אפשר לקרוא להם "אביזרי נוחות", לכל הדברים שהקפנו את עצמנו בהם. אמצעי חשמל ומולטימדיה ושאר גאדג'טים הפכו מזמן לנוף שגור במרחב שלנו. הם מנעימים את זמננו, מחממים את מזוננו, מקלים על התקשורת שלנו עם העולם ומתאמצים בשבילנו. זה באמת אחד מהישגי העידן הטכנולוגי, הגשמת חזונם של מפתחים ומדענים, אלא שכרגיל אצלנו - משהו השתבש. הפכנו תלויים במכשירים חומריים או ברוחב פס וירטואלי, עבדים לכרטיסי פלסטיק, הוזים מול שלטי חוצות מהבהבים שמבטיחים לנו אושר כלשהו.
האם אתם בוהים מול מסך הטלוויזיה או המחשב יותר מאשר הנכם מעורבים בפעילות חיה כלשהו כמו שהות עם חברים, ספורט וכו'? האם אתם מרגישים לפעמים שנגן הקבצים שלכם הוא חלק מכם? שבלי הסלולרי ננטשתם על כוכב עוין? שהמסנג'ר, הפייסבוק או פורום כלשהו מעניקים לכם תחושות מציאותיות יותר מהנוף הנשקף מחלונכם?
אם כן, אני מציע לכם להתנער מהפלישה הטכנו-אינטרקטיבית על הווייתכם. תציבו גבול ברור ביניכם לבין המכשירים והאמצעים שבאו לשרת אתכם ומתחילים להשתלט עליכם. אם תניחו למסכים זוהרים ולכפתורים מגניבים להעסיק אתכם יותר מדי, אתם עשויים לגלות פתאום שחלפו לכם כמה שנים טובות מתחת לאף בזמן שנלכדתם בתוך SMS אחד גדול.
אז מה עושים?
יש דרך אחת עדינה לחזור לפרופורציות והיא פשוט להפחית את הפעילות הטכנולוגית לעומת פעילויות מסורתיות יותר כמו קריאת ספרים, שהות מוגברת באוויר הצח, התרועעות איכותית עם חברים ובני זוג וכו'. ויש דרך עדינה פחות, יעילה יותר ובהחלט שווה ניסיון. מדובר בשיטת היום בלי. נראה אתכם מחליטים שיום א' הוא יום בלי כניסה למסנג'ר, יום ג' הוא יום בלי פתיחת הסלולרי ויום ה' הוא יום בלי מעליות. סתם זרקתי כאן רשימה אפשרית, אתם מוזמנים להיות יצירתיים ולקבוע את עוצמת וגיוון ההימנעות. תופתעו לגלות איזו הקלה מבורכת תחושו כשההתמכרות תיסדק, כשתבינו שאתם לא באמת חייבים. השליטה על מה לעשות ומתי תחזור לידיכם, וזה כשלעצמו מבורך.
בהצלחה.
אורי אלישר הוא מטפל ומורה לרפואה סינית ושיאצו, המנהל המקצועי שלמרכז נועה לרפואה משלימה
רוצים לדעת את סודות האושר? מחבר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" חושף הכל