חורף 1999. בזמן טיול הבוקר עם הכלב, התעורר בי הרצון לעשות משהו שונה באותו היום. חלפתי על פני אישה ששוחחה בטלפון הציבורי ושמעתי אותה אומרת שתגיע לאסוף מישהו משדה התעופה. רגעים ספורים אחר כך כבר ישבתי מול סוכנת הנסיעות והזמנתי כרטיס טיסה לחודש בניו יורק. למה ניו יורק? למה לחודש?
ביטלתי עבודות לחודש הקרוב ושמחתי על הספונטניות שלי כשישבתי עוד באותו הלילה במטוס בדרכי לניו יורק. את החוויה העוצמתית שחוויתי שם לא הכרתי קודם ולא ידעתי לקרוא לה בשם. אכלתי מעט, שתיתי רק מים, התהלכתי מבוקר עד ערב בחורף הניו יורקי מבלי לסבול מהקור ומבלי לחוש בעייפות, ובאופן כללי הרגשתי מרחפת כמה ס"מ מעל האדמה.
כשחזרתי ארצה היה לי ברור שאני לא יכולה לחזור לחיי הקודמים. שאני צריכה לשנות משהו משמעותי, לחפש את המשמעות של מה שחוויתי. רציתי לפענח ולשמר את החוויה, אך לא ידעתי איך ומה. לאחר חיפוש בהרצאות רבנים, בקבלה ושאר גישושים רוחניים, הגעתי לדניאלה, פסיכולוגית קלינית, מתלמידותיו הראשונות של שלמה קאלו ששילבה דרך הטיפול את תורתו.
מפגש עם אלוהים – זה מה שזה היה. על פי קאלו, בכל אחד מאיתנו קיימים החלק האלוהי והחלק החייתי. הסתבר לי שהייתי צריכה להרחיק עד ניו יורק בכדי להתנתק מחיי הלילה התל אביביים שלי, מהאלכוהול ועוד מסממים שהזדהיתי איתם בכל רמ"ח איבריי, בכדי להתנקות ולהתחבר לחלק האלוהי שבי, לטוהר, לאני הגבוה של הנשמה שלי. בכל רגע ורגע בחיינו ניצבת בפנינו הבחירה האם לפעול מהמקום החייתי, עבד החושים, עבד הנוחות, זה הפועל מהמקום ההישרדותי ומהאוטומט, או האם לפעול מהאלוהי, לחשוב, לדבר ולעשות את הדבר הנכון, זה אשר לרוב קשה לנו יותר לעשות, שדורש יותר מאמץ וויתור על נוחות או על הרגל כזה או אחר.
ידעתי בחיי רגעים ותקופות טובות יותר או פחות, אך מאושרת לא הייתי. לא כמו הדבר האמיתי שמציע קאלו, אושר נצחי, כזה אשר אינו תלוי בדבר. חופש מוחלט על ידי השחרור מההיצמדות לחומר, על ידי השחרור מההזדהות עם האישיות, עם המחשבות, המאבק באגו וברגשות הכעס, האשמה, העצב, העלבון ועוד חברי נפש ששולטים ומנהלים אותנו. האושר הנצחי זה להיות אחד עם אלוהים, להתבונן במציאות כפי שהיא באמת. אלוהים שהוא אהבה שאינה תלויה בדבר. נתינה. ואהבת את רעך לפחות כמוך.
יצאתי לדרכי הרוחית עם המחשבה שאין לי מה להפסיד. תמיד אוכל לחזור לאחור לחיי הקודמים. לא תמיד אנחנו מקבלים את מה שאנחנו רוצים (אלמלא כך, רובנו היינו הופכים לסוג של מפלצות), אלא מקבלים בדיוק את מה שדרוש לנו על מנת להתפתח, לאפשר לנשמה להתקדם ולצמוח.
ציידתי עצמי בכנות כדי להתבונן בצדדים המכוערים ביותר שלי, באומץ לשנות את מה שניתן לשינוי, וברצון אמיתי לצמוח - ויצאתי לקרב בעצמי. נגמלתי מהרגלים רבים שידעתי שאינם עושים לי טוב. הגמילה מהאלכוהול, מהבילויים הליליים כמו גם מחברים רבים שהיו חלק בלתי נפרד מזה. גם ממין התנזרתי לתקופה, והקשה מכל, מקלחות קרות במשך שנה שלמה. בשלב מסויים הרגשתי שאני מכורה להגמלויות. הניצחון הפנימי מעניק כוח. בכל יום שתי מדיטציות - בחמש בבוקר ובחמש אחר הצהריים - הראו לי עד כמה הראש שלי שרוי באי שקט, עד כמה אין לי שליטה על המחשבות. ההתמדה אימנה ואיפשרה את תחילת השליטה על המחשבות, על הדיבורים והמעשים. משנה חיים.
המפגש הראשון עם קאלו, בביתו, היה כשנתיים לאחר אותו חורף ניו יורקי, כשהגעתי לצלם אותו עבור כתבה עליו לאחד המגזינים. לאחר תקופה ארוכה בה קראתי רק את ספריו והאמנתי שאכן הוא נאור, איש אשר זכה בהארה, אשר אינו כבול בכבלי העולם החלופי. האמנתי שהוא פועל מטוהר מוחלט. הגעתי לדירת השיכון הצנועה שלו ביפו, בה התגורר עם רבקה זוהר זוגתו לחיים. בעודי עומדת במפתן הדלת עם ציוד הצילום על כתפיי, בלי שום גינוני נימוסים פנה אליי ואמר: "הרפז זה לא שם טוב". זה היה שם משפחתי מילדות. מופתעת שאלתי למה, והוא המשיך ואמר שכל השמות עם הר, כל הברגים למיניהם כמו גולדנברג, רוטנברג, יש בהם מן ההתנשאות. המשכתי ושאלתי: ולמה אתה מציע שאחליף? לאחר מספר שניות אמר שרום זה שם יפה. נכנסתי, התארגנתי, צילמתי ולמחרת היום, ביקרתי במשרד הפנים ושינתי את שם משפחתי לרום.
כיום, 15 שנים מאז החל מסעי הרוחני, הבנתי ששלבים רבים ניצבים בפני בסולם הטיפוס אל ההארה הנכספת. התחתנתי ואני אמא לשני ילדים שלצד האושר הרב שהם מעניקים לי, אני מקבלת מהם את השיעורים המפתחים ביותר שקיבלתי מימיי. ככל שהדברים חלחלו פנימה כך הרפיתי בהדרגה מהקיצוניות שבה חייתי, וחיפשתי את דרך האמצע. דרך המשלבת בין הרוח לחומר, בין קודש לחול. משתדלת למצוא את האיזון העדין בכל יום מחדש. אני מודה לקאלו על הצוהר שפתח בפניי ומקווה עבורו שחזר לכוכב ממנו טען שהגיע.
"החלום שלי זה להיות מאושר והגשמתי אותו"
אסנת רום היא צלמת פורטרטים ופרסום ותיקה בתחום, שאימצה במשך מספר שנים את את דרך החיים של שלמה קאלו ז"ל, מורה רוח וסופר, אשר נפטר בביתו בשבת האחרונה. ראיון אסוציאציות קצר שערכה איתו לפני כעשור, ומפורסם כאן לראשונה, מצליח להאיר על השקפת חייו ועולמו:
מה זה מוות? המצאה.
למה אתה לא יורד לעם? לא יורדים לעם. מעלים אותו. לכל מורה רוח קיימת זכות ואף חובה לבחור גישה שתהלום את התקופה והאמת שבליבו. לא כל המכריז על עצמו מורה רוח, בהכרח כזה.
מיהו נאור? איך מזהים אדם שזכה להארה? נאורים היו, ישנם ויהיו. שעינו בראשו יזהה מיד את הנאור, לאו – ישאל שאלות. לפני ההארה מנסים לחיות חיי רוח, ההארה – היא הרוחיות עצמה. האם תרזה היתה קדושה, לא נאורה.
מה מבדיל בין חיי נאור לשאר בני האדם? חיי נאור, פרט למודעותו החד משמעית שאין הוא הגוף בו ישכון ואי תלותו בו, הם כחיי כל אדם אחר.
איך אפשר לדעת בוודאות שזוהי האמת לאמיתה? לפני יותר מחצי שנה, טלפנה גברת ואמרה לי שנעורו ספקות כבדים בעניין קיומו של אלוהים. תשובה שקיבלה: זה שעיוור מלידה אינו רואה את האור, אינו אומר שהאור אינו קיים. מי שהתפקח לראות, יעיד עליו ועדותו אמת.
מה דעתך על הפמיניזם? על השוביניזם? אינפנטיליזם.
מה דעתך על כריזמה? עלילת שווא.
מה חשוב בעיניך? אינטואיציה עניין חשוב ביותר, יקר המציאות. כשאדם משנה דעתו, זה מעיד על רגש נחיתות.
מה יחסך לדת? דת היא מסגרת שאדם המציא לעצמו לבטחונו הפיזי. אין היא דרך אל האמת ולא לדבר, לאלוהים, בלתי אם חדלה להיות דת והיא דת אמת.
מהו תפקידם של ההורים? על ההורים לשמש מופת לצאצאיהם, לאהבם, לעמוד תמיד לצידם.
מה יחסך למין? מין ללא אהבה הוא שיעבוד. באהבה, הוא לא מוסיף ואינו גורע. המשועבד למין, לא יהיה רוחי, בלתי תלוי בו - תלמיד רוח מתקדם.
מדוע אתה גר ביפו? מדוע לא?
ממה אתה מתפרנס? אני מתפרנס מפנסיה. השאלה האם יש לך אוברדרפט – אינה מעידה על חינוך מבריק.
איך אתה מבלה? מהו פינוק עבורך? איני מבדיל בין "בילוי" לחיי יומיום. המילה "פינוק" משעשעת.
מה יחסך לרכוש? רכוש, מילה נרדפת לאשליה, שהנאור ניקה ממנה סופית.
מה יחסך לשינה? שינה? איני נותן דעתי עליה.
מהי ארוחה טובה עבורך? כל ארוחה היא ארוחה טובה.
מה משמח אותך? שמח לרחוץ בים.
מה אתה אוהב לעשות? אוהב לטוס.
שתיית אלכוהול פסולה בעיניך? אין איסור על אלכוהול, ובלבד שאינך נמשך אליו.
מהו הרגע החשוב בחייך? הרגע החשוב בחיי היה כשהחלופי נעלם.
מה החלום שלך? חלומו של אדם – להיות מאושר אושר אמת, אותו הגשמתי.
עם מי היית רוצה לשבת לארוחת צהריים? עם מי שרוצה לשבת איתי לארוחת צהריים.
מהו סדר היום שלך? סדר היום שלי גמיש וללא חורים.
מהו תפקיד הטכנולוגיה? תפקידה של הטכנולוגיה הוא לפקוח את עיני הרוח של האדם, לא להיות תלוי בה לחלוטין.
אתה גולש באינטרנט? אינני גולש באינטרנט. השמחה שבסילוק האגואיזם תעשה את עולמינו יפה יותר.
איך משיגים שלום? שחפץ בשלום באמת ובתמים, יש לו אותו. מעמיד פנים – שואל עליו.
פוליטיקה? מוקצה מחמת מיאוס. השיר "ידידי" מקדם את השלום בשל סגולותיו החריגות, שהפתוח לשיר מיד קולט. מלחמת עיראק ואסון התאומים הם גילוייה הבולטים של רדיפת בצע מעוורת. לכל המחלות כולן, ללא יוצאת מן הכלל – מקור אחד ויחיד: שנאה. תחדל השנאה, תמחק המחלה. כל מחלה שהיא. השונא – חולה ומחליא. שנוא, שאינו שונא – מחלותיו קלות יותר. רופא אמיתי הוא אדם נקי משנאות. אחד המקורות הבלתי נדלים לשנאה – הוא רדיפת בצע, יחליא ולא ירפא. אהבת אמת מוחקת כל שנאה. היא הרופא הפלאי לכל מדווה, שליחתו הנאמנה של אלוהים.
מהי הקבלה? כשל האמונה.
מאיפה מגיע הידע שלך? כל הידע שלי מגיע מטוהר ההכרה.
אתה יודע מהם הגלגולים שלך? אינני רץ אחרי הגלגולים שלי ולא חוקר חקירות שהן. חלק מהם ידועים לי.
מהו הספר החשוב ביותר שכתבת? כל ספר שכתבתי, תואם טעמם והבנתם של אנשים מסוימים, בעלי אופי מסוים. מבחינה זו – כל ספר חשוב.
מה יהיה? טוב לטובים, רע לרעים. "טובים" שאינם משלימים עם האגואיזם שלהם, "רעים" – מהדרים אותו.