה ברצון. אנחנו מניחים שמהר מאוד הנוהל יהפוך לחלק מתנאי העבודה בהייטק."

לדברי נדב שץ, מנכ"ל טיילור ברנדס, הסיבה למיזם החופשות נובעת מאינטרסים משותפים, גם של העובדים וגם של החברה: "אנחנו לא רוצים עובדים שקופים שמרגישים שלא רואים אותם במקום העבודה. אנחנו רוצים שיהיה להם זמן לאסוף את הילדים מהגן בצהריים, או לקבל אותם בבית ולבלות יותר זמן עם המשפחה. אנחנו סומכים עליהם שיגיעו להספק הנדרש גם במידה ויעבדו מהבית באותו יום".

ואיך אפשר לפקח על התפוקה של העובדים מהבית?

"אנחנו סומכים על העובדים שהם מספיק מסורים כדי להיות אחראים גם בבית. כדי לשמור על התקנות בחוק והקצאת ימי החופש להם זכאי העובד, תועבר לעובד האחריות לעדכן את החברה מתי וכמה ימי חופש הוא לוקח בהתאם לזכויותיו".

טיילור ברנדס (צילום: אביב ברגמן)
טיילור ברנדס. "אנחנו לא רוצים עובדים שקופים" | צילום: אביב ברגמן

סער מוסיף: "שיטת העבודה המסורתית, שבה עובדים נדרשים להיות במשרד בימים קבועים ובשעות קבועות, כבר לא רלוונטית היום. כולנו נבדקים לפי איכות התוצרים ואם עובדים בשעות גמישות ולוקחים סוף שבוע ארוך כדי להיות עם המשפחה, לבלות ולסדר עניינים, כולם יוצאים בסופו של דבר נשכרים. זו דרך לשמור על חיים מאוזנים בין העבודה והמשפחה בתחום שהוא תובעני".

בחברת ההייטק אפלייד מטיריאלס הפועלת בתחום השבבים, מעסיקה כ-1,300 עובדים בישראל ונמצאת בצמיחה מואצת בשנים האחרונות, מעניקים 22 ימי חופשה החל מהיום הראשון לעבודה. בנוסף לחופשה השנתית זכאי העובד לחופשות מיוחדות על חשבון החברה, למשל לרגל נישואין, הולדת בן או בת ונישואין של בן או בת וכו'.

בחברה יש גם מדיניות מקלה בנוגע לימי מחלה: עובד במשרה מלאה זכאי לצבירה של 18 ימי מחלה בשנה ועד למקסימום של 90 ימי מחלה, בכפוף לדין. עובד רשאי לנצל את מלוא ימי המחלה הצבורים לו גם לצורך מחלת ילד/ה, בת/ בן זוג או הורה. וכן עובד זכאי לקבל ימי מחלה לצורך ליווי בת הזוג לטיפולים או בדיקות בקשר להריון. התשלום עבור מחלה יהיה 100% מהשכר החל מיום המחלה הראשון.

"אין לנו פידבקים ישירים למדוד את מידת שביעות הרצון מנושא החופשות", מסבירה אביטל פומנרץ, מנהלת שכר והטבות באפלייד מטיריאלס, "אולם ציוני הסקרים הארגוניים שלנו גבוהים וגם סקרי הBDI-, סקרי שביעות רצון חיצוניים. אני מניחה שזאת בשל שביעות הרצון של העובדים מהמערך הכולל של התגמולים ובכלל זאת ממדיניות החופשות וההיעדרויות".

איך העובדים מגיבים למדיניות ימי החופש?

"הם מעריכים זאת מאוד ולא עושים בחופש שלהם שימוש ציני או ניצול לרעה".

אפלייד מטיריאלס  (צילום: רון אוריאל)
אפלייד מטיריאלס. "העובדים מעריכים את מדיניות ימי החופש" | צילום: רון אוריאל

לא רק חברות ההיי-טק מתהדרות בתנאים נוחים לעובדים. ביטוח ישיר למשל היא חברה וותיקה בנוף העסקי בישראל, השומרת לאורך השנים על קו חברתי. החברה נבחרה לפני שנתיים על-ידי קרן מעגלים כ"מעסיק החברתי בישראל", ומדורגת מדי שנה בעשירייה השנייה בדירוג 100 מקומות העבודה הטובים בישראל: בשנה שעברה דורגה במקום ה-13, גבוה יותר מחברות כמו פייסבוק, יבמ, אפל, בנק דיסקונט ועוד רבות אחרות.

החברה מדורגת במקום גבוה בהרבה מחברות הביטוח האחרות (הבאה בתור היא הכשרה ביטוח, המדורגת במקום ה-35), במקום השלישי מבין החברות הפיננסיות (קודמים לה רק בנק הפועלים ובנק לאומי), ולפני כל חברות המוקדים האחרות (פרטנר לדוגמא מדורגת במקום ה-30). אין ספק שמדובר בנתון מדהים עבור כל חברה פיננסית, על אחת כמה וכמה כשמדובר בחברת ביטוח.

ומה קורה בתחום העסקת העובדים? "שימור ופיתוח של העובדים תורם לחברה ומצמיח עתודות חדשות של ניהול, לכן אנו מאמינים כי מגיע לעובדים שלנו שיראו אותם גם כבני אדם, גם כבעלי משפחה", מסבירה דפנה קליינר, סמנכ"ל משאבי אנוש בביטוח ישיר, את הרציונאל מאחורי האג'נדה של החברה, "בביטוח ישיר יש עובדים בכל הגילאים, מחבר'ה צעירים שעובדים במשמרות ועד לוותיקים יותר. ואנחנו מעוניינים לפתח דורות של עובדים ומנהלים בעתיד".

בפועל זה אומר שבביטוח ישיר מובילים מדיניות שבמרכזה קיצור יום עבודה ל-8 שעות להורים לילדים מתחת לגיל 12. מדובר ב-120 שעות עבודה פחות בשנה לעובד, שזה שווה ערך להעלאה של 7% בשכר בשנה. גם בביטוח ישיר, כמו בחברות נוספות, מאמינים במשרת הורה ולא בהכרח במשרת אם. זאת על מנת לאפשר גם לאבות לבלות זמן עם המשפחות שלהם במהלך היום. בהתאם לכך, בביטוח ישיר הורים לילדים עד גיל 12 מקבלים עוד שני ימי חופש בשנה.

מה עוד? קיצור יום עבודה לאמהות אחרי לידה לתקופת זמן מעבר לקבוע בחוק; ימי חופשה נוספים בתשלום מלא לעובדים העוברים טיפולי פוריות מעבר לקבוע בחוק, סטודנטים נהנים מיום חופש לפני וביום מבחן ואינם מחויבים להגיע למשמרות במועדים אלה. והדובדבן שבקצפת - יום חופש ביום ההולדת.

ואיך התגובות של העובדים? קליינר מספרת כי "רואים עלייה בתפוקה של העובדים. אנחנו בודקים באמצעות משוב וסקרים חיצוניים ופנימיים וכן סקרי BDI שבודקים שביעות רצון. העובדים מרגישים שהם שכירים בחברה שמבינה את הצרכים שלהם. ולכן התגובות הן חיוביות וטובות. כשאתה ממקם את העובד במרכז ואתה נותן לו משמעות, העובד מרגיש שאכפתיים כלפיו ומפתחים אותו. כולנו רוצים שיראו אותנו ושיהיה לנו ערך, רוצים להיות בעלי משמעות בסביבה שלנו".