בתקופה האחרונה כולנו התרגלנו להתעדכן מדי יום בנתונים על חולים, מחלימים ונפטרים ממגפת הקורונה, ולנסות להבין גרפים וטבלאות המציגים את תמונת המצב. מי שעומדים מאחורי הנתונים והניתוחי הם מנתחי ביג דאטה שיודעים להפיק תובנות מנתונים רפואיים, ומסתבר שהביקוש לכאלה בכל קופת חולים, בתי החולים, מכוני מחקר, חברות פארמה וסטארט-אפים רפואיים רק הולך וגובר. אבל מה זה בכלל אומר?
"ביג דאטה, ובעברית נתוני עתק, הם נתונים המאופיינים בגודל עצום, העשוי להיות מופק במהירות גדולה ומאופיין בגיוון רחב מאוד. ניתוח ביג דאטה דורש חשיבה מעבר לניתוח נתונים סטנדרטי, בגלל הכמות העצומה, הגיוון והמהירות הגדולה בה הנתונים מופקים, ניתוח שמצריך יצירת כלים וסביבות טכנולוגיות ייחודיות להתמודדות עם אתגר זה" אומר ד"ר רפאל ברכאן, ראש רשות למחקר, חדשנות ובינלאומיות ב-HIT והוגה התכנית לתואר ראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה.
הוא מוסיף כי "ביג דאטה מאפשר הסקת מסקנות מעמיקה על אוכלוסיות גדולות. על ידי ניתוח של מידע רב במהירות גבוהה ניתן לאפיין התנהגויות של אוכלוסיות שונות בזמן אמת. זה נכון שתובנות אפשר להפיק גם על ידי סקרים וסטטיסטיקות, אך ההבדל המרכזי בין השניים טמון בעובדה שבהינתן הכלים והידע - בניתוח ביג דאטה ניתן יהיה להפיק בזמן מינימלי מסקנות על אוכלוסייה גדולה, גם מבלי להשקיע זמן רב בעיבוד מקדים (כדוגמת סקרים, שאלונים) או בחלוקת המידע לחלקים, וכך נחסך זמן יקר. כמו כן, בגלל הזרימה התמידית של נתונים חדשים, מתאפשרת הסקת מסקנות בזמן אמת ותוך כדי תנועה, וכך ניתן לנהל סיכונים ולקבל החלטות באופן המיטבי."
הביקוש גדול מההיצע, והדרישה רק תגדל
בארץ, עובדים כיום כ-500 מנתחי ביג דאטה רפואי, ונדרשים עוד רבים בין השאר גם לחברות ביומד, אינפומד, קרנות הון סיכון בתחום הרפואה/הבריאות הדיגיטלית וסטארטאפים רפואיים בתחום. והעולם כולו במצב דומה כאשר, לפי הרווארד ביזנס ריוויו (HBR) נדרשים עוד 80% מספר מדעני הנתונים שכבר קיימים היום, כלומר יש צורך במספר כמעט כפול של בעלי מקצוע.
ד"ר ברכאן מסביר כי הצורך בכוח האדם הזה בעולמות הדיגיטל, לרבות ברפואה, היה קיים עוד לפני פרוץ המגפה, אך הקורונה האיצה אותו. "הקורונה שיחררה חסמים רבים שהיו בקופות החולים ובבתי החולים – כעת הם מבינים שאין ברירה וחייבים מנתחי ביג דאטה רפואיים. עולם הרפואה הולך ונכנס יותר ויותר לכיוון של אבחון/מעקב/טיפול מוכווני נתונים, מה שאומר שכל מי שירצה להיות שחקן משמעותי בזירה הרפואית, יצטרך להעסיק כוח אדם שיהיה אמון על ניתוח וניהול של הדאטה של הארגון, ולכן הדרישה הזו רק תלך ותגבר."
אז הביקוש ימשך גם לאחר שמשבר הקורונה יחלוף?
"לחלוטין. אנחנו בעיצומה של מהפכה בעולם הרפואה, מהפכה של התמזגות הטכנולוגיה עם הרפואה ומדעי החיים. השימוש של טכנולוגיה ברפואה כמובן שאינו חדש, אך קצב ההתקדמות שמאפיין את עשרות השנים האחרונות הוא חסר תקדים. כל הזמן אנו נחשפים לפיתוחים נוספים ומתקדמים יותר והמשמעות היא שיש תמיד נתונים חדשים, ולכן החשיבות בכוח אדם 'שיעשה סדר' באותם נתונים ויטייב אותם."
מה התפקיד דורש ומה הלימודים או ההכשרה הנדרשים כדי לבצע אותו?
"כדי לנתח ביג דאטה רפואי ומידע רפואי בכלל נדרש להבין את עולם הרפואה והביו-רפואה מחד ולרכוש ידע יישומי במדעי הנתונים. כיום, רוב מנתחי הנתונים הרפואיים והביו רפואיים מגיעים לאחר לימודים ועיסוק במדעי המחשב, בסטטיסטיקה, במתמטיקה שימושית ואף הנדסה לסוגיה. לרוב יידרשו מהם שנה, אם לא יותר, עד לצבירה מספיקה של ידע בעולם הרפואה, שתאפשר להם "לספק את הסחורה" ולהתחיל לייצר תפוקות בפועל," אומר ד"ר ברכאן, "השנה, תיפתח אצלנו לראשונה בישראל תכנית לתואר ראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה – תואר אקדמי יישומי, באישור המל"ג, המכשיר בדיוק את כוח האדם הספציפי הנדרש למשימות הנ"ל, תואר אשר ממנו אף ניתן להמשיך ללימודי ד"ר לרפואה' תוך רכישת מטען ידע דיגיטלי-טכנולוגי בסביבות ביו-רפואיות."
נכון לאפריל 2020, על פי נתוני מחברת ההשמה אתוסיה, המתעסקת בכוח אדם וניתוח שכר במגזרים שונים שכר התחלתי של מנתח ביג דאטה יהיה סביב 10-12 אלף שקלים לחודש, ועם השנים והותק יכול להגיע השכר החודשי ל-2 ואף 30 אלף שקלים.
ד"ר ברכאן מציין כי מנתחי ביג דאטה נדרשים בעולמות הרפואה הדיגיטלית - בתי חולים, קופות חולים, חברות תרופות, חברות ביטוח, חברות טכנולוגיה וסטרטאפים; ומדגיש כי בשל העובדה שהביקוש עולה על ההיצע, חברות רבות יעסיקו גם בוגרי תואר ללא ניסיון.