ישראל כבר מזמן הפכה לאומת ה"יוניקורנים" – סטרטאפים צעירים ותוססים שנלחמים על כל עובד עם שכר שמרקיע לשחקים ותנאי עבודה מעולים. עם זאת, לעיתים מאחורי התן-ביס, ימי הכיף מנקרי העיניים וברז הבירה במשרד, להצלחה הזו יכולים להתלוות גם היבטים פחות מדוברים - שחיקה ודיכאון. כן, למרות שמדובר בתעשייה נוצצת לכאורה ומעוררת קנאה, השחיקה היא לפעמים תוצר של קושי לעמוד זמן ממושך בקצב המטורף שנדרש בתחום. אבל יש גם חדשות טובות - אפשר לזהות אותה ולנקוט אמצעים להתרענן. נציין גם כי יש עובדים שעקב גורמים אישיותיים ואחרים מתחילים לסבול מדיכאון.
זה לרוב מתחיל בתחושה הולכת וגוברת של אי שביעות רצון, רגישות יתר לכל כשלון או נזיפה מהבוס העלולים לפגוע במצב הרוח של העובד. כשזה קצר וחולף עדיין הכל תקין, אבל יש מקרים בהם התחושות השליליות הללו עלולים להצטבר לכדי דיכאון תעסוקתי.
מהו דיכאון תעסוקתי?
דיכאון שהתפתח במהלך הקריירה, המכונה גם "דיכאון תעסוקתי" הוא מצב קליני של דיכאון שנובע בין השאר מסיבות הקשורות לעבודה. בשונה מתחושת דכדוך רגילה או ממצב רוח ירוד, מדובר על מצב רפואי שעלול להשפיע על האופן שבו האדם מרגיש, חושב ופועל, ומפחית את יכולתו לתפקד היטב בבית ובעבודה. כולם סובלים ממשברים בחיים, ובין השאר בקריירה, אך דיכאון הינה הפרעה נפשית הדורשת התייחסות. חשוב להיות עם יד על הדופק, אבחון וטיפול יעילים ומהירים עשויים להשיב את הקריירה למסלול ולמנוע הדרדרות.
יש מקרים בהם ניתן לראות עובד מצליח ומועיל המתדרדר למצב של דיכאון הגורם לפגיעה קשה ביכולת העבודה. פגיעה הפוגעת גם בקריירה האישית, ועלולה אף להכאיב מאד למעסיק המפסיד לעיתים עובד מצטיין שמפסיק לתרום לארגון כפי שעשה בעבר.
מה עלול לגרום לנו לפתח דיכאון במהלך הקריירה?
שחיקה בעבודה, שעות עבודה ארוכות, חוסר סיפוק מהעבודה, חוסר קידום ויחס משפיל מהמעסיק הן דוגמאות נפוצות לגורמים העלולים לגרום לעובד לפתח דיכאון תעסוקתי. למרות שדיכאון הוא הפרעה המושפעת מגורמים רבים כמו גנטיקה והשפעה של אירועי עבר, עומס נפשי כתוצאה מהעבודה עלול להיות טריגר שיגרום להתפתחות הדיכאון.
האם התקדמות לאורך הקריירה מעלה את הסיכון להתפתחות דיכאון?
זו שאלה מורכבת התלויה באופי העבודה ובקשיים הנלווים לה. לעיתים הדיכאון עלול להתפתח דווקא בתחילת הקריירה, למשל עקב קשיי הסתגלות, הרגשה של "בורג קטן במערכת" וקושי בעבודה הנובע מחוסר ביטחון עצמי או ניסיון. מנגד, עם ההתקדמות בסולם הדרגות, קשיים מסוימים נפתרים וצצים קשיים חדשים. עובד ותיק עלול לפתוח דיכאון עקב גורמים כמו שחיקה, חוסר סיפוק ותחושת חוסר הערכה. בנוסף, עם ההתקדמות בסולם התפקידים בקריירה נוספת לרוב אחריות רבה שלעיתים עלולה להגביר גורמים כמו לחץ וחרדה, העלולים גם כן להוות טריגר להתפתחות דיכאון.
הגורמים לדיכאון תעסוקתי
הגורמים המדויקים לדיכאון עדיין אינם ידועים באופן מלא. ישנם מספר גורמים וגורמי סיכון עיקריים הקשורים לסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון:
- גורמים גנטיים
המרכיב הגנטי בדיכאון משמעותי וקשור למעורבות של מספר רב של גנים. - הפרעות בוויסות "מוליכים עצביים" במוח
"מוליכים עצביים" הם חומרים העוזרים לקשר בין תאי העצב במוח. הפרעה בתקשורת בין תאי העצב במוח עלולה להוביל להתפתחות של דיכאון. - מצב רפואי
הרבה מאד מחלות יכולות להוות טריגר לדיכאון, כולל מחלות ויראליות (כן, גם קורונה), ושורה ארוכה של מחלות כרוניות נוטות לגרום לדיכאון. גם הפרעות נפשיות אחרון, כגון חרדה או התמכרות לסמים עלולות לגרום לדיכאון. - סיבות אישיות וסביבתיות
ביטחון עצמי נמוך, אישיות פסימית במיוחד ואירועי עבר טראומתיים - כמו התעללות או אובדן קרוב משפחה - עלולים להעלות את הסיכון לדיכאון. בדומה לסיבות אלו, סיבות תעסוקתיות, כפי שפורטו לעיל, עלולות גם כן להעלות את הסיכון להתפתחות דיכאון.
כמה זה נפוץ?
דיכאון אינו הפרעה נדירה. כ-20% מהנשים ו-10% מהגברים ילקו בדיכאון בשלב כלשהו בחייהם. אצלי מי שכבר עבר אפיזודה של דיכאון הסיכון מוכפל עם כל אפיזודה נוספת, כך שלאחר 3 משברים ויותר הסיכוי ללקות שוב הוא וודאי.
התסמינים לדיכאון תעסוקתי
דיכאון כולל מספר רב של תסמינים ולא כולם סובלים מכל התסמינים ובאותה עוצמה כמו כולם. העיקריים שבהם כוללים:
- תחושת עצבות, חוסר תקווה וריקנות.
- קושי להנות מפעילויות ומדברים שבעבר הסבו הנאה.
- שינויי התנהגות ומצב רוח – כעס ואגרסיביות, חרדה וחוסר מנוחה, פגיעה בחשק המיני וביצוע פעילויות בסיכון גבוה כמו שימוש בסמים או שתייה מוגזמת של אלכוהול.
- הרעה בדפוסי השינה וביכולת הקוגניטיבית.
- מחשבות על מוות ואובדנות.
- תסמינים גופניים כמו כאבים במקומות שונים בגוף ותחושת עייפות.
"דיכאון תעסוקתי" הרבה פעמים משפיע על התפקוד השוטף. זה יכול להתבטא בהרבה שינויים: היעדרויות והפסד ימי מעבודה, ירידה משמעותית בתפוקה, הימנעות מאירועים החברתיים, התפרצויות כעס ואגרסיביות או חרדה. כל אלה עלולים להעיד על התפתחות דיכאון כתוצאה מהעבודה.
כיצד ניתן לזהות ולטפל
לעיתים הזיהוי הראשוני מתבצע על ידי הסובל מדיכאון בעצמו – הוא מבחין שכבר זמן רב הוא סובל מהתסמינים המאפיינים דיכאון ופונה לגורמי בריאות הנפש. עם זאת, פעמים רבות הקרובים או העמיתים לעבודה של המתמודד עם דיכאון מבחינים לראשונה בהפרעה. במקרה של דיכאון בעבודה, ערנות של העמיתים לעבודה עשויה לתרום לאבחון מהיר ולטיפול יעיל של המתמודד עם הדיכאון. חשוב לזכור, דיכאון הוא אחד מהפרעות הנפש שהכי ניתנות לטיפול.
יש שמתקשים לזהות את הבעיה כי אינם חשים במצב הרוח הירוד. דיכאון לא תמיד מתבטא במצב רוח ירוד, אלא בחוסר יכולת ליהנות, ומחושים גופניים. יש הפונים לרופא המשפחה ומופנים לבדיקות שונות המראות שבריאותם הגופנית תקינה, אבל הסבל נמשך בלי שנמצאת לו סיבה. במקרה כזה כדאי לעבור אבחון לדיכאון.
לרוב, טיפול בדיכאון כולל טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפי אצל פסיכולוג. למרות שבדרך כלל טיפול זה מספיק, לעיתים הדיכאון אינו מגיב לטיפול ומוגדר כ"דיכאון עמיד", בו ניתן לטפל באמצעי טיפול כמו טיפול בגרייה מגנטית או גירוי מוחי עמוק. בשנים האחרונות, עם מהפכת ה"רפואה מותאמת אישית", ניתן לבדוק גם את הגורם הגנטי המשפיע על פעילות של מגוון תרופות ולהתאים את הטיפול התרופתי באופן מושכל יותר שעשוי לקצר את משך הזמן להטבה. בישראל הדבר יכול להתבצע באמצעות בדיקת רוק פשוטה דוגמת נוירופרמג'ן. איגוד הפסיכיאטריה הישראלי אף ממליץ על שימוש בערכה פרמקוגנטית במצבים של דיכאון עמיד.
טיפול יעיל ומהיר יכול להחזיר את האדם הסובל מדיכאון למסלול. הירידה בתפוקה והחיסורים הרבים של עובד הסובל מדיכאון יכולים להיעלם והעובד יכול לחזור לעצמו. חשוב להיות עם יד על הדופק ולשים לב לנורות האזהרה – אם אתה או את חשים את התסמינים שפורטו לעיל, חשוב לפנות לעזרה. אם שמת לב לעמית או עמיתה לעבודה שלך שעלול לסבול מהתסמינים הללו, חשוב לפנות אליו או אליה או לממונים הישירים ולנסות לסייע ולהתערב, שכן מניעה מוקדמת יכולה להציל חיים.
הניסיון מראה כי דחיה בתחילת הטיפול גורמת שני נזקים; גם העמקה של הדיכאון וקיבועו, כך שנעשה קשה יותר לטפל בו, וגם הרס של הקריירה שהסובל עמל עליה קשה כל כך.