בשבועות האחרונים עלתה מחדש שאלת התאגדות העובדים וההסכמים הקיבוציים, וכדי לעשות סדר אחת ולתמיד ביקשנו מעו"ד נעמה בביש, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד עמית-פולק-מטלון ושות', שתסביר לנו למי בכלל מיועד הסכם קיבוצי ומה ההשלכות המשפטיות שלו, על העובדים ועל המעבידים.

נתחיל בהגדרה - מה זה הסכם קיבוצי?

הסכם קיבוצי הוא הסכם עבודה שנחתם בין מעסיק או ארגון מעסיקים לבין ארגון עובדים שמייצג את עובדי אותו מעסיק ועוסק בענייני קבלת אדם לעבודה, סיום העסקתו, תנאי העבודה והשכר, יחסי העבודה וזכויות וחובות של העובדים והצדדים להסכם.

ייחודו של ההסכם הקיבוצי בכך שהוא קובע זכויות וחובות של עובדים רבים, מבלי שעובדים אלה קבעו או נדרשו לתנאיו. כך למשל, ניתן לחייב במסגרת ההסכם הקיבוצי את העובדים בתשלום דמי טיפול מקצועי-ארגוני, וזאת גם אם הם אינם חברים בארגון העובדים.  

על מנת שלארגון העובדים תהיה כשרות משפטית לחתום על הסכם קיבוצי בשם עובדי המעסיק, עליו להיות ארגון עובדים יציג, כלומר שלפחות שליש מעובדי המעסיק הצטרפו לשורותיו באופן רצוני ואותנטי.  

אילו סוגי הסכמים קיבוציים קיימים?

חוק הסכמים קיבוציים קובע שני סוגים של הסכמים קיבוציים:

הסוג הראשון הוא "הסכם קיבוצי כללי", כלומר הסכם קיבוצי שנחתם בין ארגון מעסיקים (לדוגמא התאחדות התעשיינים) לבין ארגון עובדים היציג בענף העבודה או בתחום הרלוונטי לגביו נחתם ההסכם, והוא יחול על מעסיקים שחברים בארגון המעסיקים ועל עובדים כפי שיקבע ההסכם. שר העבודה רשאי להרחיב בצו את תחולת ההסכם הקיבוצי הכללי, על כל הוראותיו או חלקן, כך שאלה יחולו גם על עובדים רבים יותר במשק. כך למשל, לפני כשנה הרחיב שר העבודה את תחולתו של ההסכם הקיבוצי שנחתם בין נשיאות הארגונים העסקיים לבין ההסתדרות הכללית החדשה, בנושא קיצור שבוע העבודה, על כל העובדים במשק. 

הסוג השני הוא "הסכם קיבוצי מיוחד", כלומר הסכם קיבוצי שנחתם בין ארגון עובדים למעסיק יחיד, ותחולתו היא על המעסיק ועל עובדים שנקבע מפורשות בהסכם כי יחול עליהם.

הסכמים קיבוציים יכולים להיקבע לתקופת זמן תחומה שלאחריה יסתיימו, ויכול שיקבעו לתקופה בלתי מסוימת, כלומר ללא הגבלת זמן. על פי הדין ופסיקת בתי הדין לעבודה, ההסכמים הקיבוציים (ככל שהם נוגעים לזכויות וחובות העובדים) ימשיכו לעמוד בתוקפם גם אם ארגון העובדים איבד את יציגותו, וימשיכו לחייב את המעסיק גם אם ארגון המעסיקים חדל להתקיים (במקרה שמדובר בהסכם קיבוצי כללי).

האם הסכמים קיבוציים חלים בהכרח על כל העובדים בחברה?

לא. השאלה על מי יחול ההסכם כולו או חלקיו, היא אחת מהשאלות שהצדדים למערכת יחסי העבודה הקיבוצית דנים בה במסגרת המשא ומתן הקיבוצי. כך למשל, הסכם קיבוצי ראשוני שנערך במסגרת התארגנות ראשונית (כלומר - ביחס לעובדים שהתאגדו זה עתה), לא יחול ככלל על כל עובדי המעסיק, אלא יחריג חלק מהעובדים. לעיתים מדובר גם בהחרגה של עובדים שחתמו על הצטרפות לארגון העובדים וביקשו כי ייצג אותם. עובדים שהוחרגו ימשיכו להיות מועסקים במסגרת חוזה אישי.

מה קורה כאשר יש סתירה בין הוראות הסכמים קיבוציים שונים שחלים על אותו עובד?

חוק ההסכמים הקיבוציים קובע כי ככל שחלים על עובד יותר מהסכם קיבוצי אחד ויש סתירה בין הוראות ההסכמים, יש ללכת בהתאם להוראה שמטיבה עם העובד.    

האם ניתן להתערב בתוכנם של הסכמים קיבוציים?

הסכמים קיבוציים הם פרי משא ומתן קיבוצי שהתנהל בין הצדדים, ותכנם משקף את התן-וקח שניהלו הצדדים, כמו גם את האיזונים והפשרות שכל צד לקח במשא ומתן. אחד מעקרונות היסוד במשפט העבודה הישראלי הוא מתן אוטונומיה לצדדים בניהול המשא ומתן הקיבוצי ואי-התערבות בהסכמות המושגות ביניהם בהסכם, וזאת בכפוף לכך שההסכמות בהסכם הקיבוצי אינן מנוגדות לדין.

בהקשר זה חשוב להבין כי ארגון עובדים נדרש, במסגרת המשא ומתן הקיבוצי, לייצג את האינטרסים של כלל העובדים (הקולקטיב), ולא תמיד הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס של העובד הבודד.

האם ניתן לבטל הסכם קיבוצי?

כן. חוק ההסכמים הקיבוציים צפה אפשרות כי אחד מהצדדים יבקש לבטל הסכם קיבוצי. בהתאם לכך קובע החוק, כי כאשר מדובר בהסכם קיבוצי שנחתם לתקופה מסוימת ומוגדרת - רשאי כל צד להודיע על בטלות ההסכם בהודעה רשמית, שתוגש לרשם ההסכמים הקיבוציים.

כאשר מדובר בהסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסוימת (שמועד סיומו לא נקבע במפורש) - רשאי כל צד לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד שנקבע בהסכם. ובאין הוראה כזו, במתן הודעה בת חודשיים לפחות לפני מועד הביטול הרשמי. כל זאת, בנוסף להגשת הודעה רשמית לרשם ההסכמים הקיבוציים.

האם מספיק שהסכם יכונה "הסכם קיבוצי" כדי להכיר בו ככזה?

עו"ד נעמה בביש (צילום: אייל פרידמן)
עו"ד נעמה בביש | צילום: אייל פרידמן
לא. על פי חוק הסכמים קיבוציים, כדי שיהיה להסכם קיבוצי תוקף חוקי עליו להיערך בכתב ולהירשם אצל רשם ההסכמים הקיבוציים. נוכח מעמדו המיוחד של ההסכם הקיבוצי קמה חשיבות לוודא כי כל התנאים הנדרשים בדין מתקיימים לגביו, אחרת רשם ההסכמים הקיבוציים יכול שלא להכיר בהסכם כ"הסכם קיבוצי" ולא לרשום אותו ככזה. מדובר בסמכות מצומצמת למדי ומספר המקרים בהם עשה בה רשם ההסכמים הקיבוציים שימוש, היא מועטה.

הסכם שלא מתקיימות לגביו כל דרישות חוק ההסכמים הקיבוציים ייחשב כ"הסדר קיבוצי" מחייב, בעל מעמד פחות מזה של הסכם קיבוצי.

האם ההסכמים הקיבוציים שנחתמו ונרשמו ברשם ההסכמים הקיבוציים פתוחים לעיון הציבור?

כן. חוק הסכמים קיבוציים קובע כי כל אדם רשאי לעיין בהסכם קיבוצי שנרשם. בהתאם, מפעיל משרד העבודה אתר אינטרנט שמאפשר לעיין בהסכמים קיבוציים שנחתמו.