לעבודה מהבית יתרונות ברורים, העובדים שומרים על מקום עבודתם, ארגונים ממשיכים לתפקד ולספק שירות ללקוחותיהם, ישנו חיסכון בזמן נסיעה, ועוד. האמצעים הטכנולוגיים כגון מחשבים וטלפונים חכמים, מאפשרים לעשות זאת ביעילות רבה יותר. מנגד, עובדים העובדים מהבית עשויים להרגיש שהם מבודדים, שהעבודה "זולגת" לחיים הפרטיים ושהעבודה מפריעה יותר לתחום המשפחתי.
חיסרון זה עשוי לבלוט עוד יותר במצב הנוכחי בו בשל סגר או סגירת מסגרות החינוך, כל בני המשפחה נמצאים בבית בכל שעות היום וכאשר ישנם ילדים צעירים הזקוקים להשגחה ותשומת לב אינטנסיבית. מתחים ולחצים מאין אלה עשויים לגרום למתח, עצבנות, עייפות, דכאון, ואפתיה. התוצאה היא שקשה לעובדים להקדיש את כל כולם לעבודה, כאשר הם טרודים במצבים משפחתיים לחוצים. כל זאת מתעצם כאשר מלווים לכך חששות מהמצב הבריאותי, החשש להידבק בקורונה, החשש לקרובים לנו והחשש הכלכלי הנלווה למצב, איום על הביטחון התעסוקתי והכלכלי שלנו ובמיוחד הפחד מהלא נודע, הן בתחום הבריאותי והן בתחום הכלכלי.
העבודה מהבית מקשה על ההפרדה והניתוק
השפעה שלילית נוספת של עבודה מהבית היא הקושי להתנתק מהעבודה. מחקרים מראים שהשימוש במחשבים ובטלפונים חכמים מקשה על העובדים להתנתק מהעבודה כשהם "לא בעבודה". כך למשל במחקר שהתבסס על ניהול יומן שהעובדים רשמו בו את מידת השימוש בטלפונים חכמים בשעות הערב נמצא שככל שהם השתמשו בהם יותר, כך חשו עייפות ותשישות במהלך היום, לעומת עובדים שהשתמשו בהם פחות.
גורם נוסף לקונפליקט, הינו "זליגה רגשית" "emotional spillover")) מהעבודה למשפחה ומהמשפחה לעבודה, במקרים כאלו, עובדים "מביאים את הצרות הביתה". התמודדות עם סוגיה זו מוצעת על ידי סבינה זוננטג בתהליך שהיא מכנה "התנתקות פסיכולוגית" detachment) (psychological כלומר התנתקות מנטלית זמנית מהעבודה. עובדים המסוגלים להתנתק מהעבודה כשהם לא בעבודה, מתמודדים טוב יותר עם לחצים. לכן, התנתקות כזו עשויה גם לעזור עם הקונפליקט עבודה-משפחה. כך למשל לעובדים שעוסקים יותר בשעות הפנאי בפעילויות מהנות עם המשפחה קל יותר להתנתק רגשית מהעבודה. עבודה מהבית עשויה להקשות על התנתקות כזו.
מה ארגונים ומעסיקים יכולים להגיד ולעשות על מנת לסייע ולתמוך בעובדים?
ארגונים יכולים לסייע לעובדים להתמודד בצורה יעילה יותר אם יספקו להם גמישות בזמני העבודה שתסייע להם לתכנן את זמנם בהתאם לשעות בהן הם צריכים להיות עם ילדיהם הצעירים. כמו כן לספק להם תמיכה טכנית להפעלת אמצעים טכנולוגים, וכמובן תמיכה רגשית ורגישות למצב. מומלץ לתקשר עם העובדים באמצעות תגובות בונות אמון כגון שאילת שאלות: לפעמים מספיק לשאול עובד מה שלומך? שאלה המעידה על אכפתיות ומצד שני מאפשרת לעובדים לדבר בפתיחות על מה שמציק להם. אפשר לשקף לעובדים את התחושות הקשות, למשל המצב בתקופה האחרונה מעלה לחצים וחששות אצל עובדים רבים. התעניינות בקרב המעסיקים מעניקה לעובד תחושה שהוא לא לבד, שהוא אינו יוצא דופן בתחושותיו וגם נותנת מקום והכרה בתחושות אלו.
כמובן שאם ישנו עובד שאתם חשים שהוא נשמע לא בסדר וניכר שהוא עובר קושי רגשי גדול מאוד, אפשר לנסות ולהציע לסייע באמצעים שונים, למשל- סדנאות העצמה רגשית המועברות בזום לעובדים על ידי אנשי מקצוע; אפשר לנסות ולדבר ולתמוך בו יותר, ואם ניכר שיש צורך אפילו להציע סיוע רגשי פרטני שיועבר על ידי איש מקצוע (החברה/הארגון יכול להשתתף בעלות).
עם זאת, שימו לב כי ישנן תגובות שמומלץ להימנע מהן, למשל: אין טעם לבטל תחושות של עובדים, על ידי אמירות דוגמת "שטויות זה יעבור", "אל תיקח ללב..." ועוד. גם משום שזה לא נכון ואין לנו דרך לדעת זאת וגם משום שעניין זה מעביר מסר שתחושותיו של העובד אינן חשובות.
בכל קושי טמונה ההזדמנות, משבר הקורונה בהחלט מציב בפנינו קשיים לא פשוטים כלל, אולם הוא הזדמנות נהדרת לבחון את עצמינו, לגלות בעצמינו כוחות וכישורים חדשים.