"אומרים שהמקצוע חוקר פרטי שייך לגברים, אבל הנה אנחנו משרד שכולו נשים חוקרות פרטיות ובוועד המנהל של לשכת החוקרים הפרטיים, בו אני חברה בכירה, יש 3 נשים מתוך 9 חברים", אומרת נתי להב, חוקרת פרטית מזה 30 שנה, בעלת משרד החקירות להב טנא חקירות והכוח הנשי מאחורי סדרות תחקירים כמו "אבודים" של צופית גרנט, ו"המתחזים" של חיים אתגר. בפועל, חוקרות פרטיות מהוות כ-25 אחוז מכלל החוקרים. "אחד החסמים הוא ריבוי של חקירות בתחום של מעקבים ועבודה בשטח".
בגלל שמדובר בשעות עבודה לא "סטנדרטיות"?
"חוקרת פרטית צריכה להיות מוכנה לזה ששעות העבודה שלה לא יהיו כמו של נשים אימהות בתפקידי משרת אם. יש היום מספיק גברים שמגדלים את הילדים. אנחנו במשרד עובדות מהבוקר עד הלילה לפתור תעלומות. יש נשים בתפקידי מעקב, שמצריך תצפית משעה מוקדמת בבוקר, מדובר בתפקיד קשה ומחייב שדורש ריכוז גבוה ואומץ לב ולא כל אחד יכול לעשות את זה. מצד שני אצלי במשרד החוקרות מנהלות מעקבים, מפעילות סוכנים ורואות את התמונה הכוללת. יש כאן תשוקה עצומה של נשים שמתעסקות במקרי תעלומה, אפשר לומר ששברנו את תקרת הזכוכית".
"תמיד הסתכלו עלי מוזר"
לתחום החקירות הפרטיות הגיעה להב לגמרי במקרה כבר בשנות ה-90. "החלפתי באופן זמני מזכירה במשרד לחקירות, אחד מהחוקרים הפרטיים, פנה אליי וביקש ממני להוציא מידע מאיש עסקים, הוא הבין שדמות נשית יכולה להתאים לתפקיד. יצאתי לפגישה עם מכשירי הקלטה סמויים והחוקרים במשרד לא האמינו לכמות המידע שהוצאתי ממנו. לא ידעתי שיש לי כזה כישרון".
נתי הגיעה לשלושה חודשים אך נשארה במשרד שלוש שנים, משם עברה למשרד נוסף שבו שימשה חוקרת פרטית כ-5 שנים, ורק אז פתחה משרד חקירות עצמאי שבו עובדות 8 חוקרות פרטיות ועוד כ-30 אנשי צוות, עוקבים וסוכנים . "תמיד הסתכלו עליי בצורה מוזרה בגלל שהייתי חוקרת. גם במשרד השני שבו עבדתי, לשם הגעתי עם הרבה ידע ונסיון מוכח, הקמתי מחלקה ולכאורה המעמד שלי התחזק אך עדיין הייתי די בודדה במערכה. שוב ושוב נדרשתי להוכיח את עצמי".
יש יתרון לנשים בתחום החקירות?
"לעיתים אנחנו פוגשות אנשים בשבר הגדול של חייהם, כמו במקרים של גירושים, חשדות, בגידות - זה אולי השבר הגדול ביותר שלהם, החיים בחוסר וודאות וחשדות יכולים להטריף את הדעת. ראיתי לא מעט גברים בוכים כאן. אנחנו מכילות, עוטפות, נותנת עצות, תמיד מקשרות עם הגורמים הכי טובים, כמו פסיכולוגים, כי אי אפשר לעבור את התקופה הזו לבד. אנחנו רואות בעבודה שלנו שליחות שבה אנו עוזרות לאחרים ברגעי משבר קשים" אומרת להב. "בנוסף, יש לנו אינטואיציה טובה וחשיבה מחוץ לקופסה שאני לא רואה אותה במקומות אחרים. לי אישית יש יכולת לנהל חקירה גדולה, לחבר את הקצוות, לראות את המפה ולקבל החלטות במצבי לחץ מתוך חשיבה שונה ויוצאת דופן. יש לנו יכולות איתור יוצאות מהכלל. אני אדע לחבר לנוכלת או מתחזה חוקרת פרטית שתדע להתקרב אליה בסמוי כדי להקליט, לדובב ולצלם את ההתחזויות והנוכלויות של אותו אובייקט. אני מפעילה הרבה מאוד אינטואיציה ואני בטוחה שיש יתרון לאינטואיציה הנשית בתפקיד, לצד זה אני תמיד אבדוק מכיוונים אחרים".
שנייה מלהיתפס
באחד המקרים שחקרה, יבואן רשמי של מכשיר קוסמטיקה שנמכר לקוסמטיקאיות באלפי שקלים ליחידה פנה ללהב טנא בטענה שיש לו מתחרה המזייף את המכשיר בחו"ל ומוכר אותו בעלות נמוכה. מעבר לנושא הפלילי, הזיוף גורם נזק כספי עצום ליבואן הרשמי. "כדי להוכיח את הזיוף, חוקרת פרטית התחזתה לקוסמטיקאית וחקרה היטב את כל העולם של המכשיר והקוסמטיקה בטרם נכנסה למשרדי הזייפן. היא צילמה בסמוי, ביקשה חשבונית לרשום את השם של המכשיר, ובדקה מספרים סידוריים. באיזשהו שלב החלו לחשוד בה, והאנשים הללו היו מאוד מאיימים, היא יצאה רועדת משם, הבנו שהיא הייתה שניייה מלהיתפס".
חלק מהחקירות שמשרד להב טנא מטפל בהן הן חקירות מורכבות וסבוכות, שלא היו מביישות את האינטרפול והמוסד. במסגרת אחת החקירות, שעדיין מתנהלת, פנתה חברת ביטוח זרה למשרד על מנת שיסייעו לה בחקירה של נוכל ישראלי המסתתר בזהויות בדויות באמצעות דרכונים מזוייפים, ונע בין ישראל לאירופה. "מדובר באדם שהצליח לחמוק בעשור האחרון ממצוד נרחב אחריו ומזרועות האף.בי.איי, ועל אף שהורשע גם באירופה בשוד גדול הוא לא נתפס. "נדרשות כאן יכולות גבוהות של שילוב אינטואיציה וניהול חקירה סמויה בכיסוי. כדי לעבוד תחת כיסוי צריך אומץ לב, בנייה של דמות והצגה שלה לאורך כל החקירה. הצלחנו לאתר מקורבים של אותו שודד. חלק מהעבודה נעשתה על ידי סייענים וסוכנים באירופה שהצליחו לאתר מיקומים מדוייקים ופרטים על כלי רכב ונכסים של אותו שודד שקרובי המשפחה שלו עושים בהם שימוש. אחת מהחוקרות הפרטיות הצליחה להתחבר לבת שלו שחיה בארה"ב, דרך העיסוק שלה, ויצרה קשר קרוב איתה במשך מספר חודשים. דרכה אספנו פרטים עליו". חקירה זו, ואחרות מסוגה שבה נדרשת היכולת להפעיל כמה שיטות חקירה ולפקח מלמעלה, מדירה שינה מעיניה של נתי, שמבלה לילות שלמים במעקב אחרי מה שקורה בארה"ב. "צריך לפקח על כל דבר שקורה ולהסיק מסקנות בזמן אמת. לפעמים אני נאלצת לקחת החלטות בארבע בבוקר אם ממשיכים מעקב סמוי אחרי הידועה שלו בציבור או שעוברים לבת שלו".
"על אף הסגר, היו המון בגידות"
בתקופת הקורונה אמנם נגזר עלינו לשבת בבית, לבלות זמן רב על המשפחה הגרעינית, אך היו כאלה שמצאו דרך להימלט ולהיפגש עם המאהב או המאהבת. על כך מעידים המקרים הרבים של בגידות שהגיעו לאחרונה למשרדה של נתי. "כשאנשים ישבו בסיר לחץ, הם מצאו דרכים מיוחדות להשתחרר ולצאת לבגוד, הם השתמשו בתירוצים כמו התנדבויות כדי להמציא אישורי תנועה, או שירדו לטיולים בני כמה שעות עם הכלב שלהם, שליווה אותם עד לבית המאהבת, באופן קבוע, הסתבר שגם הצימרים לא ממש הפסיקו לעבוד".
אחד המקרים המעניינים שהגיעו לפתח משרדה בתקופת הקורונה, הגיע דווקא מהמגזר החרדי. זוג אמיד ביקש לעקוב אחרי הכלה שלהם, שגירשה את בנם מהבית בטענה שאין ביכולתה להתמודד איתו. המשפחה שמוכרת בעיר בני ברק, מימנה את אורח החיים הפזרני של הבן והכלה: מנקה פעמיים בשבוע, ג'יפ יקר, ושעות ארוכות של בייביסיטר כאשר הכלה אינה עובדת. "הם הגיעו לאחר שהתגנבו לאזניהם שמועות על כך ש"משהו לא תקין" עם הכלה, ושייתכן כי נראתה עם גבר בציבור. אך הם היו תמימים ורצו להאמין שהכול כשורה איתה, הם אמרו שהיא אימא טובה אך היה להם מוזר שלא הביאה את הילדים למסגרות לאחרונה, והם ביקשו להפיג את החשדות", מספרת נתי, "הפעלנו שני עוקבים אחריה בתחפושת חרדית. במעקב ראינו שהכלה יוצאת בבוקר לסידורים וקניות לבושה כחרדית כהלכה, אך שמנו לב שהיא כל היום משוחחת בטלפון. בשעת ערב העוקבים שכמעט פספסו אותה, הבחינו בה יוצאת מהבית ללא מטפחת על ראשה, שערה היה פזור, והיא לבשה חצאית מיני קצרצרה, גופייה וכפכפים. היא נכנסה לג'יפ ונסעה לרמת גן, שם היא נכנסה לבניין ונשארה שם עד שש בבוקר. העוקבים ראו שבשעה שש היא ירדה, מתנדנדת כולה משיכרות ומלווה בגבר שאינו דתי. הפרידה ביניהם הייתה ארוכה, ולוותה בחיבוקים ונשיקות. כשפרשתי בפני ההורים את האמת על הכלה שלהם, היה להם קשה לעכל את הדברים, ליוויתי אותם, תמכתי בהם, וחיברתי אותם לאנשי מקצוע שיוכלו לעזור להם בהמשך".
תקופת הקורונה פגעה בפעילות המשרד?
"נפגענו קשות בתקופת הסגר, והייתה הקפאה של הפעילות. הייתה תקופה שלא עבדנו בכלל, נפגעתי כלכלית. כחברת הוועד המנהל הצטרפנו למאבק של ארגוני העצמאים ולהפגנות. העבודה שלי נעשית גם מול ארה"ב ואירופה, שם אני מפעילה סוכנים ואנשי קשר. בתקופה הזו נוצר קושי גדול שעדיין נמשך - תהליכים של חקירות ואיסוף מידע הפכו להיות איטיים, אבל הצלחתי להמציא את עצמי מחדש ולהגיע למידע בדרכים אחרות. החוקרים הפרטיים חולשים על כל התחומים: חברות הביטוח, בתי המשפט, החשש שלי היה שאם יסגרו אותנו, נקבל מכה שלא נתאושש ממנה, ותהיה תגובת שרשרת. הבנקים וחברות גדולות וציבוריות סומכים עלינו שנביא ראיות לבתי משפט, או ראיות לפני ביצוע עסקאות, אנחנו חיוניים וחשובים למשק".