"ברכות לרגל עשור שנים של בנייה מאומצת של המפעל הייחודי בו עוסקות מאות נשים צדקניות המשקיעות את כוחן כדי להביא פרנסה כשרה לביתן מתוך דאגה ואחריות לבתיהן, תוך כדי התמודדות לא פשוטה דבר יום ביומו, ועל אף נסיונות ופיתויים העומדים בפניהן בחרו שלא ללכת לרעות בשדות זרים ולהכניס את עצמן לסכנה, ובוודאי שזו תעמוד לכן לראות ברכה והצלחה בהעמדת בתים לתפארת".
כשקוראים את הברכה הזאת, שנכתבה על ידי הרב ואב בית הדין מודיעין עלית, מאיר קסלר, קשה למצוא רמז כלשהו שיקשר בינה לבין חדשנות טכנולוגית. אך הנשים הצדקניות שאליהן נכתבה הברכה הן בעצם כ–900 מתכנתות ובודקות תוכנה שמספקות שירותים טכנולוגיים לחברות כמו נייס, קנשו, טבע, איביי, EMC, טקסס אינסטרומנטס וכן שורה של משרדי ממשלה וגופים פיננסיים.
מטריקס גלובל, שהוקמה לפני עשור, מספקת שירותי אוף־שור וניר־שור לחברות בישראל ובמזרח אירופה, ויכולה להציע שירותים במחיר תחרותי בהשוואה לחברות בהודו, סין ומזרח אירופה - הודות להסתמכותה על אוכלוסיית העובדות החרדיות. מטריקס גלובל היא חלק מחברת שירותי ה–IT מטריקס, שמעסיקה 7,000 עובדים.
הברכה מהרב קסלר פורסמה בעמוד הראשון של העלון "תלפיאות", פרסום פנימי של מטריקס גלובל, אשר בגיליונו המסכם עשור של פעילות ניתן למצוא טקסטים נוספים שהיו נתפשים כחריגים בהשוואה להוויי המקובל בענף ההיי־טק החילוני - כמו דירוג של החודשים הפוריים ביותר מבחינת לידות וכן רשימת המאורסות הטריות בחברה.
ביקור במשרדי מטריקס גלובל במודיעין עלית הוא כמו כניסה לבועה סגורה, במרחק של פחות משעת נסיעה מתל אביב או מירושלים. במרכז המסחרי שבו שוכנים משרדי החברה פועלות חנויות של רשתות המיועדות למגזר החרדי בלבד - לא תמצאו שם סופרמרקט של מגה או סניף של טויס אר אס. המרכז המסחרי התרחב במקביל לחברה ולעיר, שצמחה במהירות בתוך שני עשורים. במטריקס גלובל טוענים כי דמי השכירות במקום גבוהים כמעט כמו במגדלי עזריאלי בתל אביב. מעבר לכביש פועל גן ילדים עמוס זאטוטים שמתרוצצים בזמן שהאמהות שלהם כותבות שורות קוד לחברות החדשניות בעולם. בצהריים יאספו האבות את הילדים מהגנים והנשים ימשיכו לעבוד. במודיעין עלית נולדים בכל שבוע 50 תינוקות - יותר מ–2,500 בשנה - כלומר קצב הריבוי הטבעי בעיר גבוה מאוד. ואכן, בכל קומה במשרדי מטריקס גלובל יש חדר הנקה.
חלוצי שילוב נשים חרדיות בעבודה
למחזור הראשון שנפתח במטריקס גלובל הצטרפו 29 נשים. 10 שנים לאחר מכן, 8 מהן עדיין מועסקות במטריקס ולמעט אחת או שתיים, כולן נשארו בתחום המחשוב. המחזור הראשון עבר הכשרה בת חצי שנה, ולאחר מכן קוצר הקורס כדי שיישאר כדאי מבחינה כלכלית. היצע העבודות החדש עודד נשים נוספות בחברה החרדית ללמוד מקצועות מחשב.
בשנה האחרונה גויסו כ–150 עובדות חדשות לחברה, והצמיחה נטו היתה של 40 עובדות.
מאז קם המרכז במודיעין עלית, קמו מרכזים נוספים ברחבי הארץ - בקרבת יישובים חרדיים וקרוב יותר לחברות שעבורן מבוצעים הפרוייקטים: ב–2006 קם מוקד חרדי בבית שמש, שמעסיק כ–100 עובדות. ב–2010 פתחה מטריקס גלובל משרדים בפתח תקווה ובחיפה, בתל אביב קם מרכז ב–2012 ושנה לאחר מכן נפתח מרכז גם בירושלים. בנוסף, הקימה מטריקס מוקד פעילות בצפון שבו מועסקות כ–50 נשים דרוזיות.
בסך הכל, מונה החטיבה כ–1,000 איש. כמו כן, מעסיקה החברה 240 עובדים בבולגריה ובמקדוניה, אשר משלימים את התמיכה מישראל ומסייעים לחברות ישראליות שרוצות להיכנס לשוק האירופי.
לפני עשור, כשהוקמה פעילות מטריקס גלובל תחת השם 'תלפיות', היא היתה חלוצה בשילוב של חרדים בכלל וחרדיות בפרט בשוק התעסוקה. כיום, נפוץ יותר המראה של מתכנתים חרדים במשרדים של חברות היי־טק, גם כאלה שאינם ממוקמים בלב אוכלוסייה חרדית - והמראה של יזמים חרדים בכנסים ואירועי סטראט־אפ נעשה יותר שכיח. במטריקס מספרים שחברות נוספות החלו להתחרות בזירה החרדית, וכמה מהעובדות אף עברו לעבוד במשרדי ממשלה - שבהם יש סביבת עבודה נוחה עבורן. כמו כן טוענים במטריקס כי יוקרתן של המתכנתות עלתה והן נחשבות לשידוך מבוקש במיוחד.
העובדות של מטריקס נקלטות בחברה בגיל 20, לאחר שהן מסיימות לימודים ברשת התיכונים החרדית "בית יעקב" ומשלימות הכשרה מקצועית בלימודי י"ג־י"ד כהנדסאיות תוכנה. העובדות מגיעות ללא ניסיון תעסוקתי ולרוב גם בטרם נישאו. כמו כן, ישנן עובדות עם תואר ראשון במדעי המחשב ממוסדות חרדיים כמו מכון טל או הקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו.
האשה מפרנסת כדי שהגבר ימשיך ללמוד
שתי אמהות גאות יש למטריקס גלובל: ליבי אפין, סמנכ"לית התפעול של מטריקס גלובל, והילה טל, סמנכ"לית משאבי אנוש. אפין היא אישיות יוצאת דופן בעולם התוכנה הישראלית: היא נולדה בבית חרדי בארה"ב, סיימה תואר במדעי המחשב ב–1975 ולדבריה היא היחידה מכל בני משפחתה שאינה עוסקת בתחום החינוך. לישראל עלתה אפין ב–1980 ולמטריקס הגיעה ממשרד החוץ, שם עבדה כמנהלת מחשוב.
"לפני קצת יותר מ–10 שנים העולם נהיה גלובלי, וחברות חיפשו דרכים להתייעל ולהוציא עבודה החוצה, אל מעבר לים", אומרת הילה טל, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. "אנשים פנו למוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, ואמרו לו 'הבנות שלנו לומדות מחשבים, אבל חרדיות לא יכולות להשתלב בשוק העבודה כי אין להן ניסיון והן לא יכולות לעבוד בסביבה חילונית רגילה'".
המחשבה הראשונה של אפין וטל היתה להקים את הפעילות בבני ברק, אך מודיעין עלית נבחרה בסופו של דבר. אפין מסבירה שריבוי הזרמים החרדיים בבני ברק הפך אותה למסובכת מדי עבור החברה.
"הרעיון שהנחה אותנו היה להקים מקום עבודה קרוב לבית שהוא גם טכנולוגי, תחרותי ומקצועי, וגם מושתת על ערכים מסוימים שהציבור והרבנים שלנו ילכו איתנו יד ביד", מוסיפה טל. "הרבנים מחליטים איזה מסלולים מתאימים לעולם החרדי, ובוחנים אותם. המטרה היא שהאשה תפרנס את בעלה - כדי שיוכל ללמוד כמה שיותר שנים", אומרת אפין.
לפני שהעובדות נקלטות בחברה הן עוברות תהליך סינון, שמתחיל עוד כשהן לומדות בסמינר. השנתיים הראשונות בחברה הן תקופת הכשרה שבה כל העובדות מקבלות שכר זהה. בין היתר, העובדות עוברות הכשרה של ג'ון ברייס, בית ספר למקצועות המחשב שנמצא גם הוא בבעלות מטריקס. השנה הראשונה מוקדשת בעיקר ללמידה, כולל מקצועות גנריים והתמחות ספציפית לפי צורכי הלקוח - ולעתים חלק מההכשרה נעשית במשרדי הלקוח. כעבור שנתיים הופכות העובדות למתכנתות או בודקות מנוסות, והן יכולות להמשיך לעבוד בפרויקט שבו התחילו, או לעבור לפרויקטים אחרים.
מטריקס מציעה מסלולי קידום מקצועיים וניהוליים למתאימות, כולל הכשרות בתחום, ושכר העובדות נקבע בהתאם להתקדמות ולהצלחה. לדברי טל, רק עובדות מעטות עוזבות את החברה בתום השנתיים הראשונות.
העובדות מגיעות למרכז במודיעין עלית מירושלים, אלעד, בני ברק ורחובות. יום העבודה במטריקס גלובל הוא בן שמונה שעות, אך המשרדים פתוחים מ–8 בבוקר ועד 11 בלילה, כדי שהעובדות יוכלו לצאת באמצע היום, לטפל בילדיהן ולשוב לעבודה. "יש עובדות שמחזיקות בבית 'לפטופ כשר' שמחובר לאינטרנט 'כשר'. שום פרויקט אצלנו לא נכשל בגלל השעות הגמישות, ואם צריך להחזיר את העובדות הביתה בלילה, יש לנו שירותי הסעות", אומרת אפין. טל מציינת כי בתהליך השיבוץ נשאלות המועמדות האם הן מוכנות להכניס מחשב לביתן. "אם זה לא מתאים לה או למשפחתה, היא לא תתקבל לפרויקט", אומרת טל.
"יש פה רב, כמו שיש משאבי אנוש"
במטריקס גלובל קיימים סממנים שלא נמצאים בבתי תוכנה רגילים. כך למשל, רב העיר פוגש את הלקוחות החדשים של החברה ומסביר להם כיצד לנהוג בנשים העובדות. בחברה מציינים ראש חודש עברי ובלוח המודעות ניתן למצוא מודעות על פיאות למכירה. "יש ועדה של רבנים, והנשים יכולות לשאול אותן כל שאלה", אומרת אפין ומוסיפה "אני אמנם אשת רב, אבל כאן אני אשת מקצוע בלבד. יש לנו רב של המקום - כמו שיש לנו משאבי אנוש".
"הלקוחות באים אלינו בגלל המקצוענות"
כ–50 חרדיות העובדות בחברה מוגדרות בתפקידים מובילים ניהולית או מקצועית. חלק מראשי הפרויקט מבחוץ מגיעים לשבת עם הנשים בצוות. במקרים אלה החדר של ראש הצוות יושב בחדר מופרד בדלת בתוך החדר בו יושב צוות המתכנתות.
האם בעיני הלקוחות יש יתרון מיוחד להעסקת חרדיות? האם הם מוכנים לשלם על הערך החברתי? במטריקס סבורים שלא. "בוחרים אותנו בעיניים מקצועיות לפי שיקולים של כסף. אומרים לנו 'יש לנו הצעה נגדית. ציונות זה טוב, זה ייתן אחוז או שניים, אבל אתם צריכים לעשות את העבודה'", אומר רם יוניש, סמנכ"ל שיווק ומכירות במטריקס גלובל. ואפין מוסיפה: "בשורה התחתונה זה בית תוכנה. זה נחמד שזה ציונות, אבל המקום הזה משגשג בגלל שעושים בו עבודה מצויינת". טל מציינת כי לעיתים לקוחות מוכנים לקלוט לצוותים שעובדים עבורם במטריקס גם הנדסאים חסרי ניסיון.
ההשפעה מחלחלת גם למערכת הבחירות
השתלבות הנשים החרדיות בהיי־טק איפשרה להן לשדרג את מעמדן הכלכלי, אך אפין טוענת כי "הדבר אמנם משפר את מצבה הכלכלי של המשפחה, אך מאזן הכוחות בבית לא השתנה".
בעשר השנים מאז הוקמה מטריקס גלובל הפכו המתכנתות החרדיות לחלק בלתי נפרד מההיי־טק הישראלי. כיום ישנן נשים חרדיות שיצאו לעבוד גם מחוץ לגטאות התעסוקה הסגורים במרכזי הישובים החרדיים - חלקן מנהלת פיתוח בחברות היי־טק או בחברות ממשלתיות.
קשה שלא לקשור בין הכניסה של החרדיות והחרדים לעולם התעסוקה החילוני לבין הקריאה הנשמעת לשלב נשים ברשימות החרדיות בבחירות הקרבות לממשלה. כמי שמביאות את המשכורת למשפחות מרובות הילדים המתכנתות הן כוח כלכלי חשוב. לא בכדי מתכנתות מבוקשות יותר בעולם השידוכים החרדי. בכלל באחרונה גוברים הקולות בציבור החרדי גם של מי שאינם תלמידי כוללים, אלא גם של הציבור שעוסק בפרנסה. אבל אבל במטריקס, דווקא מעדיפים להתרחק מהסוגיות הפוליטיות ואפין לא מעוניינת להתייחס ליוזמה שקוראת לשילוב נשים חרדיות ברשימות המפלגות לכנסת.
בעיה בוערת נוספת כיום במגזר החרדי היא תעסוקת הגברים. עם זאת, במטריקס גלובל לא מתכוונים להתרחב לנישה זו. לדעתה של אפין, "נקודת ההתחלה של גברים שונה לגמרי. אין להם לימודי ליבה. בדרך כלל ישר מהישיבה הם הולכים ללמוד לתואר אחרי מכינה של שנה". לדבריה, "בונים אותם לצאת החוצה - הם לא צריכים את החממה. יש הרבה מיזמים של סטארט־אפים לחרדים. ברגע שגבר חרדי יוצא לעבוד, הוא לא יכול להרוויח שני שליש - הוא חייב להרוויח הרבה כסף. השוק משתנה. לאט, בטיימינג של העולם החרדי, לא בבת אחת" מסכמת אפין.
ביקורת על שכר נמוך בהשוואה למקובל בענף
לאורך השנים נמתחה על מטריקס ביקורת, שלפיה היא מנצלת את העובדות החרדיות ומשלמת להן שכר נמוך בהשוואה לשכר המקובל בשוק - אך במטריקס טוענים כי שכרן של העובדות הוא שני שלישים מהשכר המקובל בתעשייה.
מנגד, מקורות מחוץ לחברה טוענים כי מדובר אף בשיעורים נמוכים יותר, שמנצלים את אי־יכולתן של החרדיות לצאת לעבוד מחוץ לקהילה (מבחינת הקרבה לבית וסביבת העבודה שאינה מותאמת לצרכיהן). במטריקס מצדיקים את התשלום הנמוך על ידי השוואה לעובדים עם ניסיון מקביל בענף, בכך שהחברה קולטת עובדות ללא ניסיון ומשקיעה בהכשרתן, וכן בימי העבודה הקצרים יחסית לענף ההיי־טק. בנוסף, במטריקס מדגישים שהם מעודדים את העובדות לצאת לעבוד מחוץ למרכזים שלהם ולהרוויח שכר גבוה יותר.
"אני חיה בעולם החרדי", אומרת אפין, "אמהות אומרות 'בהיי־טק הבת שלי יכולה להרוויח 15 אלף בחודש'. היא לא יודעת שהבת לא יכולה להרוויח ככה מיד אחרי תיכון. אבל אחרי שנתיים הן מרוויחות יותר מהאמהות. הן רוצות להרוויח הרבה כסף ולפרנס. יש כאלה שנשארות פה והן ירוויחו שליש פחות. אני אומרת להן, 'למה את נשארת פה אחרי שש שנים? את יכולה ללכת ללקוחות בירושלים או תל אביב ולהרוויח יותר'. בתור אישה חרדית היא תרוויח כמו גבר. ברגע שהיא תצא להיות עובדת של חברה אחרת, היא תקבל יותר מ–20 אלף שקל".
לדברי אפין, "אישה חרדית שמחליטה לעבוד בסטארט־אפ מרוויחה כמו כל אחד אחר, אלא אם יש סיבה. כל השנים גרתי בירושלים והיו מקומות שלא יכולתי לעבוד בהם - כי היו לי שישה ילדים ולא רציתי לבוא כל יום ב–22:00 הביתה".
ביקורת נוספת על השכר הנמוך המשולם במטריקס גלובל נובעת גם מכך שהחברה מקבלת סבסוד ממשלתי דרך מרכז ההשקעות - כ–1,000 שקל לחודש לכל עובדת. התנאי לקבלת תמיכה זו הוא הגדלה מתמדת של מצבת העובדים. עם זאת, במטריקס טוענים כי ללא המימון הממשלתי הם לא היו יכולים להציע תעריפים תחרותיים בהשוואה למדינות אסיה, מזרח אירופה ודרום אמריקה. "המודל של מטריקס מבוסס על זה. בלי תמיכה, לא יודעת אם נמשיך להתקיים", אומרת אפין. "הסבסוד הופך אותנו לכדאיים. זה הרבה כסף והוא עוזר להכשרות". לדברי טל, הסבסוד מאפשר לקלוט עובדות לא מנוסות, שאחרת יתקשו להשתלב בשוק.