בניגוד למה שהיה מקובל שנים רבות, כיום משכורת גבוהה כבר לא מספיקה כדי למשוך עובדים מוכשרים או לשכנע אותם להישאר בחברה לאורך זמן. בשנים האחרונות עובדים מצפים שמקום העבודה יספק להם גם הטבות ותנאים שיתמכו ברווחתם ובסגנון החיים שלהם.

על פי דו"ח Workplace Culture Trends לשנת 2018, 86% מהמילניאלז ישקלו להסכים לקיצוץ בשכרם כדי לעבוד בחברה שמציעה תנאים והטבות המתאימות לאורח החיים ולערכים שלהם. הטבות כאלה כוללות למשל שירותי בריאות, מנוי לחדר כושר וחופשות לידה מורחבות - ומסתבר שהחברות בהחלט קשובות למגמה הזאת.

לפי דיווח של הקרן הבינלאומית לתוכניות רווחה לעובדים (International Foundation of Employee Benefit Plans), מעל ל- 90% מהחברות בעולם מציעות לעובדיהן לפחות צורה אחת של הטבת בריאות, ויותר מ-60% מהחברות מקצות תקציבים ייעודיים לתוכניות רווחה ובריאות לעובדים. תקציבים אלה צפויים לעלות ב-7.8% בשנים הקרובות ולדברי דלויט, שוק הרווחה התאגידית בכללותו יעמוד על 11.3 מיליארד דולר בשנת 2021.

היחס לנושא רווחת העובד בארגונים (wellbeing) הוא נרחב ביותר ויכול לגעת כמעט בכל היבט בחיי העובד. אולם, מבין תחומי הרווחה השונים ישנם כאלה שנמצאים בעלייה מתמדת וצפויים להתחזק במיוחד במהלך שנת 2020.

מיינדפולס ותמיכה רגשית

הדאגה של חברות לבריאותם וחוסנם הנפשי של עובדים הפכה לנושא חם, וצפויה לשלוט גם בשנה הקרובה בסדר היום של תוכניות הרווחה בכל החברות המובילות. מתח נפשי וחוסר איזון בין העבודה לחיים האישיים פוגע בפריון העבודה וגובה מחיר כלכלי גבוה גם ברמה הלאומית. על פי הערכות, עלות העומס והשחיקה של עובדים כתוצאה ממתח נפשי מגיעה ל-20 מיליארד אירו בשנה במדינות האיחוד האירופי, 30 מיליארד דולר בשנה באוסטרליה, 12 מיליארד דולר לשנה בקנדה וכ-300 מיליארד דולר לשנה בארה"ב.

מחקר של מכון CIPD בבריטניה מצא כי כ-80% מהעובדים הסובלים ממתח נפשי מתקשים להתרכז בעבודה, כ-50% מהם נוטים להיות פחות סבלניים כלפי לקוחות ו-37% נוטים יותר להסתכסך עם עמיתים לעבודה.

אחת השיטות הפופולריות ב-2019 להתמודדות עם בעיית השחיקה הייתה תרגול מיינדפולנס בעבודה. חברות כמו נייק, גוגל ואפל הציעו לעובדיהן תוכניות לתרגול מדיטציה וסדנאות אימון קוגניטיבי-התנהגותי. מחקרים נוירולוגיים מראים שמדיטציה מסייעת להגדיל את אזורי המוח שאחראים לוויסות הרגשי, לשפר את טווח הקשב, לשפר את הביצועים בעבודה ואת הפרודוקטיביות, ובסופו של דבר - לשפר את שביעות הרצון בעבודה.

אולם בשנה הקרובה אנו צפויים לראות השקעה נרחבת יותר מצד ארגונים, שכבר לא יסתפקו בתרגול מיינדפולנס אלא יגישו מענה יותר רחב ומקצועי לעובדים המתמודדים עם מתח נפשי. דוגמה טובה לארגון המתמודד עם נושא בריאות הנפש בקרב העובדים שלו הוא Transport for London (TFL), גוף ממשלתי שאחראי על התחבורה בבירת בריטניה. הארגון מציע ל-27 אלף עובדיו סל שירותים מותאמים אישית לבריאות נפש, הכולל ייעוץ, שירותי טראומה וקו סיוע טלפוני המגיש תמיכה רגשית לעובדים.

עופר ויתקון
עופר ויתקון

גמישות בעבודה

ככל שעובדים מבקשים להשיג איזון טוב יותר בין העבודה לחייהם האישיים, כך הם מעדיפים לעבוד בחברות שמאפשרות גמישות. הנושא של עבודה גמישה – במיקום, בשעות ובניהול סדר היום - הפך חשוב כל כך לעובדים, עד כי סקר סביבת העבודה הגלובלי של IWG שנערך ב-2019 מצא כי 83% מהעובדים ברחבי העולם יסרבו להצעת עבודה בחברה שלא מאפשרת עבודה גמישה, ו-54% יעדיפו את האפשרות לבחור מהיכן לעבוד, על פני עבודה בחברה ידועה ויוקרתית.

כמענה לדרישה זו, כ-85% מהמעסיקים גיבשו בעשר השנים האחרונות מדיניות בנוגע לעבודה גמישה או מתכננים לאמץ מדיניות כזו. ברור לחלוטין גם הקשר בין הגמישות בעבודה והלחץ בעבודה – עובד שמגיע לעבודה בבוקר אחרי שעה וחצי בפקקים הוא פחות רגוע ופחות רענן.

עם זאת, עדיין נותרו חברות המסתייגות מעבודה גמישה. לדעת 60% מהמעסיקים, החסם העיקרי בפני אימוץ עבודה גמישה הוא הקושי לשנות את התרבות הארגונית. אבל למרות החסמים, כמעט תשעה מכל עשרה מעסיקים (89%) מאמינים שעבודה גמישה עוזרת לעסק לצמוח, 87% מאמינים שהיא מגדילה את כושר התחרותיות של הארגון, ו-82% אומרים שעבודה גמישה משפרת את הפרודוקטיביות. זאת ועוד - 77% מהמעסיקים אמרו שהם מציעים לעובדים אופציה של עבודה גמישה כאמצעי לגיוס ושימור עובדים איכותיים בארגון.

תחום רווחת העובד צומח בשנים האחרונות במהירות. מחלקות משאבי האנוש בארגונים המובילים ממשיכות למצוא דרכים יעילות לביסוס הון אנושי מרוצה, פרודוקטיבי ושופע מרץ. צמיחה זו אינה מראה שום סימנים של האטה בפתח שנת 2020, ונראה כי תחום הרווחה הנפשית של העובדים, וכן היכולת לבחור בעבודה גמישה, צפויים להפוך בשנה הקרובה לחלק בלתי נפרד מחבילות הרווחה של ארגונים רבים בעולם ובישראל.

הכותב הוא מנכ"ל Regus ישראל