עם קרוב למיליון מובטלים וענפים שלמים בשוק העבודה שנעלמו ולא ברור מתי יחזרו, אנחנו נמצאים בעיצומו של אחד המשברים התעסוקתיים הגדולים ביותר אי פעם. עשרות אלפי אנשים בני כל הגילאים, שהיו בעיצומו של מסלול קריירה ברור ומוגדר, מרגישים כי הקרקע נשמטת תחת רגליהם וכי עליהם להמציא עצמם מחדש - וכל זאת תחת עננת חרדה כלכלית-בריאותית-קיומית שמסרבת להתפוגג. 

הצורך הדוחק למצוא פרנסה מוביל רבים לעבודות זמינות, שלא בהכרח ממצות את כישוריהם ואת יכולת ההשתכרות שלהם. אמנים ועובדי תעשיית התרבות שהחלו לעבוד בחברות שליחויות או בניקיונות, יזמים ובעלי עסקים עצמאים שעובדים כעת בליקוט מצרכים ברשתות מזון - כל אלה ועוד רבים אחרים הם חלק ממגמה כללית של תת-תעסוקה - מצב שבו אנשים שהוכשרו לעבודה מסוימת מועסקים בעבודות שדורשות כשירות נמוכה יותר. אמנם, יש מי שמצליחים להכיל את המצב ולעבור את השינוי תוך שמירה על גישה חיובית, אך פעמים רבות מדובר בגורם סיכון משמעותי לתחושות של תסכול, בושה, כעס, מתח - ואפילו דיכאון תעסוקתי שעלול להחמיר ולהפוך לסכנה של ממש.

האם יש מה לעשות כדי לשפר את המצב? למרבה הצער אין פתרונות קסם, וייקח עוד זמן רב עד שהמציאות התעסוקתית הכאוטית הנוכחית תהפוך לזיכרון (טראומטי) מהעבר. אבל דווקא בגלל כל אלה, חשוב לזכור שגם אם אין לנו איך לשנות את המציאות - אנחנו עדיין יכולים להשפיע על האופן שבו אנו תופסים אותה ועל הפעולות שאנחנו עושים כדי להתמודד עמה. מול המציאות התעסוקתית שנוצרה, אחת הדרכים המרכזיות לעשות את זה היא להתחיל לחשוב בנפרד על שני מושגים, שלא פעם אנו טועים לחשוב שאחד הם - עבודה וקריירה.

"עבודה היא הדברים שאנחנו עושים ביומיום - פעולות, מעשים", מסבירה אורלי צדוק, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה. "בעבודה אנחנו נדרשים להביא ערך, והדגש הוא התוצר, שעליו אנחנו מתוגמלים ונמדדים. העבודה היא אירוע יצרני שקורה בהווה, כאן ועכשיו. לעומתה, קריירה - מונח שמקורו במילה הלטינית ל-"כרכרת מסע" - נמצאת בתנועה, הדגש הוא על העתיד, תוך התייחסות לערכים כגון מימוש עצמי, והגשמה. אם לקצר: עבודה אתה עושה, קריירה אתה מתכנן"

ואיך כל זה קשור למשבר התעסוקה הנוכחי? "בדרך כלל, שני המונחים מתקיימים ביחד בלי סתירה", אומרת צדוק. "אבל כעת נוצר שבר. התחושה היא, שכרגע הסיטואציה חסומה - וקל מאוד להתייאש. אנשים רבים מוצאים עצמם חוזרים אחורה לעבודות פשוטות שעשו לפני שנים כדי להתפרנס, וכתוצאה מכך חשים שעליהם לשכוח מהקריירה עכשיו. במצב כזה, אפשר להיות באבל, בקושי, בצמצום - או שאפשר לחשוב על דרכים יצירתיות להישאר מחוברים למסלול שנקטע".

אורלי צדוק
אורלי צדוק | צילום: גל צדוק

האתגר הוא אם כך, להצליח לנהל עבודה ללא קריירה וקריירה ללא עבודה. איך עושים את זה? ניסחנו בשבילכם רשימת דגשים שנועדו לעזור, הן במישור העבודה והן במישור הקריירה, תוך שמירה על תחושת הרווחה הנפשית.

במישור העבודה:

  • גמישות: חשוב לבדוק מה ההזדמנויות שקיימות כעת - ואז להשתדל למצוא עבודות שבכל זאת מכילות רכיבים מועדפים. כך, למשל, אדם שקשה לו לשבת שעות ארוכות במקום אחד ועבד עד כה כסוכן שטח בתחום המכירות, יכול לבחור כעת בעבודה זמנית בתחום השליחויות, שעדיין תאפשר לו את התנועה שלה הוא זקוק. בנוסף, מומלץ לשמור על גמישות גם מול מבנה העבודה הרצוי, ולהתאימו לצרכים החדשים שנוצרו.
  • מתן משמעות: ברגע שאנחנו רואים את העבודה, גם הזמנית, כבחירה שלנו, שמשרתת צרכים שניסחנו לעצמנו, כל החוויה יכולה להשתפר. במקום לחשוב על הירידה במעמד, מומלץ דווקא לפתח חשיבה חיובית על הסיטואציה - למשל, להתגאות ביכולת לפרנס את המשפחה בתקופה קשה, ואולי אפילו ליהנות מחלקים בעבודה הנוכחית. 

במישור הקריירה:

  • ניהול עצמי: בסופו של דבר שוק העבודה יתעורר - וכדאי להיות מוכנים. כל נושא המיומנויות הרכות (soft skills) קיבל עכשיו תנופה: צריך ללמוד איך להשתתף בישיבה בזום, לדווח על תוצאות ולשמור על קשרים חברתיים בעבודה גם מרחוק. ניהול זמן וניהול מידע הן מיומנויות חשובות נוספות, שצפויות להיות נדרשות גם בשוק העבודה של אחרי המשבר.
  • למידה ויצירתיות: חשוב ללמוד, להתפתח, להישאר רלוונטיים, לא רק כי זה ישרת אותנו בעתיד - אלא כי כבר בהווה זה יכול לתת הרבה כוחות. מורים שצריכים ללמוד להעביר שיעורים אונליין, רואי חשבון שצריכים להתעדכן חדשות לבקרים בהנחיות האוצר - אנו עדים כעת ל"למידת טורבו" כמעט בכל תחומי העיסוק. כמעט כולנו צריכים ללמוד איך להתאים עצמנו למצב החדש, וקורסים רבים שמוצעים כעת - לעתים קרובות בחינם - יכולים לסייע במשימה זו. 
    יעל הכהן
    יעל הכהן | צילום: גיל חיון

במישור הרגשי:

  • חמלה עצמית: הלחץ, החרדה, מצב הרוח הירוד - כל אלה הם תגובות טבעיות למשבר הנוכחי. חשוב להבין את זה, "לחבק" את התחושות הללו ולקבל את הסיטואציה כפי שהיא. אף אחד אינו אשם במשבר שנוצר, כולנו באותה סירה, והקושי שאנחנו חווים כעת משותף לרבים. חשוב מאוד לחלוק את הקושי עם עוד אנשים - לתמוך ולהיתמך - ולא להישאר עמו לבד. אם עדיין חשים קושי ומצוקה, מומלץ לפנות לסיוע מקצועי.
  • שימור אנרגיות חיוביות:  תחושת הדכדוך אמנם טבעית - אבל זה שאנחנו מקבלים אותה לא אומר שעלינו להיכנע לה. המפתח הוא ליצור מערכת תמיכה אישית - פעולות מסויימות שיסייעו לנו בשיפור ההרגשה. עבור כל אחד מדובר בפעולות אחרות - זה יכול להיות לעבוד בגינה, להיפגש עם חברים, לקרוא, לראות סרט טוב - אבל הכוונה היא להשקיע בצורה מכוונת במה שגורם לנו להרגיש יותר טוב. חשוב לזכור שכמו שיש מעגלים שליליים - יש גם מעגלים חיוביים, וככל שעושים יותר דברים חיוביים מרגישים טוב יותר. 
הכותבת היא יעל הכהן פסיכולוגית תעסוקתית מומחית