כחודש לאחר פרסום תוצאות מבחני פיזה, אשר חשפו את הפערים הגדולים ביותר בכל הזמנים בין החינוך היהודי לחינוך הערבי, התכנסו השבוע למעלה משלושים נציגי ארגונים, עמותות, חברות, רשויות מקומיות, מוסדות לימוד אקדמאיים, ומובילים בתעסוקת ההייטק והמדעים ביוזמת אג'יק- מכון הנגב. הפורום התכנס במרכז סוויץ' באזור התעשייה עידן הנגב, והתמקד באתגרים המשותפים של לימודי ה-STEM וההייטק בקרב צעירי החברה הבדואית בנגב.
"הפורום גויס במטרה ליצור שיתוף פעולה ותיאום בין הגורמים השונים שעוסקים בתחומי ה STEM בנגב. אנשי אקדמיה, רשויות, יזמים, נציגי חברות מובילות וארגונים חברתיים ועמותות שעוסקים בתחום התכנסו על מנת לדון באתגרים, לייצר שותפויות, ולהיערך לצרכים העתידיים של החברה ושל עולם התעסוקה." מסביר ג'האד אלשאפעי, מנהל תכנית BridgeTech מבית אג'יק- מכון הנגב.
תכנית BridgeTech אשר החלה לפעול ב 2016, הנה שנת הכשרה למסיימי תיכון מהחברה הבדואית, בעלי פוטנציאל להשתלבות בלימודי היי טק והנדסה. התכנית משמשת שנת הכנה לקראת לימודים אקדמיים ותעסוקה בתחומי ההייטק והתעשייה עתירת הידע, לצד העצמה, בדגש על חיזוק ערכים, מנהיגות התנדבות קהילתית, יזמות ופיתוח אישי. הפרויקט הוקם בשיתוף החברה למתנ"סים, משרד החינוך, מרכזי ריאן לתעסוקה, עמותת רואד להכוון אקדמי, פארק התעסוקה עידן-הנגב, רשת עמל ונציגים של חברות תעשייה והייטק הפועלות בנגב.
"התכנית הוקמה לנוכח השילוב הנמוך יחסית של צעירות וצעירים מהחברה הערבית הבדואית בנגב בתעשיית ההייטק ובמפעלים עתירי הידע המתפתחים בנגב. תופתעי לשמוע שכשהוקם פארק ההיי טק גב ים בבאר שבע, היו בו רק 2 עובדים ערבים", מוסיף אלשאפעי, "כיום התכנית משמשת עוגן ובסיס להצמחת עתודה מהחברה הבדואית שתשתלב בתעשייה עתירת ידע ובעולמות ההייטק". הנתונים שהגיעו לידינו מדהימים ומדברים על עליה של 25 נקודות בממוצע ב-5 יחידות מתמטיקה בקרב משתתפי התכנית, לצד עליה של בין 50 ל-70 נקודות בבחינה הפסיכומטרית. בתכנית מתגאים גם ב-0% נשירה מהלימודים בקרב בוגריה, נתון חסר תקדים.
מקצועות אליטיסטים שאין סיכוי להשתלב בהם
לפני כחודש פורסמו תוצאות מבחני פיזה אשר רשמו ירידה בהישגי התלמידים הערבים לצד פערי שיא בין תלמידים דוברי ערבית לתלמידים דוברי עברית. אלשאפעי מספר שהפער מורגש באופן מובהק. "מבחינתנו מה שיביא לשינוי זה תכניות כמו BridgeTech המהווה מנוף לצמיחה ולהתפתחות של החברה הערבית. זה מה שיביא לשבירת תקרת הזכוכית שהאנשים מהחברה שלנו יצרו לעצמם, כאילו מדובר במקצועות אליטיסטים שאין להם סיכוי להשתלב בהם. המטרה שלנו היא לנפץ את המחשבות הללו, ולשבור את תקרת הזכוכית. זו הדרך לצמצם את הפער, את התהום הפעורה בין התלמידים הערבים ליתר התלמידים במדינה."
התכנית, שנמשכת 12 חודשים מלאים, פועלת בבאר-שבע כפרויקט אזורי הפונה לכלל בוגרי ובוגרות התיכונים מהיישובים הבדואיים ובמהלכה לומדים המשתתפים כישורי חיים, סדנאות מנהיגות, הקמת מיזמים חברתיים, התנדבות חברתית וכישורי חיים בשילוב לימודי: מתמטיקה וחדו"א, עברית מדוברת, אנגלית אקדמית, קורס פסיכומטרי מלא, הכוונה אקדמית ופיתוח תוכנה. "בעתיד אני רואה את בוגרי התכנית מובילים שינוי בתוך החברה. יזמים ויזמיות שעושים את השינוי בשטח ופותחים אפשרויות ליתר בני הקהילה. סיפורי הצלחה מתוך החברה הם אלה שיביאו לשינוי התפיסתי, ולכך שיותר ויותר צעירים מהחברה הערבית-בדואית יגיעו למקצועות הנדסה והיי טק", מסכם אלשאפעי.
כאמור, לפורום שהתכנס השבוע ביוזמת אג'יק- מכון הנגב הגיעו נציגים מכל המוסדות הרלוונטיים, ביניהם ראש עיריית רהט, מר פאיז אבו סהיבאן, שמשקיע מאמצים רבים כדי לגרום לצעירים מוכשרים לפנות למקצועות ההייטק. "זה תהליך שלוקח זמן ודורש השקעה ממושכת", הוא אומר, "לפני כמה שנים חיפשתי מהנדס חשמל לעירייה, וגיליתי שלמרות שברהט גרים 70,000 תושבים, לא הצלחתי למצוא אפילו מהנדס חשמל אחד".
אורח נוסף שהגיע הוא פרופ' חאלד אבו עסבה, מנהל מכון מסאר, אשר מייעץ ומלווה את תכנית BridgeTech מיום הקמתה, והדגיש את החשיבות בהתחלת העבודה עם התלמידים מגיל צעיר, בכתות ביה"ס היסודי, בכדי שיוכלו בבוא העת להשתלב באקדמיה. "זה לא בא ברגל, נדרשת מעורבות של הרשויות. המחויבות שלהן היא קריטית לנושא".
אסתר עקיבא מאשכול נגב מזרחי שיתפה בנתוני מחקר שנערך בשיתוף ג'וינט אשלים, ובו מוצגים הגורמים השונים המשפיעים על יכולת לימוד ה STEM. אחת המסקנות החשובות היא ההשפעה של אימוץ כישורים מתמטיים בגיל צעיר באמצעות פיתוח יכולות בסיסיות כמו ספירה, בנייה עם קוביות ועוד כבר מגיל הגן, כגורם שמאפשר יכולת פיתוח מיומנויות חשיבה עמוקות בבגרות.
את האירוע סיכמו אריאל דלומי וסלימאן אלעמור, מנכ"לים משותפים של אג'יק- מכון הנגב, שציינו כי "אין פתרונות קסם ואין קיצורי דרך בתהליך. צריך לייצר רצף של תמיכה ופעולה מגיל הגן ועד הכניסה לעולם ההיי טק לאחר הלימודים האקדמיים. בסופו של דבר, שיתוף הפעולה והתיאום בין כל משתתפי המפגש הוא הבסיס ליצירת פריצת דרך ושינוי משמעותי בתחום."