יום המעשים הטובים, שחל היום, הוא הזדמנות בשבילנו לצאת מהסביבה הנוחה, ולתרום לעולם שסביבנו. עם זאת, הוא מעלה שאלה חשובה על המוסר האנושי: למה בני אדם פועלים בשביל אחרים? מה המניעים לאלטרואיזם?
פרופ' דני סטטמן מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, שמתמחה באתיקה ופסיכולוגיה של המוסר, חוזר לכתביו של תומס הובס מהמאה ה-17: "הובס טוען שאנו מונעים לגמרי על ידי סוג של אגואיזם פסיכולוגי. לדבריו, כל מה שאנחנו עושים, במודע או לא במודע, אנו עושים כי הוא משרת אותנו או תורם לנו באופן אישי".
לא רק עזרה לאחרים משקפת את האופי האגואיסטי של בני אדם, לפי הובס. למעשה, הוא חשב שגם כשאנחנו מרחמים על אחרים זה נובע מכך שאנו בעצם מרחמים על עצמנו. למשל, כשאנו מרחמים על אדם החולה במחלה קשה, זה ביטוי של חרדה מכך שצרה כזאת עלולה ליפול גם עלינו.
אבל הפילוסוף דיוויד יום לא קיבל את דבריו של הובס: "בספרו 'עקרוני המוסר', יום מקדיש נספח מיוחד לאלטרואיזם, בו הוא מנסה להפריך את העמדה האגואיסטית, ולטעון שזו עמדה גורפת מדי. יום לא מכחיש שלעיתים אנו פועלים מתוך דאגה רק לעצמנו אבל הוא לא חושב שכל הפעולות הן מהסוג הזה".
הטענה השגורה היא שכשאני עוזר לאחר, אני למעשה עושה את זה כדי להרוויח את הסיפוק העצמי.
"לדברי יום, זה הופך את הסדר ההגיוני. לטענתו, בני אדם הם יצורים כאלה שטובתם של אחרים נוגעת להם. אלמלא בני אדם היו יצורים שמטבעם נהנים מעזרה לאחרים, הם לא היו שואבים מזה סיפוק".
ד"ר עזרא עובדיה, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, מחזק אף הוא את העמדה האלטרואיסטית: "יום אומר שבבסיס המוסר עומד רגש מוסרי, שהוא רגש האהדה לזולת. האהדה לזולת מכוננת בהמשך גם את האהבה העצמית, כלומר אנו אוהבים את האחר ולכן אוהבים את עצמנו. מלכתחילה אנו בנויים קודם לחוות את כאבו של האחר או לשמוח בשמחתו. הדאגה לעצמנו היא פועל יוצא של זה".
"עדיף שלא היינו נזקקים ליום כזה"
ומהפילוסופיה לפרקטיקה. יום המעשים הטובים הוא יוזמה של שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים ומקימת עמותת "רוח טובה". באופן טבעי, כלפי המהלך הופנתה ביקורת על כך שהוא ציני; אם האישה העשירה במזרח התיכון, כמו כל בעל הון אחר, רוצה לסייע לאלה שלא שפר עליהם מזלם, יש ודאי דרכים יעילות יותר לעשות זאת, כאלה שאינן מקנות לה מסע יחסי ציבור כזה אוהד.
פרופ' סטטמן לא רואה את הבעיה: "אם הסיפור של היום הזה הוא שאריסון ואחרים נותנים, אני לגמרי סבבה עם זה. זה מאוד חשוב לפעילות של ארגוני ההתנדבות האלה שתהיה תמיכה. אם התוצאה של הסיוע הזה תהיה שהארגונים יפעלו באופן יותר אפקטיבי, שווה לנו לקבל את זה, גם במחיר של סוג של ציניות לכאורה".
ד"ר עובדיה נוקט בעמדה מעט שונה: "אני לא בטוח שיום המעשים הטובים מדבר על אלטרואיזם. יש לנו חובה מוסרית לסייע לזולת. אלטרואיזם זה משהו שהוא מעבר. אם ביום העזרה לזולת אני סועד קשיש, עשיתי את זה מתוך חובה אנושית בסיסית שיש עלי, להקטין את הסבל בעולם".
האדם הפשוט ברחוב לא חושב שהוא חייב משהו למישהו.
"הבן אדם ברחוב הוא אגואיסט, והוא חושב שזה נפלא מצדו אם הוא בכלל עוזר למישהו אחר במשהו. יום המעשים הטובים הוא משהו שאנחנו צריכים לעשות בכל יום בשנה. במצבנו עדיף שיהיה יום המעשים הטובים מאשר לא, אבל בעיקרון עדיף היה שלא היינו נזקקים לו".
פרופ' סטטמן מסכם: "אחד הדברים שמטרידים אותי הוא שדיוויד יום באמת צודק, אנשים מסוגלים לפעול למען אחרים; הבעיה היא שהם שומעים בכל מקום את המנטרה לפיה כל מה שאנו עושים זה בשביל רווח, ובסוף הם באמת מאמינים לכך. זאת תוצאה קטלנית".