למשבר שנוצר בעקבות התפשטות נגיף הקורונה יש השפעות והשלכות מרחיקות לכת כמעט על כל תחומי החיים, ובתוך כך גם על מקומות העבודה שעוברים כבר עכשיו שינויים של ממש בפן התכנוני-עיצובי, כדי להתאים לתקנות.

נגיף הקורונה שינה סידרי עולם, הוא פקח לנו את העיניים והבהיר שדינמיקת העבודה א'-ה' מ-9 ועד 18 פשוט כבר לא רלוונטית, והקונספט של עבודה במשרד באופן כללי הפך לשנוי במחלוקת. בעקבות כך, עמדות עבודה אישיות לכל עובד הופכות גם הן לפחות רלוונטיות, וכעת החברות והארגונים פועלים במלוא המרץ כדי להתאים את מתחמי העבודה לעידן החדש - עידן בו שטחי המשרד מצטמצמים באופן ניכר, כאשר חלק מהעובדים יעבדו מהבית ואלה שבמשרד -זוטרים ובכירים כאחד- יעבדו בשיטת הכיסא החם ועדיין ידרשו לשמור על סטריליזציה, פרטיות ומרחק. זוהי גם שעתם היפה של מתקנים ומשטחים סטריליים ואנטי בקטריאליים, מחיצות מיוחדות ועמדות עבודה שגם הן משתנות בהתאם לצו השעה.

שימוש במחיצות ליצירת חללים מודלריים

"בשלב זה רוב החברות במשק שמות דגש על פתרונות שאינם קבועים ועם זאת מעוצבים ונוחים, שיתנו מענה איכותי לטווח הקרוב כמו מחיצות פרספקס, מחיצות רצפה-תקרה ומחיצות זכוכית על גבי השולחן," אומר עופר איתן, מנכ"ל ובעלים של חברת מיי-דסק המתמחה בסביבות עבודה. "ממחקר שפרסמה לאחרונה חברת Steelcase האמריקאית, עולה כישהשינויים יהיו משמעותיים יותר כבר בעתיד הנראה לעין. כך למשל, עולה כי על מנת להמשיך להושיב את אותה כמות עובדים תוך שמירה על כללי הריחוק הנדרשים, תידרש הגדלה של שטח המשרד בכ-50 אחוז, כלומר - שטח נתון שעד לא מזמן הכיל 100 עובדים יוכל כעת להכיל 75 עובדים בלבד, בימים בהם הנטייה היא דווקא להצטמצם במטראז'." 

עופר איתן (צילום: אביב קורט)
עופר איתן | צילום: אביב קורט

הפתרון המסתמן, מסביר איתן, הוא שינוי מודל העבודה כך שאחוז מסוים מהעובדים יעברו לעבוד חלק מהזמן מהבית, "כך ניתן יהיה לרווח את חללי העבודה ולהתקין עבור העובדים במשרד עמדות גדולות, מפנקות ומאובזרות מאלה שאנחנו מכירים כיום. משרדים וחללי עבודה שבנויים באופן מודולרי יוכלו לבצע שינויים בקלות, ובהתאם לצרכים החדשים ובהם ריחוק חברתי ושמירה על כללי התו הסגול, כמו למשל מחיצות שמאפשרות שינויים קלים ומהירים במבנה". ב- Steelcase, הוא אומר, "הבינו כבר לפני מספר שנים את הצורך במשטחים ומחיצות אנטי בקטריאליות, והיום - כשהמשבר בשיאו, היא ערוכה עם קו מוצרים לקורונה. עוד נושא שמציינת החברה במחקר הוא התעצמות מגמת ה- wellbeing שתתעצם במתחמי העבודה. בעלי החברות מבינים את הצורך ביצירת סביבת עבודה בטוחה ומגוננת. המצב הרגשי ותחושת הבטחון של העובד משקפים את שביעות רצונו ממקום העבודה וכן מעלים את הפרודוקטיביות בטווח הקצר והארוך".

סביבת עבודה אחרי הקורונה (צילום: Steelcase, באדיבות מיי דסק )
סביבת עבודה אחרי הקורונה | צילום: Steelcase, באדיבות מיי דסק

שיטת הכיסא החם

לדברי האדריכל אורי הלוי, מבעלי המשרד אורבך-הלוי אדריכלים ומהנדסים, שינוי המגמה נרשם לא רק במשרדים הקיימים אלא גם בכל הנוגע לפרויקטים שמצויים בשלבי תכנון ראשוניים. "אנחנו רואים כיצד חברות וארגונים מבצעים שינויים אסטרטגיים ופועלים לבניית פורמט עבודה קומפקטי מתאים. בפועל, שינויים שהחלו בעקבות משבר הקורונה הופכים לשגרת העבודה החדשה: החברות, וגם העובדים עצמם, הבינו שגם בעבודה מהמסגרת הביתית הם נשארים יעילים ופרודוקטיביים במידה רבה. היעילות שמוכיחה את עצמה מובילה לאופטימיזציה אגרסיבית בנדל"ן, ואנחנו רואים כבר עכשיו צמצום ממוצע של 30 אחוז בהיקף שטחי המשרדים שעתידים להיבנות ויש לכך השפעה דרמטית על התחלות הבניה".

העובדה ששטח המשרד עתיד להצטמצם לא בהכרח תוביל לתכנון של חללי אופן ספייס שיכולים לאכלס מספר רב יותר של עובדים בשטח קטן יחסית, "חברות קונסרבטיביות כדוגמת משרדי עורכי דין יתחילו לצוות במשרדים (שיועדו עד כה לעובד אחד) שני עובדים או יותר, שיחלקו משרד על פי מודל עבודה דינמי של 2-3 ימי עבודה מהבית והיתר במשרד", מסביר הלוי. "בתוך כך, עמדות העבודה החמות, שנחשבו עד עכשיו לפורמט שנוא ומוקצה כאן בישראל יהפכו לעובדה מוגמרת גם בחברות שאינן עוסקות בהכרח בהייטק. שינוי של שיטות העבודה הקיימות מייצר הזדמנות חיובית לצמצם דרמטית את היקף העומס בכבישים וליעל את שיטות העבודה הנהוגות מבלי לפגוע ביעילות הארגון או בחיבור העובדים אליו. המודל החדש מצריך תכנון קומות חכמות מאוד ועל כך עמלים משרדי האדריכלים כבר עתה. בפרויקטים שנמצאים כבר בשלבי תכנון מתקדמים אנחנו מסיטים ומרווחים את עמדות העבודה הצפופות מתוך הנחה שעמדות העבודה החמות תכנסנה לתוקפן גם בפרויקטים אלה".

אורי הלוי (צילום: יוסי צבקר)
אורי הלוי | צילום: יוסי צבקר

טלי דראל, שותפה עמיתה במשרד V5 אדריכלים ובוני ערים מוסיפה אף היא כי במשרדים של החברות הגדולות מאמצים שיטות את העבודה מהבית מתוך הבנה שהעסקה של כולם תחת קורת גג אחת בשלב זה יכולה לשתק את החברה כולה. "בחברות שבהן מועסקים מאות עובדים, החליטה ההנהלה על מכסה קבועה של עובדים מהבית. לרוב מדובר בעובדי production שאופי עבודתם מאפשר זאת. כך ניתן למנן את החשיפה ובמקרה של הדבקה לא כל עובדי המשרד צריכים להיכנס לבידוד. במשרדים בהם יש פרישה של כוח העבודה על פני כמה קומות ממשטרים את התנועה של העובדים על מנת שלא תיווצר זליגה בין הקומות. בניגוד למבנים מוסדיים שמתוכננים עכשיו, בהם אין עדיין דרישה פרוגרמתית שמעידה על שינוי מגמה, במגזר הפרטי בעלי החברות לוקחים את המושכות לידיים ודואגים שתהיה הטמעה, יישום וביצוע של שינויים כבר עתה".

טלי דראל (צילום: סאם יעקובסון)
טלי דראל | צילום: סאם יעקובסון

עיצוב סטרילי (צילום: Studio_Podrini)
פתרונות סטרליים, גם במשרדים | צילום: Studio_Podrini

פתרונות סטריליים

שינוי בולט נוסף, שנרשם כבר עכשיו בעיקר במתחמי עבודה ומשרדים שנמצאים בשלבי בניה, הוא יישום שונה לגמרי מבחינת החומרים - האדריכלים והמעצבים שוקדים על מציאת פתרונות סטריליים או כאלה שיהיו קלים במיוחד לניקיון שוטף ותחזוקה. כך למשל טפטים רחיצים ששימשו עד עכשיו בעיקר בבתי החולים חודרים למרחב המשרדי, חומרי ריצוף, חיפויי קיר ומשטחים אנטי בקטריאליים, מגירות שנפתחות בטאץ' וברזים הפועלים על ידי חיישנים, ללא צורך במגע יד אדם, להם שלוש פיות: למים, לסבון ואחת נוספת ליציאת ספטול או אלכוג'ל לחיטוי מלא של הידיים בסיום השטיפה. הבדים הקונבנציונאליים מפנים את מקומם לאריגים רחיצים שאינם סופגים ובמקביל דווח על חברות שעובדות על פיתוח בדים נוגדים חיידקים שיכנסו ככל הנראה לשימוש בשנה הבאה.

שלומי סיזר (צילום: יח"צ)
שלומי סיזר | צילום: יח"צ

לדברי שלומי זיסר, מנהל השיווק ותחום האדריכלים בבירמן Design, אנחנו רואים בבירור נדידה של חומרים שעד כה היו להם יעודים שונים לתוך חלל המשרד. "כך למשל חיפויים ומשטחים אקריליים HI MACS ששימשו עד לא מזמן בעיקר לחיפוי מטבחים, הופכים עכשיו לפופולריים במיוחד במשרדים. לצד אסתטיקה הם נותנים מענה טוטאלי לעניין המזהמים. בנוסף, התכונות האלסטיות שלהם מאפשרות להתקין אותם באופן רציף מה שממזער עוד יותר את הסיכוי ליצירת רובד מזהמים על גבי המשטח".