בין אם זו החלטה פשוטה כמו לאיזו מסעדה ללכת הערב או החלטה חשובה כמו איזה מקצוע כדאי ללמוד באוניברסיטה - רבים נוטים להתלבט ארוכות בתהליך קבלת החלטות, ומניחים למחשבות טורדניות להטריף אותם במשך שעות או שבועות.
העתיד מקשה עלינו להחליט
המוח שלנו מריץ תסריטים אינסופיים של מה עשוי לקרות בעתיד, בנסיון נואש לחזות את התסריט הטוב ביותר. המחשבות הבלתי פוסקות הן אחד הגורמים המרכזיים למתח. הסיבה שהמוח לא נותן לנו מנוח היא בגלל שאנחנו מונעים מתוך דחף לנסות ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורנו. בעולם שבו לא ניתן לצפות ולחזות כמעט כלום, אנחנו מנסים לכתוב תרחישים עתידיים אפשריים, בהתבסס על נסיון העבר שלנו והכרותנו עם עצמנו.
אנו נוטים לשכוח כי הרבה ממה שקורה לנו הוא לא בבחירתנו, ונוטים לשכוח את כל המאורעות שלא בחרנו והביאו אותנו עד הלום; אפשר לבחור אם לקחת מטרייה, אבל לא ניתן לבחור את מזג האוויר. הרבה ממה שקורה לנו פשוט קורה בכל מקרה, ואנחנו רק מדמיינים שאנחנו בוחרים, ושהכל נמצא בשליטתנו. ניתן לאמר של"עצמי" שיושב במודעות שלנו כמו קצין גדול, שוטר או בוס, יש השערה די מנופחת לגבי עוצמתו וכוחו.
בואו נעשה תרגיל קטן
נסו להיזכר בפעם האחרונה שבחרתם לשבת בבית קפה כלשהו, ונסו לשחזר מה בחרתם מהתפריט.
כעת שימו לב לבחירות שעשיתם ולא למאות הנסיבות (קטנות או משמעותיות) שגרמו לכם למצוא את עצמכם שם - למשל, העובדה שבמקרה הייתם בסביבה, או שנמשכתם לעיצוב של המקום, הייתם רעבים, זקוקים לקפאין או פשוט יש לכם זיכרון עבר חיובי מהמקום. אפילו מה שבחרתם מהתפריט – האם באמת בחרתם או שאלה פשוט התניות שמבוססות על נסיון העבר כמו סוג האוכל שהוריכם נהגו לתת לכם כשהייתם ילדים?
עם זאת, גם ההיפך הוא נכון לגמרי. באופן פרדוקסלי, יש לנו גם יותר חופש ממה שנדמה לנו. הרבה פעמים אנחנו מוצאים שהחיים שלנו מתנהלים על ידי טייס אוטומטי. כלומר, אנחנו מנוהלים על ידי ההרגלים שלנו. וההרגל הגדול מכולם הוא השכחה. אם נשים לב איך אנחנו ממשיכים להשתמש באותם דפוסי מחשבה והתנהגות, אם נזכור להיות ערניים בכל רגע של החיים, נוכל לראות עד כמה הכל גמיש ופתוח, עד כמה יש לנו כוח לשנות דברים ולעשות בחירות חדשות, לעשות את הבלתי צפוי ולהיות אותנטיים ומשוחררים.
פחות מחושבים, יותר ספונטניים
הנה כמה תובנות שעשויות לעזור בהליך קבלת ההחלטות:
1. אירועים מתנים אותנו ויוצרים את מי שאנו מרגע לרגע. הידיעה כי הרבה דברים הם מחוץ לשליטתנו, די בה כדי להוריד מאיתנו הרבה מתח, בעודנו מנסים ללא הרף להחליט או לתכנן את עתידנו. זה מאפשר לנו להיות בהווה ולהיפתח להפתעותיו בלי הצורך להחליט. זה יכול לאפשר לנו להיות קצת יותר ילדיים ולהתחבר לאיכות ראשונית שקיימת בנו, וכמובן להעריך את מה שמגיע אלינו במקום לנסות ולשלוט בתוצאות. כשבאים מגישה כזאת למצבים בהם אנחנו כן חייבים להחליט, ההחלטות נעשות ממקום הרבה פחות מתוח, וקל יותר פשוט ללכת בכיוון שנראה המתאים ביותר.
2. חיים מתוך מודעות ולא מהטייס האוטומטי שלנו, יפתחו בפנינו עולם שלם של חופש. אנחנו כמובן לא רוצים להיות לגמרי פאסיביים, לעמוד מנגד ולתת לאירועים לנהל את חיינו, יש משפט שאומר: "רק דגים מתים שוחים בזרם". מודעות לאורח חיינו, גם לפרטים הקטנים והלכאורה טריוויאלים של היומיום יסייעו לנו לחיות עם הרבה יותר פוטנציאל ואפשרויות.
3. כל ההחלטות נעשות למעשה באופן ספונטני, באותו רגע. אם נתבונן לעומק, רוב החישובים האינטנסיביים, ההשערות והקשיים שנלווים לצורך לבחור, הם בעצם כמו לנסות ללכת על המים או לתת גז בניוטרל. זה לא באמת הולך לשום מקום.
כשההחלטה לבסוף מתקבלת, היא תמיד מתקבלת באותו הרגע, לרוב אחרי שכבר הותשנו מחשיבה מאומצת וארוכה. אם נוכל להכיר בכך, נוכל לקצר את תהליך קבלת ההחלטות שלנו בצורה משמעותית, על ידי כך שנלמד לקחת החלטות יותר ספונטניות, אינטואיטיביות ומיידיות, ולהפחית את הפטפטת האינסופית במוחנו.לשחרר את הלחץ לבחור ולהתמקד במה שטוב, מה שמסייע ותומך בנו. התבוננות על התמונה הגדולה הופכת את כל האפשרויות והבחירות לפחות קריטיות. אם הרצונות שלנו והצרכים שלנו יהיו פחות קדושים בעינינו, בחירות כבר לא יהיו כזה עניין גדול.
