חוסן משמעו שכאשר הפרט חווה קושי גדול או משבר הוא מסוגל להתאושש ואף לצמוח מכך - מדובר על הסתגלות חיובית לתנאים שליליים. הגעת הקורונה בהחלט יכולה להיחשב כסוג של משבר העומד לפתחו של כל אחד. אחד הכלים ליצירת חוסן הוא הערכה פרו-אקטיבית של הסיכונים ושל המשאבים האישיים שיש לנו להתמודדות. תפיסה חיובית של המצב ומסגורו כאתגר שתצמח ממנו טובה יכולים לסייע לנו לצמוח מתוך הקושי. כיצד עובדים יכולים למסגר את הסיטואציה שנכפתה עליהם (לעבוד מהבית, לקחת חל"ת ועוד)  באופן חיובי יותר? להלן מספר דוגמות:

יציאה מאיזור הנוחות- עובדים שחששו משימוש בטכנולוגיות מידע, יאלצו ללמוד מיומנויות הקשורות בהפעלתן. יתכן שיופתעו לגלות שהשד לא נורא כל כך ואף יאמצו אותן בהמשך גם שכבר לא יהיו חייבים. עצם הלמידה של משהו חדש "מורידה את החלודה" ומרעננת את המחשבה. באותו אופן, מנהלים שרגילים לנהל את העובדים באופן ריכוזי במתחם סמוך פיזית (אותו משרד), יצטרכו להשיג יעדים מעובדים רחוקים, ללא יכולת פיקוח הדוק עליהם, תוך שהם נדרשים לתת אמון ולהעצים עובדיהם יותר מאשר עשו בעבר.

הזדמנות להוכיח כישורים- ישנם עובדים שהם פחות כריזמטים, פחות מתחברים חברתית או מקובלים. הללו יקבלו הזדמנות להתבטא במדיה שנוחה להם ולהתבלט בחוזקותיהם. באותו אופן, עובדים צעירים שנולדו לתוך האינטרנט ושולטים בטכנולוגיה טוב ממבוגרים (בהכללה), יוכלו לסייע ולתת תמיכה לעובדים מבוגרים ואולי אף בכירים מהם. עובד בעל הומור משובח, יכול להרים את המורל בקבוצת הוואטסאפ המשרדית ועוד. כמו כן, זו הזדמנות גדולה למנהלים להראות מנהיגות תוך שימוש במיומנויות האנושיות שלהם- להראות אכפתיות ואמפטיה, להיות קשובים לקשיים ולחששות, להוות דוגמא אישית להתנהלות זהירה לצד אופטימיות ויצירתיות בפתרונות לנוכח המצב. זו הזדמנות להכיר מקרוב כל עובד ואת צרכיו היחודיים (בהריון, חרדתי, במצב כלכלי קשה, עם ילדים קטנים בבית וכו'), לבצע שיחות טלפוניות, לעודד תקשורת בין העמיתים לתמיכה רגשית ובאופן כללי להבין שבמקביל לתמיכה הקשורה בהשגת משימות, יש לתחזק רגשית את העובדים.

עבודה ללא הפרעות- עובדים בחללי עבודה משותפים אשר פעמים רבות מתלוננים על הפרעות חוזרות ונישנות לעבודה מצד עמיתים; או אחרים הנקראים לישיבות תכופות ובלתי נגמרות שלא תמיד רלוונטיות להם - יוכלו לעבוד מהבית תוך הפחתת הפרעות (בתנאי שאין גורם אחר שמפריע לריכוז בבית).

חישוב מסלול מחדש- עובדים בתעשיות שנפגעות קשות מהקורונה כגון: תעופה, תרבות, תיירות, כנסים ואירועים, וספורט, מוצאים עצמם פתאום עם זמן פנוי. משאב הזמן הוא יקר מאוד ובדרך כלל אין לנו מספיק ממנו. "כפיית" זמן פנוי תאפשר לחשוב על תכניות לעתיד, חלומות שיש לנו, אפשרויות תעסוקה חדשות ואפילו סדר בניירת ישנה שאף פעם אין זמן לעשות. כמובן אל להקל ראש, המצב מצריך תכנון כלכלי טוב יותר ומחשבה מושכלת על התנהלותנו למול מחויבויותינו.

ד
ד"ר עדנה רבנו | צילום: עמיחי רבנו

להיות בבידוד אך לא בבדידות- זה הזמן להתקשר לחדש קשר עם חברים ותיקים, להציע תמיכה לשכנים מבוגרים, להצטוות להתנדבות בשכונה להשארת סלי מצרכים מחוץ לדירתם של בעלי מוגבלות, לעודד את האחים הגדולים לקחת אחריות על הצעירים בבית ולעזור יותר במטלות לצד זמן משפחתי יחד (מסיבת סרטים, משחקי קופסא, ארוחות משותפות ועוד). להיות הורים נוכחים באמת ולא רק בשלט רחוק.

הקורונה מזכירה לנו שלא לעולם חוסן, יש זמני פגיעות, אבל בהחלט גם יש סיכוי טוב שנצמח מהמשבר.  בתקווה ש"מעז יצא מתוק" ובברכת בריאות איתנה לכולנו.

הכותבת היא ד"ר עדנה רבנו- מרצה בכירה בבית הספר למדעי ההתנהגות באקדמית נתניה