בחלל עבודה בטורונטו, המשכיר שולחנות לאנשים שעובדים מרחוק, התיישב יום אחד במקרה ג'ייק פיטרס ליד יזם אחר, והשניים הפכו לחברים טובים. לאחר כמה שבועות, ראה פיטרס את הקולגה החדש שלו יושב עם מישהו אחר. "לא ביג דיל", הוא חשב, עד הבוקר שלמחרת, כשהחבר חלף כרוח סערה ליד שולחנו וניגש ישר לשולחן היריב. "זה היה סוף מערכת היחסים", נזכר פיטרס. "הם פשוט התנהגו כאילו אני לא קיים".

מספר העובדים העצמאיים הולך וגדל, וכך גם מספר האנשים שכבר אינם נהנים מקשרי החברות הנוחים שנוצרים הודות לסידורי הישיבה במשרד. מחקר מ-2018 של Upwork and Freelancers Union, ארגון שמייצג עובדים עצמאיים בארה"ב, העריך כי 56.7 מיליון אמריקאים - בעיקר אנשים בקבוצת הגיל 18-34 - עובדים כפרילנסרים, קפיצה של 7% לעומת 2013. מבחינתם של נוודים דיגיטליים אלה, למצוא חבר משרדי בהיעדר משרד היא עבודה בפני עצמה - מסע חיפושים גדוש בתקוות מנופצות, מקרים ממוזלים, ודחיות אקראיות. 

אמנדה קולדוול, שזה עתה החלה לעבוד מרחוק וחסרה לה חברה, הלכה לפני כמה חודשים לסוג של בליינד דייט מקצועי. קולדוול בת ה-30, תושבת אוסטין, טקסס, העלתה הודעה בפורום של עובדים מרחוק וביקשה מהחברים להצטרף אליה לפגישה בבית קפה בעיר. היא הקפידה לשמור על טון קליל וציינה שהיא אוהבת שוקולטה, אך לא מסרה פרטים על עבודתה בחברת שימור מים בדאלאס.

ואיך יזהו אותה בבית הקפה החברים החדשים שלה? "פשוט תצעקו אמנדה! אני זאת שתסמיק", כתבה קולדוול. מאז העלתה את הפוסט הזה, מצטרפים אליה שלוש פעמים בשבוע כשישה אנשים בבית הקפה.

אנשים שעובדים מרחוק, פרילאנסרים ואנשי מקצוע אחרים המסרבים לשגרה של עבודה מתשע בבוקר עד חמש אחר הצהריים, שוהים בחללי עבודה מעוצבים במיוחד בנכסים מגוונים - מאולמות כושר שבהם ניתן להתאמן בטיפוס על סלעים ועד חניונים שהומרו לחללי עבודה. רשתות כמו Wework, שמוכרות גישה לחללי עובדה משותפים, מתפשטות ברחבי העולם, והשהייה בהם מצריכה סט מיוחד של מיומנויות חברתיות.

שפת איתותים לא רשמית

נישה גריגרן נהגה לעבוד ב-Wing, חלל עבודה וקהילה ממוקד-נשים בניו יורק. אישה שהיא הכירה מאירוע במקום אחר, שלוש שנים קודם לכן, ניגשה אליה. "היא השתחלה לשיחה שהתנהלה ביני לבין חברים לחלל העבודה המשותף", מספרת גריגרן, "זה היה ממש לא נעים". כשגריגרן לא הצליחה לחלץ את עצמה מהמצב, היא שלפה את המחשב הנישא שלה והעמידה פנים שהיא קוראת אי-מיילים. חברה אחרת קמה והלכה לשירותים. לאחר מכן צפתה גריגרן בסרטון וידיאו ביוטיוב שמלמד כיצד לשים קץ באלגנטיות לשיחה לא רצויה.

אנשים שנוהגים לעבוד דרך קבע בחללי עבודה משותפים יש שפת איתותים לא רשמית. חבישת אוזניות פירושה "עזבו אותי בשקט". ישיבה במרחב ציבורי - אולי גם תוך לגימת מים בטעמי פירות שנמצאים כמעט בכל חללי העבודה המשותפים - היא סימן שאפשר לגשת אליך. איחולי הצלחה בפרויקט הם איתות על סיום השיחה.

אנשים שרגילים לאינטראקציות של נטוורקינג מקצועי מתקשים לפעמים לקשור יחסי ידידות בסביבות מקצועיות אלטרנטיביות כאלה, לדברי אלכס הילמן, מייסד משותף של חלל העבודה השיתופי Indy Hall בפילדלפיה. "מה שלא ברור הוא שלקשרים שנוצרים בחללי עבודה משותפים כמעט שאין שום קשר לעבודה", הוא אומר ומוסיף שהוא מעודד את החברים לשאול זה את זה שאלות על תחביביהם ועל תחומי העניין הלא-מקצועיים שלהם. אנחנו צריכים ללמד אנשים דרכים חדשות שבהן הם יכולים להפגין עניין באנשים שיושבים סמוך אליהם".

מסתבר שמוזיקה משפרת ביצועים בעבודה (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
"לקשרים שנוצרים בחללי עבודה משותפים כמעט שאין קשר לעבודה" | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

הקושי בולט כאשר מדובר בסודות מסחריים. חלק מאנשי המקצוע מסתירים את צגי המחשבים הנישאים שלהם מעיניים סקרניות, נמנעים משימוש בלוחות לבנים במשרדים שקירותיהם שקופים, וחומקים מאנשים ש"מתעלקים" עליהם רק כדי לזכות בעצות חינמיות ובהיכרויות לצורך קידום מקצועי.

סלסו ווייט, מפתח רשת בן 28 בברוקלין, ניו יורק, שומר על מרחק מזרים שנשמעים יותר מדי שליליים בשיחות מקצועיות. "פרילנסינג זה להשתחרר ובאמת לאהוב את מה שאתה עושה. אם אני עובד סמוך למישהו שלא מרגיש כך, זה מאוד מדכא אותי".

מבחינתה של הילרי קורנה, טבעונית שמעדיפה חטיפי תפוחים, תמרים ואצות בעת העבודה, הרגלי האכילה משמשים אבן בוחן. "האופן שבו אנשים מתייחסים למזון שלהם אומר המון על האופן שבו הם מתייחסים לעסקים שלהם", אומרת מנהלת הטכנולוגיה בת ה-33 מאוסטין. "אם מישהו לא מסוגל לנהל את החיים היומיומיים ואת פריון העבודה שלו, ולארגן לעצמו שינה ומזון כמו שצריך, יש לי פחות אמון בו בכל הנוגע לעבודה משותפת".

חדרי מדרגות צרים שמעודדים שיחה

החיים בחלל עבודה משותף אינם מתאימים לכל אחד. קאן אולסר ניסה שלושה אתרים כאלה בסן פרנסיסקו, אך האזורים שבהם עבד הצוות שלו היו רועשים מדי עבורו. אולסר בן ה-30 לא הצליח להתחבר לרוח קהילת Wework. הוא אומר שחברים אחרים בקהילה מעדיפים לעתים קרובות שלא להתרועע עם חברים אחרים באירועים קהילתיים, ועוזבים את המקום אחרי ששתו כמה בירות חינמיות. כעת פועל העסק שלו ממשרד פרטי.

סגן נשיא Wework לפרויקטים מיוחדים, נייג'ל מרקוסן, אמר שהחברה מעודדת חיי קהילה באמצעות מגון אסטרטגיות, כולל שולחנות פינג פונג, חדרי סימולציית גולף ו"מדרגות תקשורתיות" - חדרי מדרגות צרים במיוחד שנועדו לקדם אינטראקציה בין אנשים שחולפים זה על פני זה.

קירות הזכוכית באתרי החברה נועדו ליצור תחושה של מרחב פתוח ומזמין. "לא כולנו יושבים מאחורי דלת. אנחנו מנסים לקדם את התחושה שכולנו כאן ביחד", אומר מרקוסן. החברה אומרת שהיא משכירה גם משרדים פרטיים שקטים יותר לאנשים שעבורם החללים המשותפים רועשים מדי.

ב-Work & Woof, חלל עבודה שיתופי ידידותי לכלבים באוסטין, מפריעים לפעמים העובדים בעלי הפרווה לעובדים האחרים בעסקיהם, לדברי דניס מידור, מנהל מכירות בחברת שיווק דיגיטלי. במהלך שיחה שערך לאחרונה עם לקוח, הוא הופתע לשמוע את הכלב שלו, פנקייק, מציג טריק חדש. מתברר שהכלב של אחד העובדים האחרים במקום לימד את פנקייק ליילל.

כתבה זו פורסמה במקור בגלובס