"ציפור אל הקן כך הלכתי אחרייך
אל תוך חייך אהובה
כמו שיכור למשקה עוד אלך אליך
אני מכור לאהבה"
(שר-אל, מתוך השיר "מכור לאהבה")
סביר להניח שכששר-אל (האב הרוחני של שיר-אל מארץ נהדרת) השווה בין התמכרות לאהבה להתמכרות לאלכוהול, זה לא היה בעקבות קריאת ספרות מקצועית פסיכולוגית. אבל מחקר חדש שפורסם בירחון האמריקני לשימוש מסוכן בסמים ואלכוהול קובע ששר-אל לא התבלבל. גם אהבה יכולה להיות התמכרות.
במסגרת המחקר, החוקרים בחנו והשוו בין המרכיבים הקליניים, הפסיכולוגיים והביולוגיים של אהבה ותשוקה, לבין אלה של התמכרות להימורים, סמים ואלכוהול. הממצאים העלו שהתמכרות לאהבה כל כך דומה להתמכרויות האחרות, עד כדי כך שבמדדים מסוימים כמעט ולא ניתן להבדיל ביניהן.
בלימודי הפסיכולוגיה לא לומדים על התמכרות לאהבה, ובתרבות שלנו גם מתייחסים לרוב בחיוב לצד הרומנטי של התופעה. אבל למרות הפרפרים והמלאכים שמתעופפים לכם מול העיניים כשאתם חושבים על מישהו מאוהב, התמכרות לאהבה היא לא הדבר הכיפי שאתם מדמיינים. התמכרות לאהבה, או "אהבה פתולוגית", תוארה כתשומת לב וקשב חוזרים ובלתי נשלטים לבן זוג רומנטי. המיקוד הזה בבן הזוג בא לפעמים על חשבון מחויבויות ופעילויות אחרות, ועלול לגרום לסבל וכאב.
כשהוא ליד מושא האהבה, המכור לאהבה מרגיש תחושת התעלות, ממש כמו ששימוש בסמים מגביר את תחושת האופוריה. לעומת זאת, התרחקות מהאדם האהוב גורמת למצב רוח רע, חוסר עניין בפעילויות מהנות והפרעות שינה, ממש כמו במקרים של גמילה מסמים. מאפיינים דומים נוספים הם מחשבות אובססיביות וטורדניות, והתנהגות בעייתית שנעשית באופן מודע ובלי להתחשב בתוצאות.
גם האנשים המועדים להתמכרות לאהבה הם בדיוק אלה שנמצאים בסכנה להתמכרות לסמים: אנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך, כעס, אימפולסיביות, תחושות כישלון, פחד או אובדן והתנהגויות בעיתיות אחרות.
הכל בראש
אז איך זה עובד? במוח יש מערכת הנקראת מערכת התגמול (brain reward system), שקשורה לתחושה של הנאה ואחראית לפעילויות הכרחיות להישרדות כמו אכילה, פעילות מינית ועוד. לפי מחקרים רבים שנערכו על יונקים, החלקים במוח שמעורבים במערכת התגמול, מתווכים לא רק תגמולים בריאים אלא גם שימוש מופרז בחומרים או התנהגויות של התמכרות. החוקרים מאמינים שחוסר ויסות של מערכות הלחץ והתגמול במוח שלנו יכול לגרום לנו להתמכרות ולנפילות חוזרות ונשנות.
מבחינה אבולוציונית, הנוירוביולוגיה של האהבה התפתחה ככל הנראה כאמצעי להפוך את תהליך הזיווג בין בני אדם ליעיל יותר. משיכה מינית ורומנטית מאפשרת לבני אדם למקד את פעולות החיזור שלהם באנשים מסוימים בלבד, ובכך לשמר זמן ואנרגיה יקרים. המשיכה והזוגיות המונוגמית שבאה בעקבותיה מאפשרות הזדווגות והורות, ומכאן גם את המשכיות המין האנושי. אהבה רומנטית ומונוגמיה חולקות את אותו מסלול מוחי כמו כמה פעילויות מענגות, רגשות ופעולות הקשורות בהישרדות. כמובן שברוב המקרים מערכת התגמול מתפקדת כרגיל, ולא כל מערכת יחסים רומנטית מתדרדרת לכדי התמכרות.
אמנם אין עדיין אבחנה קלינית להתמכרות לאהבה, אבל אולי בעתיד, כשהחוקרים יצליחו להגדיר טוב יותר את הקריטריונים להפרעה הזו, הם יוכלו לפתח טיפול קוגניטיבי והתנהגותי במכורים לאהבה. אבל בינינו, אם אהבה היא סם, מי לעזאזל רוצה להיות סחי?!