כולנו מחכים ומצפים לחגים הקרובים שיתנו לנו קצת אוויר לנשימה מהעבודה, ותודו שרובכם התבאסתם מהעובדה שליל הסדר נופל דווקא בסופש – ונשאיר בצד את האינטריגות המשפחתיות שלכם.

תסכימו איתנו שלא יזיקו לכם עוד ימי חופש, ומסתבר שעל פי החוק ישנם 8 ימי בחירה, בהם אתם יכולים לבחור להיעדר מהעבודה, ושאינם נמנים כחלק מימי החגים והמועדים המוכרים לנו שבהם אנו זכאים לחופשה על חשבון המעביד. אם אתם בוחרים לקחת חופש באחד מ"ימי הבחירה" הללו, למעסיק שלכם פשוט אסור להתנגד – הוא חייב להיענות לבקשתכם. פנינו לעו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, סמנכ"ל חשבונתון (המרכז לחשבי שכר ומנהלי חשבונות), שעשה לנו קצת סדר.

מה הם "ימי בחירה" בעצם?

ב"חוק חופשה שנתית" נקבע כי בכל שנה ישנם מועדים ספציפיים, שייקראו "ימי בחירה", בהם כל עובד או עובדת יכולים לבקש חופש (היעדרות) מהעבודה – והמעסיק לא יכול לסרב לבקשה או להתנגד לה. צריך לזכור כי הימים הללו נגרעים כמובן ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.

מי זכאי לקבל אותם?

כולם. זאת זכות שקיימת לכלל ציבור העובדים, בכל המגזרים. עם זאת, חשוב לזכור כי אמנם המעסיק לא יכול להתנגד לבקשה – אבל אתם חייבים לבקש את הבקשה לפחות 30 יום מראש.

כמה ימי בחירה אנו יכולים לקחת?

כל עובד זכאי "לנצל" יום בחירה אחד בשנה, מתוך מגוון הימים העומדים לרשותו. שימו לב כי בחודשיים הקרובים (אפריל ומאי 2018) ישנם 8 ימי בחירה אפשריים:

4 ימי בחירה באפריל -  ערב שביעי של פסח, המימונה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור.

4 ימים במאי -ל"ג בעומר, יום ירושלים, אחד במאי - חג הפועלים ויום הניצחון על גרמניה הנאצית שמצוין ב-9 במאי.

האם יש הבדל בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי?

מבחינת החוק – כמובן שלא, אבל במגזר הציבורי יש מודעות גדולה יותר לסוגיית ימי הבחירה, ולכן יותר אנשים המשתייכים למגזר זה גם ממששים את זכותם. אגב, סקטורים מסוימים במגזר הציבורי, כמו גם עובדים החתומים על הסכמי עבודה קיבוציים, זכאים לעיתים לחופש בימי בחירה מעבר לימי החופשה השנתית שמגיעים להם.

אפרופו ימי חופש, כמה ימי חופש בכלל מגיעים לנו?

מספר ימי החופשה המינימלי בישראל עומד על 12 ימים נטו בשנה (עבור מי שעובד 5 ימים בשבוע), ו-14 ימי חופש נטו בשנה (עבור מי שעובד 6 ימים בשבוע). המינימום הזה רלוונטי ל-5 השנים הראשונות במקום העבודה, כאשר מהשנה השישית ואילך - מספר ימי החופשה יגדל על פי חוק. בימים הללו העובדים זכאים כמובן לשכר מלא. לאלו מכם שעובדים בתקופת החגים הקרובה, הכנו מדריך מפורט עם כל הזכויות והחובות שלכם.

ובכלל, מי יכול להחליט על מועד החופשה של העובד, העובד או המעסיק?

עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, מנכ"ל לשכת מומחי שכר (צילום: תמר מצפי)
עו"ד רו"ח נמרוד רטנר, סמנכ'ל חשבונתון | צילום: תמר מצפי
סוגיה זו נידונה בבתי הדין לעבודה, ושם נקבע כי המעסיק רשאי לבחור מתי העובד ינצל את ימי החופש שלו. עם זאת, סעיף 6(ב) לחוק חופשה שנתית מתיר לעובד לקחת יום אחד מהחופשה במהלך שנת העבודה במועד שיבחר ויום אחד נוסף באחד מימי הבחירה. כלומר, העובד יכול לבחור מתי לצאת לחופשה רק לגבי שני ימי חופשה מכלל מכסת ימי החופש שלו, האחד מתי שנוח לו והשני מרשימה סגורה של ימי בחירה. לגבי שניהם, חייבים להודיע למעסיק לפחות 30 ימים מראש. אלו כאמור ההגדרות שקובעות בחוק, בלא מקומות עבודה, מונהג נוהל שבו העובדים זכאים לבחור את כלל ימי החופשה שלכם.

האם המעסיק יכול להכריח את העובד לנצל את ימי החופש שלו במועד מסוים?

מעסיק שרוצה להוציא את העובד לחופשה מרוכזת העולה על 7 ימים רשאי לעשות זאת, אבל הוא צריך להודיע לו לפחות 14 ימים מראש. אך אם המעסיק רוצה להוציא עובד לחופשה של יום אחד הוא יכול להודיע לו בבוקר של אותו יום, כמובן לפני שהעובד יצא לעבודה.