יש כאלה שאומרים ש"הולך ופוחת הדור", ורבים אחרים מאמינים דווקא ש"כל דור עולה על קודמיו". אבל בימינו אנשי רוח רבים טוענים שילידי העשורים האחרונים הם דור חדש באנושות, דור שנולד עם יכולות מפותחות הרבה יותר בהשוואה לדור שקדם לו, ממש קפיצה אבולוציונית שלא הייתה מעולם. נציגי הדור הזה מכונים ילדי אינדיגו, ילדי קריסטל או ילדי הקשת. מי הם, מה מייחד אותם ואיך הם משפיעים על החיים של כולנו?
הכל התחיל לפני 29 שנים. בספרה "להבין את חייך באמצעות צבע" התייחסה לראשונה המדיום האמריקאית ננסי אן טאפ לסוג חדש של ילדים, שלהילה שלהם יש צבע שונה, צבע אינדיגו. לדבריה, היא ראתה יותר ויותר אנשים עם צבע זה מאז אמצע שנות ה-60, ובספרה היא טבעה לראשונה את המושג "ילדי אינדיגו". חרף הראשוניות, מי שככל הנראה סיפקו לנושא תהודה גדולה הרבה יותר הם המדיום האמריקאי לי קרול וג'אן טובר, שבספרם "ילדי האינדיגו" (תורגם לעברית בהוצאת אור-עם) מתייחסים לנושא בהרחבה.
השניים משרטטים במדויק את התכונות המאפיינות את ילדי האינדיגו בעולם, ובראשן תחושת ערך עצמי גבוהה מהרגיל. יש להם בטחון עצמי והבנה עמוקה של ערכם, והם לרוב מופתעים כשהם אינם מקבלים יחס דומה מהסביבה. בהתאם, יש להם בעיה עם סמכות שאינה מכבדת אותם, והם עשויים להיות מתוסכלים עד מאוד כשהסביבה אינה מאתגרת אותם. ההתנהלות הנפוצה ביותר המיוחסת לילדי אינדיגו היא חוסר ההסכמה שלהם לשתף פעולה עם כללים וחוקים שאינם מקובלים עליהם.
אופיים של ילדי אינדיגו אינו מסתכם בזאת. יש להם חוש אמת וצדק מפותח מאוד, יש להם חוש טלפתי מפותח, הם אינטליגנטיים מאוד, יצירתיים וכמעט חסרי גבולות. בנוסף, רבים מהם סובלים מאלרגיות לדברים דוגמת בדים סינטטיים, מזון מעובד, חומרים כימיים שונים וכדומה.
בנוסף לכל, לילדי האינדיגו יש תפקיד חשוב בעולמנו. "ילדי האינדיגו הם למעשה קבוצה שהגיעה לכדור הארץ כדי לשנות את העולם שלנו – את המערכות הפוליטיות, החינוכיות, המשפחתיות ואף התזונתיות", מסבירה מיכל אור, מאבחנת ומכוונת ילדי ואנשי אינדיגו. "תפקיד ילדי ואנשי האינדיגו הוא לקדם את האנושות, על מנת לפרוץ דרך לעולם טוב יותר, עולם המונחה ופועל בדרכי שלום, חופש בחירה ואהבה".
"לא ידעתי שאני כזו"
הבעיה העיקרית איתה מתמודדים ילדי אינדיגו נובעת מהפער בינם לבין הסביבה. העובדה כי הם חסרי סבלנות לחלק גדול מהסביבה גורם לאותה הסביבה בדיוק לסווג אותם כמי שסובלים מהפרעות קשב והתנהגות או הפרעות היפראקטיביות, מסבירה אור. ככל שהיחס שהם יקבלו מהסביבה יהיה קשה ומזלזל יותר, כך הם עשויים להסתגר בתוך עצמם, להדחיק את הרגשות שלהם ולפתח מנגנון של הרס עצמי.
גאיה לוי היא מטפלת ברפואה משלימה ומנחה סדנאות דימיון מודרך ומדיטציה באופן פרטי ובקופות החולים. היא בת 35 ומזהה את עצמה כילדת אינדיגו. "לא ידעתי שאני כזו עד לפני כמה שנים, בעקבות שיחה עם מישהי מעולם הרוח. תמיד הגדרתי את עצמי כאלרגית לעולם, ופתאום הבנתי שיש סיבה לרגישות הגבוהה לסביבה, לאנשים ולכל דבר ברדיוס שלי. הבנתי שיש עוד אנשים כמוני בעולם ושאני לא לבד".
לוי מעידה על קשיים שלדבריה נגרמו מהפער בינה לבין הסובבים אותה. "חוויתי המון התעללויות מהסביבה שיצרו אצלי סגירות ומופנמות. הרגשתי שאף אחד לא מבין אותי, לא כי אני מיוחדת או אחרת, אלא בגלל שאף אחד לא מדבר בשפה שלי". כיום, כשהיא מבינה יותר מי היא, היא אומרת שהחיים שלה השתנו משמעותית, והיא מצאה לעצמה את הדרך שלה. גם העובדה כי יש יותר מודעות לילדי אינדיגו בפרט ולרוחניות בכלל מביאה לחיים שלה כיום אנשים שמדברים בשפה שלה.
באופן טבעי, ילדים אלה מאותגרים במיוחד במערכת החינוך. במרוצת השנים קמים יותר ויותר הורים המבינים שיש ליצור לילדים שלהם מערכות חינוך חדשות, ובהתאם קמו בישראל מסגרות חינוכיות אלטרנטיביות דוגמת החינוך הדמוקרטי. איילת סגל, נציגה של ארגון טלוס ישראל, מספרת כי היא וחבריה לארגון פועלים כיום ליצירת מערכת חינוך חדשה יחד עם קבוצה הנקראת אחוות הוורד. כמורה במערכת החינוך ואם לארבעה, היא אומרת כי "המערכת מאוד מקובעת, היא לא יודעת להתמודד עם ילדי האינדיגו. הילדים המדהימים רואים דברים אחרים, פועלים בקצב אחר, והמערכת לא יכולה להכיל אותם, אז נותנים להם ריטאלין.
"הבעיה היא שבמקום להתאים את המערכת לילדים, אנו מתאימים בכוח את הילדים למערכת שלא מתאימה להם. לקחת ילד ולהושיב אותו על כסא שמונה-תשע-עשר שעות ביום, בלי לזוז או לדבר – ואלו ילדים חריפי מחשבה שיש להם מה לומר – גורם להם להתנתק. זה תמיד היה ככה, אבל הילדים משודרגים יותר מההורים".
איך צריך לנהוג בילדי אינדיגו?
אם יש לכם ילדים או אחים שעונים על התיאור של ילדי אינדיגו, יש כמה דברים שכדאי להקפיד עליהם כדי לחיות איתם בשלום, מסבירה אור.
* ילדי אינדיגו זקוקים למטרה ולמשמעות. הם מורדים כי הם לא מבינים מדוע הדברים נעשים בצורה מסויימת – לכן חשוב להסביר להם מה הכוונה מאחורי הדברים, דבר שיגדיל את הסיכוי שהם יקשיבו.
* רבים מהם זקוקים למגע ושימוש באמצעים כמו שמנים אתריים ודימיון מודרך, כדי לעזור להם ליצור שקט פנימי ותחושה של בטחון.
* אם הם סובלים מרגישויות שונות או מאובחנים בהיפראקטיביים, נסו לבדוק את החומרים שבאים במגע עם גופם. ייתכן מאוד והם אלרגיים לחומר זה או אחר, דבר המשפיע על התנהגותם.
* למרות היכולות הגבוהות והבטחון העצמי, הם זקוקים לגבולות כמו כל בן אדם, וזאת בהתאם לגילם. עשו זאת תוך דיבור בגובה העיניים ועם הרבה כבוד, אך אל תהססו להיות המבוגרים בעת הצורך.
* אם אתם רוצים שהם יעשו משהו, הסבירו להם בכנות כיצד אתם מרגישים ומה אתם רוצים שהם יעשו – והשאירו להם את זכות הבחירה.
* זכרו כי ההתנהגויות השונות של הילד משקפות אתכם, המבוגרים. לפני שאתם ניגשים "לתקן" אותו, חזרו פנימה ובדקו את עצמכם. לעיתים, טיפול עצמי ישפיע לטובה גם על התנהגות הילד.