שיעור האבטלה במחצית הראשונה של חודש אפריל ירד ל-8% - כך פרסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זאת לעומת שיעור אבטלה של 8.9% במחצית השנייה של חודש מרץ.
נזכיר כי ההפחתה בדמי החל"ת לפי החוק צפויה להיכנס לתוקף 30 יום מיום ההודעה של הלמ"ס על ירידה של שיעור האבטלה מתחת ל-10%. כבר בסוף מרץ ירד שיעור האבטלה מתחת לרמה זו, כך שההפחתה אמורה להתבצע לקראת סוף מאי, כחודש לפני מועד סיום התוכנית כפי שנקבע במקור, בחודש יוני.
על פי חוק "תוכנית הסיוע הכלכלית" ברגע שנתוני "הבלתי מועסקים" בישראל יורדים מתחת ל-10%, מופחתים אוטומטית דמי האבטלה לשוהים בחל"ת ב-10%. זאת, תוך שלושים יום מיום הפרסום הרשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כלומר, החל מה-21 במאי יופחתו 10% מהתשלומים לכלל המובטלים והשונים בחל"ת. ואולם, באותו יום פרסם שר האוצר ישראל כ"ץ הודעה לתקשורת לפיה הוא הנחה את מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, להמשיך לשלם את דמי האבטלה כרגיל עד ה-12 ביוני, כיוון שבכוונתו לפעול לביטול ההפחתה העתידית. כ"ץ הודיע כי "הנחה את מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר שלא להוריד 10% מדמי החלת למובטלים - עד לתאריך 12.6, יום ביצוע תשלומי החל"ת עבור חודש מאי".
השר כ"ץ הוסיף כי בכוונתו להסדיר עד למועד זה תוכנית כוללת לתעסוקה המשכית לקראת סיומם הצפוי של תשלומי דמי החל"ת בסוף חודש יוני. בנוסף הנחה השר כ"ץ, כי במסגרת התוכנית החדשה ינתן גם מענה לסוגיית הפחתת דמי החל"ת.
הבעיה עם "ההנחיה" הזאת היא כפולה: הראשונה היא שאין לכ"ץ סמכות לדחות את ההפחתה של דמי האבטלה כיוון שזו קבועה בחוק. אם כ"ץ מעוניין לדחות את ההפחתה הוא חייב להעביר חקיקה חדשה, דבר שנראה כי לא יתאפשר לו במציאות הפוליטית הנוכחית. הבעיה השנייה היא ששפיגלר לא כפוף לכ"ץ, אז לא ברור איך כ"ץ בחר "להנחות" אותו.
המועד שבחר כ"ץ - ה-12 ביוני - הוא המועד הרגיל שבו משולמים בפועל תשלומי האבטלה עבור חודש מאי (מדי חודש מועברים דמי האבטלה לחשבונות בחודש שלאחר מכן, לאחר בדיקת הסכומים וחישובם), ובמועד זה כלל מקבלי תשלומי האבטלה יראו את ההפחתה של עשרת האחוזים בסכומים שיקבלו. עד ה-20 למאי הסכום יחושב במלואו, ועבור סוף החודש, מה-12 ואילך יצומצם כאמור. לשפיגלר אין ברירה אחרת. הוא חייב לבצע את ההפחתה על פי חוק.
מעבר לכך, מודל החל"ת הוארך בזמנו עד ל-20 ביוני, או עד לירידה של שיעור האבטלה הרחב מתחת ל-7.5%. נוכח נתון האבטלה למחצית הראשונה של אפריל, הדד ליין למודל החל"ת נותק ה-20 ביוני.
מלשכת שר האוצר נמסר בתגובה כי "כפי שהודיע שר האוצר הכול יהיה על פי החוק. משרד האוצר מגבש תוכנית כוללת בתחום התעסוקה, שתגיע לממשלה ולכנסת בהתאם לתכנון עוד לפני ה 12.6. התוכנית תכלול התייחסות גם לנושא ירידת האבטלה מתחת ל-10% ו-7.5%".
בנק ישראל: להפסיק את המודל בהדרגתיות
בבנק ישראל המליצו בדוח השנתי להפסיק את המודל בהדרגתיות, שכן בזמן שיש עסקים שלא מצליחים לגייס עובדים, צמצום של התמיכה מוקדם מהצפוי עלול לחולל גל של פשיטות רגל בענפים שנפגעו, לצמצם את הביקוש לעובדים ולפגוע בצריכה הפרטית.
בבנק ישראל כתבו אז כי גם ללא תרחיש זה של צמצום מוקדם של התמיכה, שיעור האבטלה עלול להישאר גבוה בטווח הבינוני. שיעור האבטלה הרחב במחצית הראשונה של אפריל ירד ל-10.6% לעומת שיעור אבטלה של 8.9% במחצית השנייה של חודש מרץ. לפי בנק ישראל, "אם שיעור האבטלה הרחב יהיה עדיין גבוה ביוני השנה לא יהיה נכון כלכלית להסיר את מלוא רשת הביטחון בבת אחת, אלא למקד את הסיוע הממשלתי בהחלקת המעבר של המשק ממצב חירום לתקופת התאוששות באמצעות כלים לעידוד תעסוקה והכשרות".
באוצר מגבשים מודל חל"ת דיפרנציאלי
שר האוצר ממשיך להבטיח שהוא לא יפסיק את התמיכה בשוק התעסוקה כל עוד השוק יזדקק לה, אבל בשלב זה לא ברור עד כמה הוא יוכל ליישם תוכניות חדשות המצריכות חקיקה. גם הדיונים שמתקיימים בימים אלה באוצר לקראת סיומה של תוכנית החל"ת עוד לא הניבו תוכנית סופית.
כפי שנחשף בגלובס, התוכנית שהתגבשה באוצר היא החלת מודל חל"ת דיפרנציאלי, כזה שיתמוך באופן מאוד נקודתי בעובדים שלא יצליחו להשתלב בשוק העבודה, בהם עובדים מבוגרים מאוד וכן הפחתה הדרגתית של התמיכה עבור מי שיזקק לכך. בנוסף, במסגרת התוכניות שמתגבשות בשיחות עם האוצר, עלתה ההצעה כי יישמו גם את "המקלות" וגם את "הגזרים" שכבר קיימים בחוק, וביניהם ה"מקל" של שלילת הקצבה ממי שלא יתייצב לעבודה למרות שיידרש לכך.
במקביל ל"מקלות" יהיו גם "גזרים" וביניהם מענק לעובדים שיחזרו לעבודה בשכר חלקי או נמוך. זאת, במקביל להמשך הפעלת תוכניות ההכשרה המקצועית שהחלו לנוע, גם אם באיחור משמעותי, וכן המשך עידוד המעסיקים באמצעות מענקים להחזרת עובדים לעבודה. ובכל מקרה, דינו של הסיוע הגורף למובטלים ולשוהים בחל"ת להתבטל בקרוב.
הכתבה המקורית פורסמה בגלובס.