מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה, חושף מציאות מטרידה בנוגע לאלימות המופעלת במקומות העבודה: לא רק שנשים וגברים כאחד חשופים להתנהגויות אלימות במקומות העבודה בהיקפים שאינם מבוטלים, בנוסף, משתתפי המחקר דיווחו כי לקח להם זמן רב להבין שמדובר בהתנהגות בעייתית ואלימה כלפיהם, ולכן התקשו לטפל ולהתגונן מפניה.
תופעת ה"סטוקינג", שהיא למעשה התנהגות מטרידה כלפי מישהו הגורמת לו לתחושות אי נוחות או פחד, היא נרחבת יותר ממה שמקובל לחשוב. ההנחה היא שכ-15% מהנשים ו-6% מהגברים חווים זאת לפחות פעם אחת בחייהם. לחוויה שכזאת עלולות להיות השלכות פסיכולוגיות, פיזיות, חברתיות וכלכליות.
בשנים האחרונים יש מודעות הולכת וגוברת לנושאים כמו אלימות בבית והטרדות מיניות, אך תשומת לב מועטה ניתנת לנושא של הטרדות עובד במקום עבודתו. הטרדה במקום העבודה עלולה לכלול הטרדות בטלפונים או באימיילים, ביקורים חוזרים וכן שימוש בקרבתם של אנשים אחרים במקום העבודה.
המחקר, שנערך בשיתוף פעולה על ידי צוות חוקרים מהאוניברסיטאות האוסטרליות "קרטין" ו"אדית קוין" וכן אוניברסיטת "גולדשמיט'" בלונדון, בחן היבטים שונים של מעקב והטרדה של אנשים במקום עבודתם. החוקרים ערכו השוואה בין הטרדות שהחלו במקום העבודה (49 מקרים) לבין הטרדה על ידי בן זוג לשעבר שהחל במקום אחר והתרחב גם למקום העבודה (92 מקרים).
רק מיעוט מכלל המקרים מדווח למעסיק
מחקרים רבים עסקו בהטרדות של עובדים בשירותי הרפואה ובריאות הנפש - שהיא למעשה תופעה נפוצה מאוד - ומחקר זה עסק במקרים כלליים יותר, המתרחשים במקומות עבודה מגוונים ולא רק במסגרות טיפוליות.
החוקרים התבססו על נתונים כמותיים ואיכותניים שנאספו מ-141 גברים ונשים שחוו הטרדה במקום עבודתם, אם על ידי קולגות ולקוחות או על ידי בני זוג לשעבר. רוב משתתפי המחקר שהתלוננו על הטרדה שהחלה במקום העבודה, התקשו לזהות מתי נעשתה חציה מובהקת של קו אדום מההתנהגות המקובלת, ושליש מהם דיווחו שעברה יותר משנה עד שהבינו שמדובר בהטרדה ממשית.
בשני סוגי המקרים שנבדקו במחקר, נמצא שהמתלונן נפגע בפן המקצועי והכלכלי. עוד נמצא כי מיעוט מכלל המקרים מדווחים למעסיק ורק כמחצית מהם מקבלים מענה הולם לדעתם של המתלוננים. במקרים שבהם היה ניסיון לעזרה מצד המעסיק, גם אם ללא הצלחה, המתלוננים הביעו הערכה רבה - מה שמחזק ממצאים ממחקרים קודמים, שהראו כי מרכיב גדול בתחושה הכללית של המתלונן הוא העובדה שהנושא נלקח ברצינות על ידי מקום העבודה.
תוצאות המחקר מצביעות על הצורך של העובדים שמקומות העבודה יספקו להם מידע כיצד לזהות ולהתמודד עם התנהגות מטרידה, על מנת למנוע תקופות ארוכות בהן הפגיעה נמשכת ללא טיפול הולם. כמו כן, המחקר ממחיש את הצורך בהגברת המודעות וכן שיפור המדיניות בתאוריה ובמעשה.
יתרה מזאת, חשוב שההנהלה במקום העבודה תיקח ברצינות כל תלונה ותתייחס לנושאים אלו בכובד ראש. אם לא מתוך דאגה לעובדיה אלא מתוך שמירה על האינטרסים שלה כחברה, שכן מעבר לנזק האישי שנגרם למתלוננים, נראה שנגרם נזק כלכלי גם למקום העבודה עצמו.
איך אפשר להתמודד עם סטוקינג במקום העבודה?
הנחלת ביטחון פיזי לעובדים
רצוי להתקין במקום העבודה מצלמות וכן להגדיר איש קשר למקרי חירום, שפרטיו יפורסמו בקרב כלל העובדים. איש קשר שהוגדר לכך יוכל לספק מענה ולהנחיל בטחון ותחושת הגנה. כמו כן, חשוב ליידע את יתר העובדים על מקרי סטוקינג שהתגלו.
הגדרת נהלים
חשוב שיוגדרו נהלי עבודה ברורים במקרים של הטרדות במקום העבודה, כדי שהעובדים יידעו כיצד לזהות אותם בזמן, כיצד להתגונן מולם ולמי לדווח. במידה והמעסיק לא מספק מענה הולם, על העובדים לזכור כי תמיד יש אפשרות לפנות לגורמי החוק.
זיהוי ואומדן גורמי סיכון
מומלץ לאסוף מידע על כל תלונה ולנסות לזהות גורמי סיכון מידיים. למשל, אם התוקף משמיע איומים קונקרטיים לפגיעה או אם יש תלונות קודמות על אותו האדם – אלו קריטריונים שיש לקחת בחשבון, כי הם לרוב יעידו על סיכון מוגבר לפגיעה ממשית בקורבן.
מקום העבודה הוא יעד נוח עבור מטרידים, בין אם מדובר באנשים עם היכרות מוקדמת עם הקורבן ובין אם לא. חשוב להיות עירניים ובעיקר להתייחס ברצינות לכל תלונה ולכל תחושת חוסר נוחות, שמתעוררות בנוכחות אדם אחר או בעקבות התנהגויות של אדם אחר. יתכן שאותו אדם הוא מטרידן ויש להתייחס לכך ולטפל בהקדם האפשרי, כדי למנוע פגיעות ארוכות טווח בקורבן.
הכותב אלעד דהן הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט ומנהל רימון - מרכז מומחים בטיפול פסיכולוגי