לחפש עבודה, זו עבודה בפני עצמה שמצריכה זמן לבניית קורות החיים, חיפוש העבודה, הכנה לראיונות עבודה וכיתות הרגליים מריאיון לריאיון, בתקווה שזה יהיה הריאיון האחרון. רובנו מתכוננים לכל שאלה שלא תבוא ולכל תרחיש אפשרי לקראת ריאיון העבודה, אבל אף אחת מהנשים בכתבה הזו לא התכוננו לכך שהראיון שלהן לא יערך במשרד המעסיק הפוטנציאלי או משאבי האנוש של החברה, אלא במקומות קצת פחות שגרתיים, כמו למשל בתחנת דלק.
בקבוצת הפייסבוק "פורום נשים בתעשייה-קהילת המנהלות", המאפשרת שיח בטוח ופתוח, ועזרה הדדית ומטרתה לקדם נשים לתפקידי ניהול ובכלל בקריירה, עולה בכל מוצ"ש פינת אוף טופיק בה עולות שאלות קצת שונות, אך לתשובות לשאלה "מה הם המקומות המוזרים ביותר בהם התראיינתן?" - ממש לא ציפינו:
נ' מספרת שהגיעה לראיון בבית חולים שיקומי, ולא, לתפקיד אליו התראיינה לא היה שום קשר לבית החולים. הסיבה למיקום המפתיע- המראיין שהה שם לאחר תאונה. "רואיינתי בבית החולים השיקומי בית לווינשטיין. המנכ''ל עשה תאונת אופנוע ופרק את האגן. היה צריך לראיין אותי איפשהו," מספרת נ'. "התראיינתי בזמנו לתפקיד רכזת מחול, עברתי סבב של ריאיונות שבסופם היה חסר רק אישורו של מנהל הקאנטרי שבדיוק עבר תאונה. כדי שנכיר הייתי צריכה להגיע לשם להתראיין. הריאיון היה כיף ונעים, האווירה פחות. אחר כך באמת עבדתי שם 3 שנים. זה היה מקום עבודה שבאמת אהבתי"
א' מספרת כי התראיינה בנתב"ג, כאשר היא והמראיין היו בין טיסות "הראיון הכי הזוי , הכי מדהים, הכי קצר והכי פותח דלתות שהיה לי: שדה התעופה נתב"ג, הוא סמנכ"ל בכיר נוחת מלוס אנגל'ס, אני בדרך לצ'ק אין לאטלנטה. נפגשנו בקפה (תזהי אותי לובש חולצה חומה, תזהה אותי אני עם תלתלים אדומים)".
מה מחכה בקצה המדרגות?
חוויית הראיון של ח' שרואיינה בביתה הפרטי של המגייסת היתה קצת פחות משמחת ונעימה. "בית פרטי בחורף, המראיינת ישבה מולי עם שכמיה, כשתנור ספירלה צמוד לרגליה ולא הפסיקה לעשן עליי במשך חצי שעה של ראיון," היא מספרת. "זה היה לפני משהו כמו 12 שנה, הריאיון היה לתפקיד של מנהלת יחסי ציבור במשרד גדול. הריאיון נקבע ליום שלישי בחודש דצמבר בירושלים, יום גשום וקריר אני מגיעה לריאיון, לא ציפיתי שזה יקרה בבית המראיינת, שהיא בעלת החברה."
"הכניסו אותי לבית ישן, הורידו אותי במדרגות צרות לקומה למטה שם יושבת המראיינת שהיא הבעלים. היא יושבת עם שכמיה, מול תנור ספירלה שצמוד רק אליה בזמן שאני קופאת מקור, החדר מואר כמו חדר של חקירות עם מנורה מתנדנדת על חוט, חלון טיפה פתוח עם רוח, מאפרה מפוצצת בדלים של סיגריות הרגשתי ממש כמו סצנה מסרט," נזכרת ח'. "התחלתי לספר על עצמי, תוך כדי היא מוציאה סיגריה ומעשנת עליי. כל הריאיון היא דיברה על כך שחשוב שנראה במיטבנו, גם אם זה במשרד הביתי. הבנתי שזה לא בשבילי."
עדיין מתלבטים איזה תואר הכי מתאים לכם ללמוד? הכירו את Leap - כלי חכם לבחירת מסלול קריירה בהתאמה אישית. לאבחון חינם>>
ואם המרתף המפחיד לא היה מספיק מוזר עבורכם, יש גם מי שהתראיינה ממש בחדר השינה, כפי שמספרת ד' "מגייסת שעובדת מהבית, אבל לא ארגנה את המרחב באופן שיאפשר שיחה בסלון או בחדר אחר."
י' לעומת זאת זומנה לראיון אצל חמותו של המגייס, "זה קרה לפני שנים, התפקיד היה מתרגלת לעברית, עוזרת פרופסור באיזה קולג' בניו יורק. הפרופסור היה מניו יורק וחמותו גרה בתל אביב, ובמקום להיפגש בבית קפה קבענו אצל חמותו, זה היה קצת מוזר אבל ביתי וחמים".
עוד מקומות מוזרים, שממש לא היינו רוצים להתראיין בהם:
ע' מספרת שרואיינה בזמן שסביבה מתרוצצים עכברים "ראיינו אותי במעבדה של בדיקות סביבתיות שהיו כל כך קמצנים שהם לא הדבירו לעכברים והיו למעל 30 עכברים שטיילו לנו בן הרגלים נון סטופ".
אהבה ממבט ראשון – מ' מספרת שעברה ראיון שערך 5 דקות בלבד בלובי של מגדל דירות, ובסופו נאמר לה שהיא התקבלה- "סמנכ"לית משאבי אנוש תשלח לך חוזה".
י' התראיינה באמצה פיצוצייה "זה היה די בספונטניות" אומרת י' ומוסיפה "למשרה די 'היי פרופייל' באחד המשרדים הממשלתיים". ג' מספרת שרואיינה על הדרך באמצע תחנת דלק עם קפה ביד, ו-א' אומרת שעברה ריאיון בשטח הציבורי של מתחם wework ומוסיפה "בזמן שכולם מסביב בוהים בנו."