לעבוד לצד בני משפחה זה לא תמיד קל, בטח כשמדובר בעסק משפחתי קטן עם מסורת ארוכת שנים. אבל יש מי שיאמרו לכם שזה לגמרי משתלם – ושדווקא מדובר בקרקע פוריה ליוזמות ולפיתוח. פגשנו שלושה צעירים שעובדים יחד עם ההורים שלהם (למרות שלא בהכרח זאת הייתה הבחירה הראשונית שלהם), וגם הצליחו להפוך את המפעל הקטן לאימפריה של ממש.

מבית דפוס קטן למיזם הדפסה בתלת מימד

האהבה של איתמר יונה לעולם הדפוס החלה עוד בילדותו, אבל אם תשאלו אותו - להיכנס לעסק המשפחתי ממש לא היה בתכנון. "בשנת 1951, סבא שלי, יצחק יונה ז"ל, הקים את בית הדפוס בנס ציונה. היו לו אז שתי מכונות דפוס בסך הכל, שאחת מהן אנחנו שומרים למזכרת עד היום. כילד, אני זוכר את עצמי מסתובב בין המכונות, שנראו לי אז עצומות. במהלך השנים העסק הקטן הפך למפעל ואבא שלי הצטרף אליו".

"עם השנים חלה התקדמות טכנולוגית משמעותית בעולם הדפוס, ואבא היה מי שהביא את הטכנולוגיות החדשות למפעל. כך מכונות הדפוס הידניות התחלפו במכונות אופסט (אופסט היא שיטת הדפסה שמיועדת להדפסה בכמויות גדולות), ובמדפסות דיגיטליות". כאמור, למרות החיבור לעולם הדפוס, יונה לא ייעד את עצמו להיות חלק מהעסק המשפחתי: "עבדתי כמהנדס בחברות סטארט אפ, לא חשבתי שאתעניין בתחום ההדפסות המסורתי. במידה מסוימת אפילו ניסיתי להתרחק מהתחום".

אז מה בכל זאת הביא אותך לעסק המשפחתי?

"החיבור הגיע דווקא מעבודתי כמהנדס. החלטתי לבנות מדפסת תלת מימד, שיתפתי את אבא בתהליך ולבסוף מיקמנו את המדפסת במפעל. כמובן שהדפסה בתלת מימד היא טכנולוגיה חדשה, אך בינה לבין הדפוס יש קווי דמיון. ההתעניינות מצד הלקוחות הייתה גדולה ובשלב מסוים החל ביקוש לרכוש מדפסות תלת מימד".

לדברי יונה, כשהחלו לשווק את המדפסות, הם זיהו בעיה: "הלקוחות, גם המתוחכמים שבהם, התקשו להפעיל את המדפסות בעצמם, ופערי הידע מנעו מהם לאמץ את הטכנולוגיה בקלות ובמהירות. מצאנו את עצמנו מציעים שירותי הדרכה הכרחיים, והבנו עד כמה התהליך הוא מורכב עבור משתמשי הקצה. זה דחף אותנו להקים את המיזם".

איתמר יונה  - מבית דפוס למיזם מדפסות תלת מימד (צילום: Printsyst)
"אבא שמח על כך שיש המשך לעסק המשפחתי" | צילום: Printsyst

המיזם עליו מדבר יונה, הוא PrintSYSt, חברה שנועדה לאפשר הדפסה בתלת מימד ללא כל ניסיון וידע קודמים. "פיתחנו טכנולוגיה ייחודית, המבוססת על machine learning - למידת מכונה, תחום העוסק בפיתוח אלגוריתמים המאפשרים למחשב ללמוד מתוך דוגמאות".

"אבא שמח על כך שיש המשך לעסק המשפחתי. הוא מעורב מאוד בתהליך ועוזר לנו לקבל החלטות נכונות. אנחנו צוחקים בינינו בנוגע לשאלה מה יעשו הנכדים כשיהיו גדולים. אני מתאר לעצמי שעד אז הדפסת D4, כלומר ארבעה ממדים, כבר תהיה שכיחה".

מתחנת מחקר חקלאית בערבה לפיתוח פתרונות להדברה כימית

נפתח במספר נתונים מדאיגים: על פי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, חומרי הדברה מסוימים - כלומר אלה שרוב הפירות והירקות שאתם רוכשים בסופר מלאים בהם - חשודים בהעלאת הסיכון לתחלואה בסרטן לימפומה. בישראל, אם תהיתם, השימוש בחומרי הדברה כימיים בחקלאות הוא מהגבוהים בעולם. כמו כן, ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בתחלואה בסרטן לימפומה, ובמקום השני בשיעור התמותה ממחלה זו. האם מדובר במקריות בלבד? תשפטו בעצמכם.

אורי יפה, אגרונום במקצועו, התרשם גם הוא מהנתונים וביקש למצוא להם פתרון. לתחום החקלאות הוא נחשף עוד מגיל צעיר - אביו עודד היה ממקימי תחנת המחקר החקלאי בערבה התיכונה, לפני למעלה מארבעים שנה. לאחר מכן, הקים את "שלפ מעבדה חקלאית", ומאז יזם והפעיל עשרות מחקרים ופיתוחים הקשורים לחקלאות ולסביבה. יפה (הבן) הצטרף לאביו בחברה, וכבר 14 שנה שהוא עוסק במחקר חקלאי, בדגש על פתרונות ידידותיים ויעילים להגנת הצומח. במסגרת זו פיתח את "תמר-טק", תכשיר הדברה המופק משמני מאכל צמחיים, כך שאינו פוגע באדם או בסביבה.

אורי יפה - פיתח את "תמר-טק" (צילום: עמוס קייטס)
"הבנו יחד שהחקלאות בשלה לפתרונות חדשים" | צילום: עמוס קייטס

לדברי יפה, מה שהביא אותו לעסוק בנושא הוא הזעזוע שחש מהשימוש הנרחב ברעלים במהלך ייצור המזון. "אמנם בשנים האחרונות עולה המודעות לסכנות שבחומרי ההדברה לבריאות האדם, לבעלי החיים ולסביבה, אבל לצערי חומרי הדברה אורגניים עדיין אינם נפוצים בישראל", הוא מסביר. לדבריו, אביו היה מעורב עוד בשלבים הראשוניים של הפיתוח, כשהחלו לחקור את הנושא וללמוד את השוק. "הבנו יחד שהחקלאות בשלה לפתרונות חדשים שאינם מתבססים על הכימיה הקלאסית, וכבר מההתחלה אבא שלי פרגן מאוד, נתן לי יד חופשית וקידם את העניין בכל דרך אפשרית. בדומה אליי, הנושא קרוב מאוד לליבו, כמי שנחשף לאורך השנים למגוון רחב של חומרי הדברה כימיים חריפים באופן ישיר, בתקופה שעוד כלל לא הייתה מודעות לאמצעי הגנה".

"את התכשיר אנחנו משווקים כבר כשבע שנים, במטרה להחליף את השימוש בתכשירי הדברה כימיים בחקלאות הקונבנציונלית. תחילה ייעדנו אותו להדברת מזיקים, בעיקר בגידולי ירקות, אך בשנים האחרונות התחלנו לשווק אותו גם בגידולי מטעים, תבלינים, ירק ללא חרקים למגזר הדתי, פרדסים, קנאביס רפואי ועוד. במקביל, אנחנו עוסקים במחקר מתמיד לפיתוח שיטות ייצור ואיתור חומרי גלם חדשים, כדי לייצר תכשירי הדברה חדשים שיציעו פתרונות לבעיות שיוצרת ההדברה הכימית".

מעסק צורפות קטן להצלחה בינלאומית

כבר שלושה דורות שמשפחת חדד עוסקת בכלי כסף ויודאיקה. "הכל התחיל מסבי, שהיה רב העדה הטריפוליטאית בבני ברק, ועסק בצורפות לפרנסתו. בעקבותיו, אבי ואחיו הקימו בשנת 1964 את החברה המשפחתית, המתמחה באומנות ייצור כלי כסף טהור ויודאיקה", מספר שלומיר חדד, סמנכ"ל השיווק בחברת חדד כסף טהור. כיום, החברה שהחלה כעסק צורפות קטן, היא בין היצרניות הגדולות בעולם ליודאיקה וכלי כסף, כדוגמת פמוטים, גביעי קידוש וחנוכיות.

"האהבה לאמנות העיצוב בכסף עוברת אצלנו במשפחה. ככל שגדל הביקוש למוצרי החברה, הצטרפו בני משפחה נוספים וכיום אנחנו כבר דור שלישי שממשיך את המסורת. אני הצטרפתי לעסק לפני כ-15 שנה, לתחום הפרסום. בזמנו התחום התמקד בפרינט, כלומר בעיתונים מודפסים ובשלטי חוצות בלבד, ואני הקמתי את מערך השיווק של החברה, שכולל בין היתר קריאייטיב, גרפיקה ויח"צ. במקביל פעלתי לטובת חיזוק הקשרים של החברה עם לקוחותיה, על ידי פעילות ברשתות החברתיות ושדרוג של מועדון הלקוחות", מספר חדד.

שלומיר חדד - סמנכ"ל שיווק בחדד כסף טהור (צילום: יניב ברנס)
"אנחנו מרגישים שכל בן משפחה תרם לעסק תרומה אישית וייחודית" | צילום: יניב ברנס

"מעבר לכך, השינוי המשמעותי שיצרתי בחברה הוא הקמת אתר מכירות מקוון, המספק את כלי הכסף של החברה לכל יעד בארץ ובעולם. לפני שהתחלתי לעבוד בחברה המשפחתית, עבדתי בפיתוח אתרים, כך שהייתי מודע לצורך הגדול באתר כזה".

איך הגיבו הדורות הקודמים בחברה המשפחתית לכל השינויים?

"תחילה הם היו סקפטיים, בייחוד בנוגע לאתר, נוכח ההשקעה הגדולה שנדרשה עבורו; אבל לא עברו כמה חודשים עד שהם הבינו עד כמה זה הכרחי ומקל על קהל הרוכשים שלנו. היום האתר הוא כבר הצלחה גדולה ויש לנו לקוחות מסביב לעולם".

איך זה לעבוד עם בני משפחה?

"לדעתי, בעסק משפחתי יש הרמוניה, ואנחנו מרגישים שכל בן משפחה תרם לעסק תרומה אישית וייחודית. כמובן שלחצים הם חלק בלתי נמנע מהעבודה, אבל יש לנו חוק אחד ברור בנושא - לא משנה מה, לא מדברים על עבודה בארוחות שישי".