הישיבה באופן ספייס החלה בעמק הסיליקון ואומצה תחילה באהבה על ידי הענקיות גוגל, יאהו, איביי, אמריקן אקספרס ופייסבוק, שאחראית גם על עיצוב חלל האופן ספייס הגדול בעולם שמכיל קרוב ל-3,000 מתכנתים. איש העסקים וראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג היה מהראשונים לאמץ את הטרנד שלדעתו מקדם שקיפות והגינות.

חברות רבות נוספות חיבקו את העיצוב החדשני שהפך נפוץ יותר ויותר, עד לאחרונה – כאשר החלו להתפרסם עוד ועוד מחקרים שמוכיחים כי עבודה בחלל Open Space פוגעת ברמות הפרודוקטיביות של העובדים, בבריאותם ובשביעות רצונם מעבודתם. תוצאות מחקרים אלה דוחפות חברות רבות לחזרה לעבודה בחדרים סגורים.

עבודה באופן ספייס דווקא מקטינה את כמות האינטראקציות

 אחת החברות שדוגלת בעבודה בחדרים נפרדים היא חברת ההיי-טק המצליחה לייטריקס (Lightricks), המעסיקה למעלה מ-350 עובדים וחברה במועדון חדי הקרן עם גיוס הון אחרון של למעלה מ-135 מיליון דולר ושווי של למעלה ממיליארד דולר. המקור לתפיסה, לפיה עבודה בחדרים סגורים יעילה יותר, נובעת מהרקע האקדמי העשיר של מייסדי החברה,הנוהגים להישען על מחקרים. ״ידענו, עוד מימיה הראשונים של לייטריקס, שאנחנו לא רוצים לעבוד בתצורה של אופן-ספייס ולא רוצים שהעובדים יעבדו כך" אומר ד"ר זאב פברמן, מנכ"ל לייטריקס. "בתור מי שהגיע מהאקדמיה, כמו כל מייסדי החברה, התוודעתי כבר אז למחקרים שדיברו על החסרונות הרבים בעבודה באופן ספייס. אחד הספרים שהתבססנו עליו, בתחילת הדרך, כשחשבנו איך לבנות את החברה ואיך לגרום לצוותים לעבוד בצורה יעילה היה Peopleware: Productive Projects and Teams. אחד הציטוטים הידועים בספר גורס ש- 'תפקיד המנהל הוא לא לגרום לאנשים לעבוד אלא לתת להם את התנאים כדי שיוכלו לעבוד'. לשיטתנו, התנאים הפיזיים לא פחות חשובים מתנאים אחרים ובין היתר, בגלל רעיונות כמו אלו, בחרנו ללכת על עבודה בחדרים במקום בחלל אחד פתוח״.

ואכן, מחקרים מצאו כי עבודה בחלל אופן ספייס, פוגעת בפרודוקטיביות של העובדים. כך למשל, מחקר שנערך ב- the journal Philosophical Transactions of the Royal Society B בחן את השפעת האופן-ספייס על עובדים בשתי חברות הנמצאות בדירוג 500 החברות של Fortune, ומצא כי עבודה בחלל אופן ספייס מקטינה אינטראקציות פנים אל פנים בכ-70 אחוז ומגדילה את תנועת המיילים במשרד ב-56 אחוז.

עוד תוצאה עגומה של ישיבה באופן ספייס התגלתה במחקר שנערך על ידי אוניברסיטת הווארד בו נמצא כי אחד מתוך שמונה עובדים בחלל עבודה פתוח בארה"ב שקל לעזוב את העבודה בגלל תנאי העבודה שכוללים ישיבה באופן ספייס וחש רגשות טינה כלפי בכירים בחברה שעובדים מתוך חללים פרטיים במשרד.

משרדי לייטריקס
ישיבה במשרדים תגדיל את האינטרקציה בין העובדים?

במקביל לאותם מחקרים אשר הציבו באור לא מחמיא את טרנד האופן ספייס פרצו לחיינו פה בישראל מתחמי העבודה המשותפים, על פי הערכות פועלים כיום בארץ כ-200 חללי עבודה משותפים, אשר החלו להתיישר עם הדרישה לפרטיות ועבודה באווירה נעימה ושקטה ומציעים כיום כחלק מהשירותים שלהם גם השכרת חדרים נפרדים וסגורים בעלי אקוסטיקה מונעת רעש השמורים רק למי ששכר אותם.

כל משרד והייחודיות שלו

בלייטריקס לא רק שנמנעים מלהושיב בחללים פתוחים, אלא גם מאמינים בסיפוק חווית עבודה אישית ופרטית יותר; אשר באה לידי ביטוי לא רק בשיכון העובדים בחדרים סגורים ופרטיים, אלא גם במתן יד חופשית בכל הנוגע לעיצוב המשרד. כך למשל, לייטריקס מאפשרת לעובדיה לעצב את המשרד שלהם כרצונם באמצעות הזמנת עציצים, פוסטרים, מנורות אישיות ועוד - על חשבון החברה. זאת במטרה לעצב לכל אחד מהם את עמדת העבודה הפרטית שלו, בניגוד לחלל משותף לעובדים רבים, ללא אופי אישי או פרטיות.

״התפיסה של החברה ככלל היא לשים את העובד במרכז ולראות אותו גם בהיבט הפיזי של העבודה היומיומית במשרד, להעניק לו חוויית עבודה אישית יותר ולספק לו את הפינה האישית והנעימה שלו. קשה לעשות זאת עד כמעט בלתי אפשרי בשיטת עבודה של אופן ספייס, ולעומת זאת בעבודה בחדרים קל יותר", מסביר ד"ר פברמן. "התפיסה היא שגם למבניות יש משמעות והשלכה על האופי וההתנהגות שלנו כעובדים. אנחנו רוצים להתייחס לעובדים כאל אנשים שיש להם מקום אישי משלהם ולא סתם 'חלל' שהוקצה להם בעת השהות במשרד״. 

גם בחברת הסייבר Guardicore, העוסקת בפיתוח טכנולוגיית אבטחת מידע למרכזי מחשוב וחוות שרתים, המאפשרת זיהוי של מתקפות סייבר בזמן אמת ומניעתן, ומעסיקה 160 עובדים בישראל, ארה"ב, קנדה, ברזיל, מערב אירופה ואוקראינה – החליטו לעבור מישיבה משותפת באופן ספייס לפורמט של עבודה בחדרים נפרדים, אבל קצת אחרת.  "עם הקמת החברה גרעין העובדים המייסד ישב יחד בחדר אחד. כשהתרחבנו ונוספו אנשים לחברה ראינו שהביחד מהווה קרקע פורייה לשיתוף ידע ורעיונות מעולים, אבל יחד עם סיעור המוחות - הישיבה יחד הולידה גם הפרעות שהפכו ליותר תכופות," מספרת ליאה גידברג, דירקטורית משאבי אנוש בחברה. "לכן החלטנו להישאר עם הישיבה המשותפת אך במנות קטנות יותר, של חלוקה לחדרים אישיים לקבוצות קטנות. את ההחלטות 'הקריטיות' - כמו מה להזמין לאכול בצהריים, העברנו לדיונים בוואטסאפ. אנו נמנעים מעבודה באופן ספייס המצטייר כשיתופי, כי בפועל היעדר הפרטיות גורם לניכור, הסתגרות ועומס רגשי על העובד. אין תחושת צוות קבוצתית וכל אחד אחראי על קוביית האלוהים הקטנה שלו - זה בדיוק מה שהעדפנו להימנע ממנו. חדרים קטנים הופכים אותנו מאנשים שעובדים באותה חברה, לשותפים לחדר. בכל חדר יש אווירה ייחודית לו ותחושת אחריות של היושבים בו על יותר מאשר הפינה שלהם".

אז האם בקרוב נראה עוד חברות שמוותרות על המרחב המשותף וחוזרת לעבודה בחדרים סגורים? ימים יגידו.