מרביתנו מכירים את הרגע המרגש הזה: "התקבלת!", מודיע לנו קול שמח בטלפון, לעיתים אחרי תהליך ארוך של חיפוש עבודה, טיוטות חוזה מרובות או מכרז מתיש. פרט לטלפונים נרגשים למשפחה ולחברים, הרגע הזה טומן בחובו גם אי-נעימות מסוימת - כאשר נאלצים להתפטר ממקום העבודה הקיים כדי לעבור למקום העבודה החדש. לצערנו, במקרים שהופכים ליותר ויותר שכיחים בשנים האחרונות, נוצר לעיתים מצב בו המעסיק כבר קיבל את העובד, אך לבסוף החליט שלא להעסיקו ולמעשה "מפטר" אותו בטרם החל לעבוד.

עד לאחרונה, אותו עובד היה נותר למעשה "קירח מכאן ומכאן", ללא מקום העבודה הקודם וללא מקום העבודה החדש, ואילו המעסיק היה חוזר לשגרה ואינו נושא באחריות למעשיו. פסיקה תקדימית שהתקבלה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה משנה את המצב הזה, ולמעשה מחייבת מעכשיו את המעסיקים לקיים שימוע לעובד שהתקבל לעבודה - אך עדיין לא החל את עבודתו בפועל. אין ספק שהפסיקה הזו מציבה אתגר חדש בפני המעסיקים.

בעקבות הפסיקה החדשה - כיצד מעסיקים צריכים לנהוג מעתה?

ראשית, רצוי שכל מעסיק יבדוק היטב אם הוא אכן זקוק לעובד אותו הוא מעוניין לגייס לשורותיו. כי אם בסוף יתברר שלא כך הדבר, הוא עומד בסכנת תשלום פיצויים לעובד שלא עבד אצלו ולו דקה. כאשר בכל זאת עומדים המעסיקים בפני סיטואציה בה עליהם "לפטר" עובד שטרם החל לעבוד אצלם, הם חייבים לערוך לו שימוע בדומה לכל עובד אחר בחברה – אחרת יוכל אותו עובד לתבוע על פיטורים שלא כדין.

מומלץ לבצע את תהליכי הקליטה של העובד רק לאחר תחילת העבודה בפועל; זאת בניגוד למקרה שהוצג בפסיקה התקדימית, שם העובד התבקש למלא טפסי קליטה (טופס 101, טופסי קופת גמל וקרן השתלמות, הנחיות אבטחת מידע ועוד), לפני שהחל בעבודתו.

בנוסף, אם החלטתם שאתם מתחרטים ואינם מעוניינים בהעסקתו של העובד החדש, מומלץ להזמין אותו לשיחה ולהסביר לו מדוע בחרתם שלא להעסיקו. בדומה לשימוע שנערך לאדם מפוטר, גם כאן יש להעניק לו הזדמנות אמיתית להשמיע את דברו ורק לאחר מכן לקבל את ההחלטה הסופית.

ומה לגבי העובדים - איך צריך להתנהל אם פוטרתי בטרם התחלתי לעבוד?

עובד שטרם החל לעבוד יהיה זכאי לשימוע לפני פיטורים במקרים בהם נוצרה הסתמכות ממשית. כלומר, מדובר במקרה שבוא העובד השלים את כל הליך הקליטה בחברה, לרבות הודעה לעובד או חתימה על חוזה אישי, מילוי טופס 101 על ידי העובד, מילוי טפסים נוספים הדרושים לקליטת העובד בחברה וכי הצדדים קבעו מועד עתידי לתחילת התעסוקה. אם מילאתם את כל המסמכים הללו – יש לכם "קייס" לתבוע את המעסיק.

עו"ד ר"ח נמרוד רטנר, סמנכ'ל חשבונתון (צילום: יחסי ציבור)
עו"ד ר"ח נמרוד רטנר, סמנכ'ל חשבונתון | צילום: יחסי ציבור
ישנה שאלה משפטית חשובה ומעניינת נוספת שמעלה הפסיקה: מתי למעשה נכרת החוזה? האם כאשר המעסיק מתקשר לומר לעובד "התקבלת" או רק כאשר העובד חותם פיזית על חוזה ההעסקה? התשובה לשאלה הזו תלויה בהסכמת שני הצדדים. אם בשיחה ביניהם הם הגדירו את התנאים וההבנות ביניהם כ"חוזה", שיחה בעל פה תיחשב כחוזה חתום. אם לא – רק חתימה פיזית על חוזה מחייבת.

שוק העבודה עובר בשנים האחרונות שינויים מהותיים, כאשר עובדים רבים יותר נמצאים במעגל העבודה ובמקביל מתפתחים מודלים חדשים של העסקה, המציבים אתגרים חדשים בפני כל המעורבים. למרות זאת, בניגוד לעבר, כיום נדמה כי גם מעסיקים וגם מועסקים מודעים יותר לזכויותיהם ולחובותיהם. כפי שראינו בפסיקה התקדימית האחרונה, זה לא תמיד נכון – ולעיתים נעשות שגיאות בתום לב שעלולות לגרור מחיר יקר. במקרה הזה, פסק בית הדין האזורי פיצויים של 15,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני (פיטורים שלא כדין). במקרים אחרים, זה עשוי להיות גבוה יותר. לכן, חשוב שכל מעסיק ומועסק ידעו לעקוב אחרי העדכונים בתחום, בכדי לדעת כיצד עליהם להתנהל בשוק העבודה העכשווי.

הכותב עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר הוא סמנכ"ל חשבונתון  - המרכז לחשבי שכר ומנהלי חשבונות.